׳מי מדד בשעלו מים׳ - חמש מדות בקו העין וגלגו"ל העולה ע"ב
זוהר חדש · יתרו בהמשכו - גלגולי העין באבות וסוד האזנים בהעלאת התפלה · מאמר 42 · פיסקה 1
לשון הזוהר
וְרָזָא דְמִלָּה (ישעיהו מ׳:י״ב) ׳מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מָיִם׳. וְאִינוּן ה' מְדוּדִים מָדַד בָּהּ, כְּגוֹן זֶה:: וְאִינוּן אָ אֵ אֹ ו אִ אֻ כֵיצַד, ׳מִי מָדַד בְּשָׁעֲלוֹ מַיִם׳ ז אָ. ׳וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן׳ - אֵ. ׳וְכָל בַּשָּׁלִישׁ עֲפַר הָאָרֶץ׳ - אֹ. ׳וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים׳ - אִ. וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנַיִם אֻ. וְאִינוּן ו', קַו דְנָפֵיק מִן הַמִּדָּה דְּאִיהִי י', וּמָדֵיד ה' מְדוֹדִין בָּהֶם, בְּחָמֵשׁ סְפִירָאן דִּכְלִילָן בְּה' תַּתָּאָה. וַדַּאי י' דִּילָהּ, אִיהִי מִדָּה דִּילָהּ. וְאִינוּן ד' גְּוָונִין דְּעֵינָא, מָדַד בְּהוֹן לְד' סִטְרִין. וְקַו אִיהוּ ו', גַּלְגַּל דְּאִיהוּ י' עִם ו' אִתְעֲבֵיד גִּלְגּוּ"ל. דְּסָלִיק לְחוּשְׁבַּן ע"ב.
תרגום
וְסוֹד הַדָּבָר (ישעיהו מ׳:י״ב) ׳מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מָיִם׳ (ישעיה מ, יב), וְהֵם חָמֵשׁ מִדּוֹת מָדַד בָּהּ, כְּגוֹן זֶה: וְהֵם אָ אֵ אֹ וּ אִ אֻ. כֵּיצַד? ׳מִי מָדַד׳? ׳בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם׳ - אָ. ׳וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן׳ (ישעיה מ, יב) - אֵ. ׳וְכָל בַּשָּׁלִישׁ עֲפַר הָאָרֶץ׳ - אֹ. ׳וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים׳ - אִ. ׳וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם׳ - אֻ. וְהֵם ו', קַו הַיּוֹצֵא מִן הַמִּדָּה שֶׁהִיא י', וּמוֹדֵד ה' מִדּוֹת בָּהֶם, בְּחָמֵשׁ סְפִירוֹת הַכְּלוּלוֹת בְּה' תַּחְתּוֹנָה. וַדַּאי י' שֶׁלָּהּ, הִיא מִדָּתָהּ. וְהֵם אַרְבָּעָה גְּוָנֵי הָעַיִן, מָדַד בָּהֶם לְאַרְבָּעָה צְדָדִים. וְהַקַּו הוּא ו'. הַגַּלְגַּל שֶׁהוּא י' עִם ו' נַעֲשֶׂה גילגו"ל, שֶׁעוֹלֶה לְחֶשְׁבּוֹן ע"ב.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ורזא דמלה (ישעיהו מ׳:י״ב) ׳מי מדד בשעלו מים׳. ואינון ה' מדודים מדד בה, כגון זה: ואינון א א א ו א א כיצד, ׳מי מדד בשעלו מים׳ ז א. ׳ושמים בזרת תכן׳ - א. ׳וכל בשליש עפר הארץ׳ - א. ׳ושקל בפלס הרים׳ - א. וגבעות במאזנים א. ואינון ו', קו דנפיק מן המדה דאיהי י', ומדיד ה' מדודין בהם, בחמש ספיראן דכלילן בה' תתאה. ודאי י' דילה, איהי מדה דילה. ואינון ד' גוונין דעינא, מדד בהון לד' סטרין. וקו איהו ו', גלגל דאיהו י' עם ו' אתעביד גלגו"ל. דסליק לחושבן ע"ב.
התרגום: וסוד הדבר (ישעיהו מ׳:י״ב) ׳מי מדד בשעלו מים׳ (ישעיה מ, יב), והם חמש מדות מדד בה, כגון זה: והם א א א ו א א. כיצד? ׳מי מדד׳? ׳בשעלו מים׳ - א. ׳ושמים בזרת תכן׳ (ישעיה מ, יב) - א. ׳וכל בשליש עפר הארץ׳ - א. ׳ושקל בפלס הרים׳ - א. ׳וגבעות במאזנים׳ - א. והם ו', קו היוצא מן המדה שהיא י', ומודד ה' מדות בהם, בחמש ספירות הכלולות בה' תחתונה. ודאי י' שלה, היא מדתה. והם ארבעה גוני העין, מדד בהם לארבעה צדדים. והקו הוא ו'. הגלגל שהוא י' עם ו' נעשה גילגו"ל, שעולה לחשבון ע"ב.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: