׳צדקת פרזונו בישראל׳ - הצדיק שואב הכל ומפזר לים הגדול, וישראל ירשו את הברית
בראשית · אם לא בריתי יומם ולילה · מאמר 30 · פיסקה 3 · דף לב ע"א
לשון הזוהר
׳שָׁם יְתַנּוּ צִדְקוֹת יהו"ה׳, תַּמָּן הוּא אֲתַר מְהֵימְנוּתָא לְאִתְדַּבְּקָא. ׳שָׁם יְתַנּוּ צִדְקוֹת יהו"ה׳, תַּמָּן יָנְקִין צִדְקוֹת יהו"ה וְשָׁאֲבִין. ׳צִדְקוֹת פִּרְזוֹנוֹ בְּיִשְׂרָאֵל׳, דָּא צַדִּיק דְּעָלְמָא דְּאִיהוּ קְיָים וְקַדִּישׁ, וְאִיהוּ שָׁאִיב וְנָטִיל כֹּלָּא וּמְפַזֵּר לְגַבֵּי יַמָּא רַבָּא אִינּוּן מַיִין עִלָּאִין. ׳בְּיִשְׂרָאֵל׳, דְּיִשְׂרָאֵל יָרְתוּ קְיָים דָּא, וְיַהֲבֵיהּ לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְרוּתַּת עָלְמִין.
תרגום
׳שָׁם יְתַנּוּ צִדְקוֹת יהו"ה' - שָׁם הוּא מְקוֹם הַמְּהֵימְנוּתָא לְהִתְדַּבֵּק. ׳שָׁם יְתַנּוּ צִדְקוֹת יהו"ה׳ - שָׁם יוֹנְקִים צִדְקוֹת יהו"ה וְשׁוֹאֲבִים. ׳צִדְקֹת פִּרְזוֹנוֹ בְּיִשְׂרָאֵל' - זֶה צַדִּיק הָעוֹלָם שֶׁהוּא בְּרִית וְקָדוֹשׁ, וְהוּא שׁוֹאֵב וְנוֹטֵל הַכֹּל וּמְפַזֵּר לַיָּם הַגָּדוֹל אוֹתָם מַיִם עֶלְיוֹנִים. ׳בְּיִשְׂרָאֵל', - שֶׁיִּשְׂרָאֵל יָרְשׁוּ בְּרִית זוֹ, וּנְתָנָהּ לָהֶם הקב"ה יְרֻשַּׁת עוֹלָמִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳שם יתנו צדקות יהו"ה׳, תמן הוא אתר מהימנותא לאתדבקא. ׳שם יתנו צדקות יהו"ה׳, תמן ינקין צדקות יהו"ה ושאבין. ׳צדקות פרזונו בישראל׳, דא צדיק דעלמא דאיהו קיים וקדיש, ואיהו שאיב ונטיל כלא ומפזר לגבי ימא רבא אינון מיין עלאין. ׳בישראל׳, דישראל ירתו קיים דא, ויהביה לון קודשא בריך הוא ירותת עלמין.
התרגום: ׳שם יתנו צדקות יהו"ה' - שם הוא מקום המהימנותא להתדבק. ׳שם יתנו צדקות יהו"ה׳ - שם יונקים צדקות יהו"ה ושואבים. ׳צדקת פרזונו בישראל' - זה צדיק העולם שהוא ברית וקדוש, והוא שואב ונוטל הכל ומפזר לים הגדול אותם מים עליונים. ׳בישראל', - שישראל ירשו ברית זו, ונתנה להם הקב"ה ירשת עולמים.
מן המפרשים
אור יקר: ירתו קיים קדישא מאברהם שהקב״ה נתן לו המצוה ונשארה לישראל בתורת ירושה והקב״ה לא נתן לישראל המצוה הזאת במצרים בתור(ה) נת]י[נת התורה כשאר מצות אלא יהבה לון קב״ה ילותת עלמין ירצה שהם שכחו המצוה והקב״ה החזיקה בידם בענין שתהיה ירושה…
כתם פז: תמן הוא אתר מהימנותא לאתדבקא. כלומר להזדווג עמה, על דרך 'ודבק באשתו' (בראשית ב כד) , על ידי הצדיק למדת הצדק שנקראים 'צדקות ה''. וזהו, 'תמן ינקין צדקות ה' ושואבין':
שעת רצון: צדקות פרזונו בישראל דא צדיק דעלמא. פירוש, עיין מ"ש רבינו ז"ל (שעה"כ) בדרוש ששי דעמידה בברכת שים שלום, שסוד הטיפה הקדושה מתחלקת לשלש חלקים, וחלק הג' יורדת עד היסוד דז"א, ומשם יוצאת וניתנה בדעת של יעקב, ומשם יורד אל פי היסוד…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: