נימא שבין מים עליונים לתחתונים - היסוד סוד שתי התורות ועיקרן
תיקוני זוהר · תיקון יט - בראשית שם ב"ת, נקדות ושיעורים מבת עין עד שיעור קומה · מאמר 20 · פיסקה 2 · דף לז ע"א
לשון הזוהר
לז ע״א בהגהה ] וְרָזָא דְמִלָּה ׳וְעָשִׂיתָ בְרִיחִם עֲצֵי שִׁטִּים ° חֲמִשָּׁה לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן הָאֶחָד׳, ׳וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִם לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן׳ ׳הַשֵּׁנִית, וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִים לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן לַיַּרְכָתַיִם יָמָּה׳ (שמות כו, כו), לַיַּרְכָתַיִם אִינוּן יַרְכֵי קְשׁוֹט, יָמָּה, מָאי יָמָּה ° דָא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה. לז ע״ב בהגהה ] [ מכאן עד צדיק איהו רקיע כו' דלהלן, הוא בדפוס א' ומנטובה - נדפס בצדו, בהגהה ] (דף לז ע״א בהגהה) הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ ׳וּדְמוּת ° עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ׳ (יחזקאל א, כב), ° וְאִיהוּ דְאוּקְמוּהוּ אֵין בֵּין ° מַיִם הָעֶלְיוֹנִים ° לַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים (ס"א אלא) ° כִּמְלֹא נִימָא, וְהַאי נִימָא עֲלֵיהּ אִתְּמַר אֵין מַלְכוּת נוֹגַעַת בַּחֲבֵרְתָּהּ (ס"א אֲפִילוּ) כִּמְלֹא נִימָא, ° וּבָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְדַקְדֵּק עִם צַדִּיקַיָּיא אֲפִילוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, וְהַאי חוּט אִיהוּ חוּט דְּסָחִיר לְאוֹת בְּרִית מִילָה, וּבְרִית אִיהִי נִימָא, וַוי לֵיהּ מָאן דְּאַפְרִישׁ אוֹת בְּרִית בֵּין מַיִם לַמַּיִם, ° וּמָנַע זַרְעָא מִנֵּיהּ, ° דְּאַחְזַר עָלְמָא לְתֹהוּ וָבֹהוּ, וְרָזָא דְמִלָּה ׳לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ ° לָשֶׁבֶת׳ (ישעיהו מח, יח) (דף לז ע״ב בהגהה) יְצָרָהּ וַדַּאי, ° מַיִם עֶלְיוֹנִים אוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב, מַיִם תַּחְתּוֹנִים אוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה, נִימָא דְאִיהוּ בֵין תַּרְוַיְיהוּ דָא יְסוֹד, ° דְּאִיהוּ רָזָא דְאוֹרַיְיתָא, וְאִיהוּ ° יְסוֹדָא וְעִקָּרָא דְתַרְוַיְיהוּ.
תרגום
[ לז ע"א בהגהה ] וְסוֹד הַדָּבָר ׳וְעָשִׂיתָ בְרִיחִם עֲצֵי שִׁטִּים, חֲמִשָּׁה לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן הָאֶחָד, וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִם לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן הַשֵּׁנִית, וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִים לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן לַיַּרְכָתַיִם יָמָּה׳ (שמות כו, כו), ׳לַיַּרְכָתַיִם׳ אֵלֶּה יַרְכֵי אֱמֶת, ׳יָמָּה׳, מַהוּ ׳יָמָּה׳ זוֹ שְׁכִינָה עִלָּאָה. [ לז ע"ב בהגהה ] [ מכאן עד צדיק איהו רקיע כו' דלהלן, הוא בדפוס א' ומנטובה - נדפס בצדו, בהגהה ] (דף לז ע"א בהגהה) אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ׳ (יחזקאל א, כב), וְהוּא שֶׁבֵּאֲרוּ ׳אֵין בֵּין מַיִם הָעֶלְיוֹנִים לַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים׳ (נ"א אלא) ׳כִּמְלֹא נִימָא׳, וְנִימָא זוֹ עָלֶיהָ נֶאֱמַר ׳אֵין מַלְכוּת נוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּהּ׳ (נ"א אפילו) ׳כִּמְלֹא נִימָא׳, וּבָהּ הקב"ה מְדַקְדֵּק עִם הַצַּדִּיקִים אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, וְחוּט זֶה הוּא חוּט הַמַּקִּיף אֶת אוֹת בְּרִית הַמִּילָה, וְהַבְּרִית הִיא נִימָא, אוֹי לוֹ לְמִי שֶׁמַּפְרִיד אוֹת בְּרִית בֵּין מַיִם לְמַיִם, וּמוֹנֵעַ זֶרַע מִמֶּנּוּ, שֶׁמַּחְזִיר אֶת הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ, וְסוֹד הַדָּבָר ׳לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת׳ (ישעיהו מח, יח) (דף לז ע"ב בהגהה) ׳יְצָרָהּ׳ וַדַּאי, מַיִם עֶלְיוֹנִים תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, מַיִם תַּחְתּוֹנִים תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, נִימָא שֶׁבֵּין שְׁתֵּיהֶן זֶה יְסוֹד, שֶׁהוּא סוֹד הַתּוֹרָה, וְהוּא יְסוֹדָהּ וְעִקָּרָהּ שֶׁל שְׁתֵּיהֶן.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: לז ע״א בהגהה ] ורזא דמלה ׳ועשית בריחם עצי שטים ° חמשה לקרשי צלע המשכן האחד׳, ׳וחמשה בריחם לקרשי צלע המשכן׳ ׳השנית, וחמשה בריחים לקרשי צלע המשכן לירכתים ימה׳ (שמות כו, כו), לירכתים אינון ירכי קשוט, ימה, מאי ימה ° דא שכינתא עלאה. לז ע״ב בהגהה ] [ מכאן עד צדיק איהו רקיע כו' דלהלן, הוא בדפוס א' ומנטובה - נדפס בצדו, בהגהה ] (דף לז ע״א בהגהה) ההוא דאתמר ביה ׳ודמות ° על ראשי החיה רקיע׳ (יחזקאל א, כב), ° ואיהו דאוקמוהו אין בין ° מים העליונים ° למים התחתונים (ס"א אלא) ° כמלא נימא, והאי נימא עליה אתמר אין מלכות נוגעת בחברתה (ס"א אפילו) כמלא נימא, ° ובה קודשא בריך הוא מדקדק עם צדיקייא אפילו כחוט השערה, והאי חוט איהו חוט דסחיר לאות ברית מילה, וברית איהי נימא, ווי ליה מאן דאפריש אות ברית בין מים למים, ° ומנע זרעא מניה, ° דאחזר עלמא לתהו ובהו, ורזא דמלה ׳לא תהו בראה ° לשבת׳ (ישעיהו מח, יח) (דף לז ע״ב בהגהה) יצרה ודאי, ° מים עליונים אורייתא דבכתב, מים תחתונים אורייתא דבעל פה, נימא דאיהו בין תרוייהו דא יסוד, ° דאיהו רזא דאורייתא, ואיהו ° יסודא ועקרא דתרוייהו.
התרגום: [ לז ע"א בהגהה ] וסוד הדבר ׳ועשית בריחם עצי שטים, חמשה לקרשי צלע המשכן האחד, וחמשה בריחם לקרשי צלע המשכן השנית, וחמשה בריחים לקרשי צלע המשכן לירכתים ימה׳ (שמות כו, כו), ׳לירכתים׳ אלה ירכי אמת, ׳ימה׳, מהו ׳ימה׳ זו שכינה עלאה. [ לז ע"ב בהגהה ] [ מכאן עד צדיק איהו רקיע כו' דלהלן, הוא בדפוס א' ומנטובה - נדפס בצדו, בהגהה ] (דף לז ע"א בהגהה) אותו שנאמר בו ׳ודמות על ראשי החיה רקיע׳ (יחזקאל א, כב), והוא שבארו ׳אין בין מים העליונים למים התחתונים׳ (נ"א אלא) ׳כמלא נימא׳, ונימא זו עליה נאמר ׳אין מלכות נוגעת בחברתה׳ (נ"א אפילו) ׳כמלא נימא׳, ובה הקב"ה מדקדק עם הצדיקים אפלו כחוט השערה, וחוט זה הוא חוט המקיף את אות ברית המילה, והברית היא נימא, אוי לו למי שמפריד אות ברית בין מים למים, ומונע זרע ממנו, שמחזיר את העולם לתהו ובהו, וסוד הדבר ׳לא תהו בראה לשבת׳ (ישעיהו מח, יח) (דף לז ע"ב בהגהה) ׳יצרה׳ ודאי, מים עליונים תורה שבכתב, מים תחתונים תורה שבעל פה, נימא שבין שתיהן זה יסוד, שהוא סוד התורה, והוא יסודה ועקרה של שתיהן.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: עץ החיים. הוא בינה, ומתפשט כנ"ל, אבל הכל הוא על הדעת שממנה נפיק נהר כו' ועיין מה שבארנו מזה בתיקון מ"ב בארוכה:
אור יקר: ווי ליה מאן דמחלל שבת מלכתא דאיהי דאוקמוה מ״מ כל המשתמש בתנא הלך זה המשתמש ועוד גרם זה לישראל שיבואו לידי חילול זה, דברים שבסתר גרמו להם חילול בפרהסיא, ועם היות שאינו חילול גמור שדחויה היא שבת אצל סכנת נפשות, סוף סוף מחלל ליה…