מי מדד בשעלו מים - סוד צירוף תור זרת ומידתו
ויחי · ׳בני הם אשר נתן לי אלוהים בזה׳ - סוד זה וזאת בתורה · מאמר 14 · פיסקה 5 · דף רטו ע"ב
לשון הזוהר
רִבִּי אַבָּא פָּתַח וְאָמַר, ׳מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן׳ (ישעיהו מ, יב), זֶה תּוֹר, שָׁוִין כִּבְיָכוֹל, ז' לְר', ר' לְת', ו' לְה', זַרְתָּא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּשִׁית מְאָה וְשִׁבְעִין שְׁנִין, מֵהָכָא מִן שְׁמַיָא, וְעַד אַרְעָא, כֵּיצַד (ז"ה) תּוֹ"ר, זֶרֶת ו"ה ה"ו תר"ז, אִתְקַדְּמַת ה' לְו'. וְאִתְקַּדְמַת ו' לְת', ת' לְר', ר' לְז', ׳רָבוּעַ יִהְיֶה כָּפוּל זֶרֶת אָרְכּוֹ וְזֶרֶת רָחְבּוֹ׳ (שמות כח, טז) כָּפוּל.
תרגום
רַבִּי אַבָּא פָּתַח וְאָמַר, ׳מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן׳ (ישעיה מ, יב) - זֶה תּוֹר, שָׁוִין כִּבְיָכוֹל ז' לְר', ר' לְת', ו' לְה', זֶרֶת שֶׁל הקב"ה בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים שָׁנִים, מִכָּאן מִן הַשָּׁמַיִם וְעַד הָאָרֶץ, כֵּיצַד? תּוֹ"ר, זֶרֶ"ת ו"ה ה"ו תר"ז. הֻקְדְּמָה ה' לְו' וְהֻקְדְּמָה ו' לְת', ת' לְר', ר' לְז',׳ רָבוּעַ יִהְיֶה כָּפוּל זֶרֶת אָרְכּוֹ וְזֶרֶת רָחְבּוֹ׳ (שמות כח, טז) כָּפוּל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי אבא פתח ואמר, ׳מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן׳ (ישעיהו מ, יב), זה תור, שוין כביכול, ז' לר', ר' לת', ו' לה', זרתא דקודשא בריך הוא, בשית מאה ושבעין שנין, מהכא מן שמיא, ועד ארעא, כיצד (ז"ה) תו"ר, זרת ו"ה ה"ו תר"ז, אתקדמת ה' לו'. ואתקדמת ו' לת', ת' לר', ר' לז', ׳רבוע יהיה כפול זרת ארכו וזרת רחבו׳ (שמות כח, טז) כפול.
התרגום: רבי אבא פתח ואמר, ׳מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן׳ (ישעיה מ, יב) - זה תור, שוין כביכול ז' לר', ר' לת', ו' לה', זרת של הקב"ה בשש מאות ושבעים שנים, מכאן מן השמים ועד הארץ, כיצד? תו"ר, זר"ת ו"ה ה"ו תר"ז. הקדמה ה' לו' והקדמה ו' לת', ת' לר', ר' לז',׳ רבוע יהיה כפול זרת ארכו וזרת רחבו׳ (שמות כח, טז) כפול.
מן המפרשים
מהרח"ו: סקיא. ר"ל יתדות. ושאר הענין מבואר: דףריו.אדף
הסולם: ר' אבא פתח וכו': רא"פ ואמר, מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן. זה תור שוים כביכול, כלומר שמתחברים יחד. ה ז' דזה מתחברת ל ר' דתור. וה ר' דתור מתחברת ל ת' דתור, ויוצא מהם צירוף זרת, ו' דתור מתחברת ל ה' דזה, והיינו ו"ה דשם הויה,…
נפש דוד: כד"א תבואתה בה"א: אולי פירושו תבואת ה', כלומר מלכות נקראת "תבואת ה'" קדמאה. ואתי שפיר לשון קדמאה כפשטיה שנדחק בה במק"מ. ותבואה סתם הוא במלכות.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: