ממלכת הזוהר › פסוקים › ישעיהו › ישעיהו מ יב

מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וכל - מה אומר הזוהר על ישעיהו מ יב

הפסוק "מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וכל בשלש עפר הארץ ושקל בפלס הרים וגבעות במאזנים" (ישעיהו מ יב) מובא בזוהר ב-15 מקומות. בין הנושאים: ׳פני אדם׳ פנים גדולים, וכרובים פנים קטנים כתינוקות; ׳פני אדם׳ - כל הדיוקנים כלולים בהם, ומהם רכב אלהים; שלשה יוצאים מאחד ואחד מיניק לכמה צדדים - ׳יום אחד׳, ומל….

הפסוק

מִי־מָדַ֨ד בְּשׇׁעֳל֜וֹ מַ֗יִם וְשָׁמַ֙יִם֙ בַּזֶּ֣רֶת תִּכֵּ֔ן וְכָ֥ל בַּשָּׁלִ֖שׁ עֲפַ֣ר הָאָ֑רֶץ וְשָׁקַ֤ל בַּפֶּ֙לֶס֙ הָרִ֔ים וּגְבָע֖וֹת בְּמֹאזְנָֽיִם׃

בלי ניקוד: מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וכל בשלש עפר הארץ ושקל בפלס הרים וגבעות במאזנים

כל מקומות הזוהר על הפסוק

  1. ׳פני אדם׳ פנים גדולים, וכרובים פנים קטנים כתינוקות
    בראשית · מאמר 7 (תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע) · פיסקה 7 · דף יח ע"ב
    ׳ודיוקן פניהם פני אדם׳ אלין לאו אנון כאנון כרובים, אלין אפי רברבן בדיקנא חתימא, כרובים אפי זוטרי כרביין.
  2. ׳פני אדם׳ - כל הדיוקנים כלולים בהם, ומהם רכב אלהים
    בראשית · מאמר 7 (תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע) · פיסקה 8 · דף יח ע"ב
    פני אדם כל דיוקנין כלילן בהו, בגין דאינון אפין רברבין, ומצטיירין בהו ציורין גלופין כגלופי שמא מפרש בארבע סטרי דעלמא, מזרח מערב צפון ודרום. מיכאל רשים רשימו לצד דרום וכל…
  3. שלשה יוצאים מאחד ואחד מיניק לכמה צדדים - ׳יום אחד׳, ומל ולא פרע כאילו לא מל
    בראשית · מאמר 30 (אם לא בריתי יומם ולילה) · פיסקה 5 · דף לב ע"ב
    תלת נפקי מחד, חד בתלת קיימא, עאל בין תרין. תרין ינקין לחד, חד יניק לכמה סטרין, כדין כלא חד. הדא הוא דכתיב ׳ויהי ערב ויהי בקר יום אחד׳, יום דערב ובקר כליל כחדא, היינו…
  4. מי מדד בשעלו מים - סוד צירוף תור זרת ומידתו
    ויחי · מאמר 14 (׳בני הם אשר נתן לי אלוהים בזה׳ - סוד זה וזאת בתורה) · פיסקה 5 · דף רטו ע"ב
    רבי אבא פתח ואמר, ׳מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן׳ , זה תור, שוין כביכול, ז' לר', ר' לת', ו' לה', זרתא דקודשא בריך הוא, בשית מאה ושבעין שנין, מהכא מן שמיא, ועד ארעא,…
  5. מי מדד בשעלו מים - זה בינה ורבי אלעזר אמר חסד ורשבי אמר הכל במשקל אחד
    תרומה · מאמר 96 (מי מדד בשעלו מים - סוד משקל הספירות ושלמות יעקב האוחז בשניהם) · פיסקה 1 · דף קעה ע"ב
    תאנא, כתיב ׳מי מדד בשעלו מים וגו'׳ . ׳בשעלו מים׳. מאן מים. דא הוא בינה. רבי אלעזר מתני הכי, דא חסד. אמר ליה רבי שמעון, כלא בחד מתקלא סלקא. ׳ושמים בזרת תכן׳ , מאן שמים.…
  6. שמנה ועשרים באמה ארך ורחב ארבע נמצא אמה שהיא שלשים ושנים שלישים כנגד שבילים
    פקודי · מאמר 26 (ואיש מראהו כמראה נחשת וקנה המדה בידו - סוד מדת הקדש שבמשכן וקרשי השרפים) · פיסקה 7 · דף רלג ע"א
    ׳שמנה ועשרים באמה׳, איהו ארכא, דחד אמה, ופותיה ארבע בההוא אמה. אשתכח, אמה חד דאיהו תלתין ותרין שלישים. כמה דאת אמר ׳וכל בשליש עפר הארץ, ואינון ל"ב, לקבל ל"ב שבילין…
  7. ׳מי מדד בשעלו מים׳ - חמש מדות בקו העין וגלגו"ל העולה ע"ב
    זוהר חדש · מאמר 42 (יתרו בהמשכו - גלגולי העין באבות וסוד האזנים בהעלאת התפלה) · פיסקה 1
    ורזא דמלה ׳מי מדד בשעלו מים׳. ואינון ה' מדודים מדד בה, כגון זה: ואינון א א א ו א א כיצד, ׳מי מדד בשעלו מים׳ ז א. ׳ושמים בזרת תכן׳ - א. ׳וכל בשליש עפר הארץ׳ - א. ׳ושקל…
  8. גלגול ראשון בלבן העין - חכם בתורה או בעל מלאכות שלא למדן
    זוהר חדש · מאמר 42 (יתרו בהמשכו - גלגולי העין באבות וסוד האזנים בהעלאת התפלה) · פיסקה 2
    כד גלגל דעינא אתהפך בקו דאיהו ו', ומתהפך עינא ביה לחוורא, אתגלייא ביה דאיהו גלגול דיליה, מזמנא קדמאה מסטרא דחסד. ואם יתעסק באורייתא, חכים יהא, מסטרא דימינא, בגין דתמן…
  9. נקדה אמצעית שממנה נתפשטה הארץ - מקומו של עולם כיצירת אדם
    זוהר חדש · מאמר 97 (מדרש רות בהמשכו - יסוד העולם מנקדת ציון ועדות יעקב בקריאת שמע) · פיסקה 3
    רבי יוסי אומר, סגלגל וסגולגלתא לא מתמוקמי, אלא מגו חד נקודה, באמצע, וההיא נקודה איהי מקומו של עולם, ומשם נתפשטה הארץ לכל רוחותיה. רבי חזקיה אמר, כעין ברייתו של אדם.
  10. צרור החרס החקוק בשם ע"ב - השתככות המים ועמידתם בציון
    זוהר חדש · מאמר 97 (מדרש רות בהמשכו - יסוד העולם מנקדת ציון ועדות יעקב בקריאת שמע) · פיסקה 4
    בשעה שנקפאה הארץ מתחת המים, מה כתיב, ׳יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה׳ . כיון שראו המים היבשה, היו עולים ונגבהים לכסותה כבראשונה, עד שגער בהם הקדוש ברוך…
  11. נקדה בהיכלו מחשבה סתומה - מ"ם הנפתחת בקו המדה ונעשית בי"ת
    תיקוני זוהר · מאמר 7 (תיקון ה - בראשית נקדה בהיכלו, סוד הנקדות והטעמים מקמץ עד רפה) · פיסקה 1 · דף טו ע"א
    [טו ע"א]] בראשית, ב' ראשית, ° נקודה בהיכליה, והאי נקודה איהי מחשבה סתימא, אדהכי הא אליהו אזדמן לגביה דרבי שמעון, אמר ליה רבי רבי, והא ב' פתיחא איהי, אם כן במאי ° איהי…
  12. בעלי הצוואר המברכים על ענג שבת - והאוכלים בלא תפלה נמסרים למזיקים
    תיקוני זוהר · מאמר 19 (תיקון יח - בראשית ברא שש, דרגות הנבואה ודפיקת בעלי האברים על ההיכל) · פיסקה 14 · דף כט ע"ב
    אלין נפקין, הא אחרנין עאלין, אינון מארי דצואר, דהוו מברכין לקודשא בריך הוא על מאכלין ומשתיין דקרבנין, דאמרין בכל יומא ׳צו את בני ישראל, ואמרת אליהם את קרבני לחמי לאשי…
  13. בראשית שם ב"ת - נקדה גנוזה באור המודדת בחמש מדידות
    תיקוני זוהר · מאמר 20 (תיקון יט - בראשית שם ב"ת, נקדות ושיעורים מבת עין עד שיעור קומה) · פיסקה 1 · דף לז ע"א
    ° בראשית תמן ב״ת, ° והאי בת נקודה סתימא באוירא, עלה אתמר ׳שמרני כאישון בת עין׳ , ° איהי ודאי גניזא באור, ובה אתעביד אויר, ובגינה אתמר ׳וירא מלאך יהו״ה אליו ° בלבת אש °…
  14. לחם ורחם בחיבור השבועות - והצינורות מושפעים כשישראל מקבלים זה מזה
    תיקוני זוהר · מאמר 20 (תיקון יט - בראשית שם ב"ת, נקדות ושיעורים מבת עין עד שיעור קומה) · פיסקה 7 · דף לח ע"א
    [לח.] ° וקדם דאתדכיאת, צריך למנאה שבעה יומין דדכיו, לאשלמא בהון מ״ט פנים דכיו דאורייתא, ° ובהון אתחברת אורייתא דבכתב ואורייתא דבעל פה ° ביומא דשבועות, דאינון דו פרצופין…
  15. אסור הנחוש ביעקב וישראל - ולמוד הכל אף כשפים להבין ולהורות
    תיקוני זוהר · מאמר 66 (תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול) · פיסקה 28 · דף קכג ע"א
    אמר׳ ליה רבי אלעזר לרבי שמעון אבוי, אבא אלין תנועין דעורבא מאי לאשתמודע בהו בר נש בגין דיחזור בתיובתא, אמר ליה ברי ודאי אסיר לאסתכלא בהון לעמא קדישא, הדא הוא דכתיב ׳כי…