ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 30: אם לא בריתי יומם ולילה › פיסקה 4 (לב ע"ב)

כשמלו ולא פרעו ׳ירדו לשערים׳ - עד ׳שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל׳

בראשית · אם לא בריתי יומם ולילה · מאמר 30 · פיסקה 4 · דף לב ע"ב

לשון הזוהר

כֵּיוָן דְּיִשְׂרָאֵל שָׁבְקוּ לֵיהּ דַּהֲווּ גָּזְרִין וְלָא פָּרְעִין, מָה כְּתִיב ׳אָז יָרְדוּ לַשְּׁעָרִים עַם יהו"ה׳. ׳יָרְדוּ לַשְּׁעָרִים׳ אִינּוּן שַׁעֲרֵי צֶדֶק, הֲווּ יָתְבִין לְתַרְעֵי וְלָא עָאלִין לְגוֹ. וּבְהַהוּא זִמְנָא ‹לב:› כְּתִיב ׳וַיַּעַזְבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת יהו"ה׳ וְגוֹ', עַד דַּאֲתָת דְּבוֹרָה וְנַדִּיבַת לוֹן בְּהַאי, כְּמָה דִכְתִיב ׳בִּפְרוֹעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל׳ וְגו' וְעַל דָּא כְּתִיב ׳חָדְלוּ פְרָזוֹן בְּיִשְׂרָאֵל חָדֵלּוּ׳. ׳פְרָזוֹן׳, דָּא הוּא פִּרְזוֹנוֹ דְּקָא אֲמָרָן. ׳חָדְלוּ פְרָזוֹן׳, קְיָים קַדִּישָׁא דְּלָא אִתְפַּרְעוּן. ׳עַד שַׁקַּמְתִּי דְּבוֹרָה שַׁקַּמְתִּי אֵם בְּיִשְׂרָאֵל׳, מַאי ׳אֵם׳ אֶלָּא אֲנָא נְחָתִית מַיִין עִלָּאִין מֵעֵילָּא לְקַיְּימָא עָלְמִין, בְּיִשְׂרָאֵל סְתָם לְעֵילָּא וְתַתָּא, לְאַחֲזָאָה דְּעָלְמָא לָא אִתְקַיַּים אֶלָּא עַל קְיָימָא דָא, וְרָזָא דְכֹלָּא ׳וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם׳ כְּתִיב.

תרגום

כֵּיוָן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עָזְבוּ אוֹתוֹ שֶׁהָיוּ מָלִים וְלֹא פוֹרְעִים, מַה כָּתוּב (שופטים ה) 'אָז יָרְדוּ לַשְּׁעָרִים עַם 'יהו"ה׳. ׳יָרְדוּ לַשְּׁעָרִים' - אֵלּוּ שַׁעֲרֵי צֶדֶק, הָיוּ יוֹשְׁבִים לַשְּׁעָרִים וְלֹא נִכְנָסִים לִפְנִים. וּבְאוֹתוֹ זְמַן כָּתוּב (שופטים ב) 'וַיַּעַזְבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת יהו"ה' וְגוֹ', עַד שֶׁבָּאָה דְבוֹרָה וְנִדְּבָה אוֹתָם בָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם ה) 'בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל' וגו'. ה׳ וְעַל זֶה כָּתוּב ׳חָדְלוּ פְרָזוֹן בְּיִשְׂרָאֵל חָדֵלּוּ׳. ׳פְרָזוֹן׳ - זֶהוּ פִרְזוֹנוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. ׳חָדְלוּ פְרָזוֹן׳, בְּרִית הַקֹּדֶשׁ שֶׁלֹּא פָרְעוּ. (שם) 'עַד שַׁקַּמְתִּי דְּבוֹרָה שַׁקַּמְתִּי אֵם בְּיִשְׂרָאֵל׳. מַהו ׳אֵם׳ אֶלָּא אֲנִי הוֹרַדְתִּי מַיִם עֶלְיוֹנִים מִלְמַעְלָה לְקַיֵּם אֶת הָעוֹלָמוֹת, בְּיִשְׂרָאֵל - סְתָם לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, לְהַרְאוֹת שֶׁהָעוֹלָם לֹא מִתְקַיֵּם אֶלָּא עַל בְּרִית זוֹ, וְסוֹד הַכֹּל - (משלי י) 'וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם׳ כָּתוּב.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כיון דישראל שבקו ליה דהוו גזרין ולא פרעין, מה כתיב ׳אז ירדו לשערים עם יהו"ה׳. ׳ירדו לשערים׳ אינון שערי צדק, הוו יתבין לתרעי ולא עאלין לגו. ובההוא זמנא ‹לב:› כתיב ׳ויעזבו בני ישראל את יהו"ה׳ וגו', עד דאתת דבורה ונדיבת לון בהאי, כמה דכתיב ׳בפרוע פרעות בישראל׳ וגו' ועל דא כתיב ׳חדלו פרזון בישראל חדלו׳. ׳פרזון׳, דא הוא פרזונו דקא אמרן. ׳חדלו פרזון׳, קיים קדישא דלא אתפרעון. ׳עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל׳, מאי ׳אם׳ אלא אנא נחתית מיין עלאין מעילא לקיימא עלמין, בישראל סתם לעילא ותתא, לאחזאה דעלמא לא אתקיים אלא על קיימא דא, ורזא דכלא ׳וצדיק יסוד עולם׳ כתיב.

התרגום: כיון שישראל עזבו אותו שהיו מלים ולא פורעים, מה כתוב (שופטים ה) 'אז ירדו לשערים עם 'יהו"ה׳. ׳ירדו לשערים' - אלו שערי צדק, היו יושבים לשערים ולא נכנסים לפנים. ובאותו זמן כתוב (שופטים ב) 'ויעזבו בני ישראל את יהו"ה' וגו', עד שבאה דבורה ונדבה אותם בזה, כמו שכתוב (שם ה) 'בפרע פרעות בישראל' וגו'. ה׳ ועל זה כתוב ׳חדלו פרזון בישראל חדלו׳. ׳פרזון׳ - זהו פרזונו שאמרנו. ׳חדלו פרזון׳, ברית הקדש שלא פרעו. (שם) 'עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל׳. מהו ׳אם׳ אלא אני הורדתי מים עליונים מלמעלה לקים את העולמות, בישראל - סתם למעלה ולמטה, להראות שהעולם לא מתקים אלא על ברית זו, וסוד הכל - (משלי י) 'וצדיק יסוד עולם׳ כתוב.

מן המפרשים

אור יקר: ונדיבת לון בהאי ר״ל דרך נדבה לא דרך קיום עונש התורה שאין מצוה זו לישראל כדרך שאר מצות אלא דרך ירושה, וזהו ונדיבת לק, והיינו דקאמר קרא בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם דרך נדבה ומשום דקרא משמע בפרוע פרעות לשון נקמה ולא לשון פריעה…

כתם פז: כיון דישראל שבקין ליה דלא פרעין אז ירדו לשערים וכו'. אמר כי בימי דבורה היו ישראל נמולים ולא פורעים כמ"ש 'ויעזבו את ה''. שהרמז שהיו"ד הנרשמת בברית לא גלו אותה, ועדיין הקליפה הדקה מפסקת וחופה. ולכן לא היו זוכים ישראל אל הזלת…

אור החמה: כתיב ויעזבו את ה' כי לא יצדק עזיבה אלא מי שהיה בו קודם ואמר ה' אלהיהם *[בפסוק ויעזבו שמביא הזהר לא נאמר ה' אלתיהם רק בקפיטל ג' ושם כתיב וישכחו את ה' אלקיהם ודרשת רבינו ז"ל שדרש על ויעזבו שפיר נוכל לדרוש ג"כ על וישכחו מכלל דעד…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: