שלשה יוצאים מאחד ואחד מיניק לכמה צדדים - ׳יום אחד׳, ומל ולא פרע כאילו לא מל
בראשית · אם לא בריתי יומם ולילה · מאמר 30 · פיסקה 5 · דף לב ע"ב
לשון הזוהר
תְּלָת נָפְקֵי מֵחַד, חַד בִּתְלָת קַיְימָא, עָאל בֵּין תְּרֵין. תְּרֵין יָנְקִין לְחַד, חַד יָנִיק לְכַמָּה סִטְרִין, כְּדֵין כֹּלָּא חַד. הָדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד׳, יוֹם דְּעֶרֶב וּבֹקֶר כָּלִיל כַּחֲדָא, הַיְינוּ בְּרִית יוֹמָם וָלָיְלָה, וּבֵיהּ כֹּלָּא חַד. תּוֹסֶפְתָּא תָּנִינָן מָל וְלֹא פָּרַע אֶת הַמִּילָה כְּאִילּוּ לֹא מָל. בְּגִין דִּתְרֵין דַּרְגִּין אִנּוּן מִילָה וּפְרִיעָה. זָכוֹר וְשָׁמוֹר. צַדִּיק וְצֶדֶק. דְּכַר וְנוּקְבָא. אוֹת בְּרִית דָּא יוֹסֵף וּבְרִית דָּא רָחֵל. וְאִצְטְרִיךְ לְחַבְּרָא לוֹן. וּבְמָה מְחַבֵּר לוֹן. כַּד אִיהוּ גָּזִיר וּפָרִיעַ. וּמַאן דְּגָזִיר וְלֹא פָּרִיעַ כְּאִלּוּ עָבְדוּ בֵּינַיְיהוּ פֵּרוּדָא. (עד כאן תוספתא).
תרגום
שְׁלשָה יוֹצְאִים מֵאֶחָד, אֶחָד בִּשְׁלֹשָׁה עוֹמֵד, נִכְנָס בֵּין שְׁנַיִם. שְׁנַיִם מֵינִיקִים לְאֶחָד, אֶחָד מֵינִיק לְכַמָּה צְדָדִים, וְאָז הַכֹּל אֶחָד. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד׳, יוֹם שֶׁל עֶרֶב וָבקֶר כָּלוּל כְּאֶחָד, הַיְנוּ בְּרִית יוֹמָם וָלַיְלָה, וּבוֹ הַכֹּל אֶחָד. שָׁנִינוּ, מָל וְלֹא פָרַע אֶת הַמִּילָה, כְּאִלּוּ לֹא מָל. בִּגְלַל שֶׁשְּׁתֵּי דְרָגוֹת הֵן: מִילָה וּפְרִיעָה. זָכוֹר וְשָׁמוֹר. צַדִּיק וְצֶדֶק. זָכָר וּנְקֵבָה. אוֹת בְּרִית זֶה יוֹסֵף, וּבְרִית זוֹ רָחֵל, וְצָרִיךְ לְחַבְּרָם. וּבַמֶּה מְחַבֵּר אוֹתָם? כְּשֶׁהוּא גוֹזֵר וּפוֹרֵעַ. וּמִי שֶׁגּוֹזֵר וְלֹא פוֹרֵעַ, כְּאִלּוּ עָשׂוּ בֵינֵיהֶם פֵּרוּד. (עד כאן התוספתא).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תלת נפקי מחד, חד בתלת קיימא, עאל בין תרין. תרין ינקין לחד, חד יניק לכמה סטרין, כדין כלא חד. הדא הוא דכתיב ׳ויהי ערב ויהי בקר יום אחד׳, יום דערב ובקר כליל כחדא, היינו ברית יומם ולילה, וביה כלא חד. תוספתא תנינן מל ולא פרע את המילה כאילו לא מל. בגין דתרין דרגין אנון מילה ופריעה. זכור ושמור. צדיק וצדק. דכר ונוקבא. אות ברית דא יוסף וברית דא רחל. ואצטריך לחברא לון. ובמה מחבר לון. כד איהו גזיר ופריע. ומאן דגזיר ולא פריע כאלו עבדו בינייהו פרודא. (עד כאן תוספתא).
התרגום: שלשה יוצאים מאחד, אחד בשלשה עומד, נכנס בין שנים. שנים מיניקים לאחד, אחד מיניק לכמה צדדים, ואז הכל אחד. זהו שכתוב ׳ויהי ערב ויהי בקר יום אחד׳, יום של ערב ובקר כלול כאחד, הינו ברית יומם ולילה, ובו הכל אחד. שנינו, מל ולא פרע את המילה, כאלו לא מל. בגלל ששתי דרגות הן: מילה ופריעה. זכור ושמור. צדיק וצדק. זכר ונקבה. אות ברית זה יוסף, וברית זו רחל, וצריך לחברם. ובמה מחבר אותם? כשהוא גוזר ופורע. ומי שגוזר ולא פורע, כאלו עשו ביניהם פרוד. (עד כאן התוספתא).
מן המפרשים
מהרח"ו: תלת נפקי מחד וכו'. קודם אמר כי צדיק נטיל לכולא וע"ד איקרי יסוד עולם, לכן ביאר עתה הענין, ואמר כי הלא כולא נפיק מאימא עילאה כנודע, ומתמן נפקי תלת שהם אש רוח מים עיקר הבנין, והם חג"ת דנפקי מבינה, וזה אומרו ' תלת נפקי מחד ':…
שעת רצון: תלת נפקי מחד חד בתלת קיימא עאל בין תרין תרין ינקין לחד חד יניק לכמה סטרין. פירוש, עיין מ"ש רבינו ז"ל (ע"ח) בשער תיקון הנוקבא פ"ז, אופן הא' ששמעתי, כי בעת צאת הגבורות מן הדעת שלה יוצאות שם שני הגבורות ביחד, א' אל החסד שבה וא'…
עטרת צבי: תלת נפקו מחד וכו'. המק"מ פי' בו תלת נפקו מחד וכו'. המק"מ פי' בו כמה דרכים, ובאמת למשכילים יונעם עוד לפרש בכמה דרכים דרכי עבודת הקודש בהקדמת הרב ז"ל, אבל לפי הנראה שהוא יחוד שמיחד הצדיק בשמו שם הוי"ה ב"ה וב"ש לנגד עיניו, כאמור…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: