ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 26: ואיש מראהו כמראה נחשת וקנה המדה בידו - סוד מדת הקדש שבמשכן וקרשי השרפים › פיסקה 7 (רלג ע"א)

שמנה ועשרים באמה ארך ורחב ארבע נמצא אמה שהיא שלשים ושנים שלישים כנגד שבילים

פקודי · ואיש מראהו כמראה נחשת וקנה המדה בידו - סוד מדת הקדש שבמשכן וקרשי השרפים · מאמר 26 · פיסקה 7 · דף רלג ע"א

לשון הזוהר

׳שְׁמֹנֶה וְעֶשְׂרִים בָּאַמָּה׳, אִיהוּ אַרְכָּא, דְּחַד אַמָּה, וּפוּתְיֵהּ אַרְבַּע בְּהַהוּא אַמָּה. אִשְׁתְּכַח, אַמָּה חַד דְּאִיהוּ תְּלָתִין וּתְרֵין שְׁלִישִׁים. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וְכָל בַּשָּׁלִישׁ עֲפַר הָאָרֶץ, וְאִינּוּן ל"ב, לָקֳבֵל ל"ב שְׁבִילִין דְּנָפְקִין מִלְעֵילָּא׳ (ישעיהו מ, יב).

תרגום

׳שְׁמֹנֶה וְעֶשְׂרִים בָּאַמָּה׳, הוּא אֹרֶךְ שֶׁל אַמָּה אַחַת, וְהָרֹחַב אַרְבַּע בְּאוֹתָהּ אַמָּה. נִמְצָא אַמָּה אַחַת שֶׁהִיא שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם שְׁלִישִׁים. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ, וְהֵם שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם, כְּנֶגֶד שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם שְׁבִילִים שֶׁיּוֹצְאִים מִלְמַעְלָה׳ (ישעיה מ, יב).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳שמנה ועשרים באמה׳, איהו ארכא, דחד אמה, ופותיה ארבע בההוא אמה. אשתכח, אמה חד דאיהו תלתין ותרין שלישים. כמה דאת אמר ׳וכל בשליש עפר הארץ, ואינון ל"ב, לקבל ל"ב שבילין דנפקין מלעילא׳ (ישעיהו מ, יב).

התרגום: ׳שמנה ועשרים באמה׳, הוא ארך של אמה אחת, והרחב ארבע באותה אמה. נמצא אמה אחת שהיא שלשים ושנים שלישים. כמו שנאמר ׳וכל בשלש עפר הארץ, והם שלשים ושנים, כנגד שלשים ושנים שבילים שיוצאים מלמעלה׳ (ישעיה מ, יב).

מן המפרשים

הסולם: שמנה ועשרים באמה: הוא ארכה של אמה אחת. ורחבה ארבע באמה, הוא באותה האמה. כלומר שאין בהם שינוי מאמה לאמה, כי כל אחת מאירה רק בחסדים בלבד, כנ"ל בסמוך. וע"כ נבחנים לאמה אחת. נמצא שאמה אחת היא ל"ב שלישים, כמש"א, וכל בשליש עפר הארץ.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: