ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 26: ואיש מראהו כמראה נחשת וקנה המדה בידו - סוד מדת הקדש שבמשכן וקרשי השרפים › פיסקה 2 (רלג ע"א)

כאן לא אמר לבוש הבדים - כשעושה שליחות דין נקרא לבוש הבדים ובלי זה משתנה לגון אחר

פקודי · ואיש מראהו כמראה נחשת וקנה המדה בידו - סוד מדת הקדש שבמשכן וקרשי השרפים · מאמר 26 · פיסקה 2 · דף רלג ע"א

לשון הזוהר

וְהָכָא לָא אָמַר אֶלָּא אִישׁ, וְלָא אָמַר אִישׁ לְבוּשׁ הַבַּדִּים. אֶלָּא, בְּשַׁעֲתָא דְּעָבִיד שְׁלִיחוּתָא לְמֶעְבַּד דִּינָא, אוֹ לְאַחֲזָאָה דִּינָא, אִקְרֵי לְבוּשׁ הַבַּדִּים. וּבְשַׁעֲתָא דְּלָא אָתֵי לְהָכִי, אִשְׁתַּנֵּי לְגַוְונָא אַחֲרָא, כְּפוּם שְׁלִיחוּתָא, הָכִי שָׁנֵי חֵיזוּ דִּילֵיהּ בְּאִינּוּן לְבוּשִׁין, וְאִשְׁתָּנֵי מִלְבוּשִׁין לִלְבוּשִׁין, בְּגִין דְּאִיהוּ תָּדִיר בִּסְטָר שְׂמָאלָא, וְכַמָּה גַּוְונִין אִינּוּן דְּאִתְלָבַשׁ בְּהוּ, וְכָל אִינּוּן דְּאַתְיָין מִסִּטְרֵיהּ. ׳מַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה נְחֹשֶׁת׳, הָכָא אִתְלָבַּשׁ בְּהַהוּא לְבוּשָׁא דְּאִינּוּן (ר"ס ע"א, קל"ט ע"א, רכ"ט ע"א) טוּרֵי נְחֹשֶׁת, דְּאִקְרוּן ׳הָרֵי נְחֹשֶׁת׳ (זכריה ו). וְדָא אַיְיתֵי מְדִידוּ, לְמֶעְבַּד מִשְׁחָתָא.

תרגום

וְכָאן לֹא אָמַר אֶלָּא רַק אִישׁ, וְלֹא אָמַר אִישׁ לְבוּשׁ הַבַּדִּים. אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁעָשָׂה שְׁלִיחוּת לַעֲשׂוֹת דִּין אוֹ לְהַרְאוֹת דִּין - נִקְרָא לְבוּשׁ הַבַּדִּים. וּבְשָׁעָה שֶׁלֹּא בָא לְכָךְ - הִשְׁתַּנָּה לְגָוֶן אַחֵר. כְּפִי שְׁלִיחוּתוֹ - כָּךְ שׁוֹנֶה הַמַּרְאֶה שֶׁלּוֹ בְּאוֹתָם לְבוּשִׁים וְהִשְׁתַּנָּה מִלְּבוּשִׁים לִלְבוּשִׁים, מִשּׁוּם שֶׁהוּא תָּמִיד בְצַד שְׂמֹאל, וְכַמָּה גְוָנִים הֵם שֶׁמִּתְלַבֵּשׁ בָּהֶם, וְכָל אוֹתָם שֶׁבָּאִים מִן הַצַּד שֶׁלּוֹ. ׳מַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה נְחֹשֶׁת׳ - כָּאן מִתְלַבֵּשׁ בְּאוֹתוֹ לְבוּשׁ שֶׁהֵם טוּרֵי נְחֹשֶׁת, שֶׁנִּקְרָאִים ׳הָרֵי נְחֹשֶׁת׳, וְזֶה הֵבִיא מִדָּה לַעֲשׂוֹת מְדִידָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: והכא לא אמר אלא איש, ולא אמר איש לבוש הבדים. אלא, בשעתא דעביד שליחותא למעבד דינא, או לאחזאה דינא, אקרי לבוש הבדים. ובשעתא דלא אתי להכי, אשתני לגוונא אחרא, כפום שליחותא, הכי שני חיזו דיליה באינון לבושין, ואשתני מלבושין ללבושין, בגין דאיהו תדיר בסטר שמאלא, וכמה גוונין אינון דאתלבש בהו, וכל אינון דאתיין מסטריה. ׳מראהו כמראה נחשת׳, הכא אתלבש בההוא לבושא דאינון (ר"ס ע"א, קל"ט ע"א, רכ"ט ע"א) טורי נחשת, דאקרון ׳הרי נחשת׳ (זכריה ו). ודא אייתי מדידו, למעבד משחתא.

התרגום: וכאן לא אמר אלא רק איש, ולא אמר איש לבוש הבדים. אלא בשעה שעשה שליחות לעשות דין או להראות דין - נקרא לבוש הבדים. ובשעה שלא בא לכך - השתנה לגון אחר. כפי שליחותו - כך שונה המראה שלו באותם לבושים והשתנה מלבושים ללבושים, משום שהוא תמיד בצד שמאל, וכמה גונים הם שמתלבש בהם, וכל אותם שבאים מן הצד שלו. ׳מראהו כמראה נחשת׳ - כאן מתלבש באותו לבוש שהם טורי נחשת, שנקראים ׳הרי נחשת׳, וזה הביא מדה לעשות מדידה.

מן המפרשים

אור החמה: אלא בשעתא דעביד וגומר או לאחזא' דינא כאו' ויאמר אליו לך והתוית תיו וגומר ומה שאמר שהבדים הם לבושי דין קשה שהם לבושי רחמים ולבושי כ"ג ב"ה יוכיח עד שהקשה ר"ש לעיל היאך גבריאל שר הגבורה מתלבש לבוש בדים ואינו כהן וגומר ואפשר לתרץ…

הסולם: והכא לא אמר וכו': וכאן אינו אומר אלא איש, ואינו אומר איש לבוש הבדים (כמ"ש יחזקאל יוד ב') אלא בשעה שעושה שליחות לעשות דין, או להראות דין בחזיון, נקרא לבוש הבדים, ובשעה שאינו בא לזה, נשתנה לאפן אחר, כפי השליחות כך נשתנה המראה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר