בראשית שם ב"ת - נקדה גנוזה באור המודדת בחמש מדידות
תיקוני זוהר · תיקון יט - בראשית שם ב"ת, נקדות ושיעורים מבת עין עד שיעור קומה · מאמר 20 · פיסקה 1 · דף לז ע"א
לשון הזוהר
° בְּרֵאשִׁית תַּמָּן בַּ״ת, ° וְהַאי בַּת נְקוּדָה סְתִימָא בְאַוִּירָא, עֲלָהּ אִתְּמַר ׳שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן׳ (תהלים יז, ח), ° אִיהִי וַדַּאי גְּנִיזָא בְאוֹר, וּבָהּ אִתְעֲבִיד אַוִּיר, וּבְגִינָהּ אִתְּמַר ׳וַיֵּרָא מַלְאַךְ יהו״ה אֵלָיו ° בְּלַבַּת אֵשׁ ° מִתּוֹךְ הַסְּנֶה׳ (שמות ג, ב), ׳חָמֵשׁ זִמְנִין אַדְכִּיר סְנֶה, וְחָמֵשׁ זִמְנִין אוֹר אִינוּן לְקִבְלַיְהוּ בְעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית, וְאִינוּן׳ (בראשית א ג ד) יְהִי אוֹר, וַיְהִי אוֹר, אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, וַיַּבְדֵל אלהי'ם בֵּין הָאוֹר, וַיִּקְרָא אלהי״ם לָאוֹר. ° וְאִינוּן ° חָמֵשׁ תִּקּוּנִין דְּמִדָּה, ° דְאִינוּן לְקִבְלַיְיהוּ אָאֵאֹאִאֻ, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר ׳מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם׳ (ישעיהו מ, יב) ° דָּא חֶסֶד, ׳וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן׳ ° מָאי זֶרֶת דָּא גְּבוּרָה, ׳וְכָל בַּשָּׁלִישׁ׳ דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא ° דְאִיהוּ תְּלִיתָאֵי, ׳וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים׳ דָּא נֶצַח, וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם ° דָּא הוֹד, וְאִינוּן בְּרָזָא ° דְאָת ה', ° דְּהַאי נְקוּדָה מָדִיד בְּהוֹן ה' נְקוּדִין. ° דְּאִיהִי י' דְּנָפִיק מִגּוֹ אַוִּירָא דַכְיָא, דְאִיהוּ כֶתֶר עִלָּאָה, וּבְגִין דְּאִלֵּין חָמֵשׁ מְדִידִין אִינוּן בְּרָזָא דְה' עִלָּאָה, ° אִיהוּ אָזִיל בְּהוֹן ° חֲמֵשׁ מְאָה שְׁנִין ° בֵּין כָּל חַד וְחַד, וְרָזָא דְמִלָּה ° עִץ הַחַיִּים ° מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וּבֵין כָּל חַד וְחַד חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וּבְעוֹבִי דְכָל חַד וְחַד חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, דְּכֻלְּהוּ סָלְקִין בְּמַתְקְלָא דְחָמֵשׁ חָמֵשׁ לְכָל סִטְרָא.
תרגום
׳בְּרֵאשִׁית׳ שָׁם בַּ"ת, וְ ׳בַת׳ זוֹ נְקֻדָּה סְתוּמָה בָּאֲוִיר, עָלֶיהָ נֶאֱמַר ׳שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן׳ (תהלים יז, ח), הִיא וַדַּאי גְּנוּזָה בָּאוֹר, וּבָהּ נַעֲשָׂה אֲוִיר, וּבִגְלָלָהּ נֶאֱמַר ׳וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה׳ (שמות ג, ב), חָמֵשׁ פְּעָמִים מַזְכִּיר ׳סְנֶה׳, וְחָמֵשׁ פְּעָמִים ׳אוֹר׳, הֵם כְּנֶגְדָּם בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְהֵם (בראשית א ג ד) ׳יְהִי אוֹר, וַיְהִי אוֹר׳, ׳אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, וַיַּבְדֵּל׳ אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר, וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר. וְהֵם חָמֵשׁ תַּקָּנוֹת שֶׁל מִדָּה, שֶׁהֵם כְּנֶגְדָּם אָ אֵ אֹ אִ אֻ, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר ׳מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם׳ (ישעיהו מ, יב) זֶה חֶסֶד, ׳וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן׳ מַהוּ ׳זֶרֶת׳ זוֹ גְּבוּרָה, ׳וְכָל בַּשָּׁלִישׁ׳ זֶה עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא שֶׁהוּא הַשְּׁלִישִׁי, ׳וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים׳ זֶה נֶצַח, ׳וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם׳ זֶה הוֹד, וְהֵם בְּסוֹד אוֹת ה', שֶׁנְּקֻדָּה זוֹ מוֹדֶדֶת בָּהֶם חָמֵשׁ נְקֻדּוֹת. שֶׁהִיא י' הַיּוֹצֵאת מִתּוֹךְ הָאֲוִיר הַזַּךְ, שֶׁהוּא כֶּתֶר עֶלְיוֹן, וּמִשּׁוּם שֶׁחָמֵשׁ מְדִידוֹת אֵלֶּה הֵן בְּסוֹד ה' עֶלְיוֹן, הוּא הוֹלֵךְ בָּהֶם חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה בֵּין כָּל אַחַת וְאַחַת, וְסוֹד הַדָּבָר ׳עֵץ הַחַיִּים מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה׳, וּבֵין כָּל אַחַת וְאַחַת חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וּבְעֹבִי כָּל אַחַת וְאַחַת חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, שֶׁכֻּלָּן עוֹלוֹת בְּמִשְׁקָל שֶׁל חָמֵשׁ חָמֵשׁ לְכָל צַד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ° בראשית תמן ב״ת, ° והאי בת נקודה סתימא באוירא, עלה אתמר ׳שמרני כאישון בת עין׳ (תהלים יז, ח), ° איהי ודאי גניזא באור, ובה אתעביד אויר, ובגינה אתמר ׳וירא מלאך יהו״ה אליו ° בלבת אש ° מתוך הסנה׳ (שמות ג, ב), ׳חמש זמנין אדכיר סנה, וחמש זמנין אור אינון לקבליהו בעובדא דבראשית, ואינון׳ (בראשית א ג ד) יהי אור, ויהי אור, את האור כי טוב, ויבדל אלהי'ם בין האור, ויקרא אלהי״ם לאור. ° ואינון ° חמש תקונין דמדה, ° דאינון לקבלייהו אאאאא, ועלייהו אתמר ׳מי מדד בשעלו מים׳ (ישעיהו מ, יב) ° דא חסד, ׳ושמים בזרת תכן׳ ° מאי זרת דא גבורה, ׳וכל בשליש׳ דא עמודא דאמצעיתא ° דאיהו תליתאי, ׳ושקל בפלס הרים׳ דא נצח, וגבעות במאזנים ° דא הוד, ואינון ברזא ° דאת ה', ° דהאי נקודה מדיד בהון ה' נקודין. ° דאיהי י' דנפיק מגו אוירא דכיא, דאיהו כתר עלאה, ובגין דאלין חמש מדידין אינון ברזא דה' עלאה, ° איהו אזיל בהון ° חמש מאה שנין ° בין כל חד וחד, ורזא דמלה ° עץ החיים ° מהלך חמש מאות שנה, ובין כל חד וחד חמש מאות שנה, ובעובי דכל חד וחד חמש מאות שנה, דכלהו סלקין במתקלא דחמש חמש לכל סטרא.
התרגום: ׳בראשית׳ שם ב"ת, ו ׳בת׳ זו נקדה סתומה באויר, עליה נאמר ׳שמרני כאישון בת עין׳ (תהלים יז, ח), היא ודאי גנוזה באור, ובה נעשה אויר, ובגללה נאמר ׳וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה׳ (שמות ג, ב), חמש פעמים מזכיר ׳סנה׳, וחמש פעמים ׳אור׳, הם כנגדם במעשה בראשית, והם (בראשית א ג ד) ׳יהי אור, ויהי אור׳, ׳את האור כי טוב, ויבדל׳ אלהים בין האור, ויקרא אלהים לאור. והם חמש תקנות של מדה, שהם כנגדם א א א א א, ועליהם נאמר ׳מי מדד בשעלו מים׳ (ישעיהו מ, יב) זה חסד, ׳ושמים בזרת תכן׳ מהו ׳זרת׳ זו גבורה, ׳וכל בשליש׳ זה עמודא דאמצעיתא שהוא השלישי, ׳ושקל בפלס הרים׳ זה נצח, ׳וגבעות במאזנים׳ זה הוד, והם בסוד אות ה', שנקדה זו מודדת בהם חמש נקדות. שהיא י' היוצאת מתוך האויר הזך, שהוא כתר עליון, ומשום שחמש מדידות אלה הן בסוד ה' עליון, הוא הולך בהם חמש מאות שנה בין כל אחת ואחת, וסוד הדבר ׳עץ החיים מהלך חמש מאות שנה׳, ובין כל אחת ואחת חמש מאות שנה, ובעבי כל אחת ואחת חמש מאות שנה, שכלן עולות במשקל של חמש חמש לכל צד.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: והאי בת נקודה כו'. רוצה לומר חכמת שלמה, והיא נקודה פנימית של סיהרא כמו שאומר ברעיא מהימנא פרשת פנחס עיין שם, והחוט המקיף לסיהרא - הוא כתר שלה, והוא נקרא אוירא - בסוד אוירא דגלגלתא, והחוט - הוא דוגמת הגלגלת, ואויר שבה - דוגמת…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה:
ועוד 7 פסוקים. אינדקס הפסוקים