ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 20: תיקון יט - בראשית שם ב"ת, נקדות ושיעורים מבת עין עד שיעור קומה › פיסקה 3 (לז ע"א)

האומר אין בתורה סוד מחזיר עולם לתוהו - והגן הנפתח בשבת

תיקוני זוהר · תיקון יט - בראשית שם ב"ת, נקדות ושיעורים מבת עין עד שיעור קומה · מאמר 20 · פיסקה 3 · דף לז ע"א

לשון הזוהר

° וּמָאן דְּמָנַע רָזָא וְעִקָּרָא דִתְרֵי תוֹרוֹת, כְּאִלּוּ אַהְדַּר עָלְמָא לְתֹהוּ וָבֹהוּ, ° וְאִלֵּין אִינוּן דְּאָמְרִין דְּלָא אוֹרַיְיתָא אֶלָּא כִּפְשָׁטָה, וְלֵית בָּהּ רָזָא אָחֳרָא, ° וְאִינוּן דּוּ פַּרְצוּפִין, אִיהוּ ° גַ״ן סְדָרִים ° דְּאִתְּמַר בָּהּ (שיר ד יב) ׳גַּן נָעוּל אֲחוֹתִי כַלָּה׳, גַּן נָעוּל מִסִּטְרָא ° דְם' סְתוּמָה, ו' אִיהוּ נָעוּל ° בְּשִׁית יוֹמֵי דְשָׁבוּעַ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳יִהְיֶה סָגוּר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יִפָּתֵחַ׳ (יחזקאל מו, א), וּבְשַׁבָּת בְּגִין דְּלָא תְהֵא ° כְּנוֹעִל דֶּלֶת בִּפְנֵי לָוִוין, דְּאִתְּמַר בְּהוּ ° לְווּ עָלַי וַאֲנִי פוֹרֵעַ, אִיהִי פְּתִיחָא לְגַבַּיְיהוּ דְאִינוּן נִשְׁמָתִין יְתֵירִין. וּבְאִלֵּין דְּלָא מַלְוִוין לָהּ וְלָא אוֹסִיפִין לְשַׁבָּתוֹת וּלְיָמִים טוֹבִים, אִיהִי סְתִימָא לְהוֹן, וּבְגִין דָּא כָּל הַמּוֹסִיף מוֹסִיפִין לֵיהּ, וְדָא תוֹסֶפֶת נִשְׁמָתָא יְתֵירָא, ° וְאִיהִי תוֹסֶפֶת רוּחָא דִקְדוּשָׁה, וְכָל הַגּוֹרֵעַ גּוֹרְעִין לֵיהּ הַהִיא נְשָׁמָה יְתֵירָה, וְאִשְׁתָּאַר עָנִי, וְאִם הוּא חָכָם אִסְתַּלַּק מִנֵּיהּ חָכְמָתֵיהּ, וְאִם הוּא עָשִׁיר בְּמָמוֹנָא אִסְתַּלַּק מִנֵּיהּ, וְאִשְׁתָּאַר עָנִי יָבֵשׁ, כְּמָה דְאִיהוּ מָנַע מִלְּעִילָא נִשְׁמָתָא יְתֵירָה דְאִיהוּ ° נִשְׁמַת כָּל חַי, וְאִשְׁתָּאַר יוֹם הַשַּׁבָּת עָנִי וּשְׁכִינְתָּא יְבֵשָׁה, הָכִי אִתְמַנַּע בִּרְכָאָן מִנֵּיהּ, וְאִיהוּ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, וְכָל מָאן דְּאוֹסִיף בְּשַׁבָּת, אָז ° ׳וּכְגַנָּה ° זֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ׳ (ישעיהו סא, יא).

תרגום

וּמִי שֶׁמּוֹנֵעַ אֶת סוֹד וְעִקַּר שְׁתֵּי הַתּוֹרוֹת, כְּאִלּוּ מַחְזִיר אֶת הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ, וְאֵלֶּה הֵם הָאוֹמְרִים שֶׁאֵין תּוֹרָה אֶלָּא כִּפְשׁוּטָהּ, וְאֵין בָּהּ סוֹד אַחֵר, וְהֵם דּוּ פַרְצוּפִין, הוּא גַּ"ן סְדָרִים שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (שיר ד יב) ׳גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה׳, ׳גַּן נָעוּל׳ מִצַּד ם' סְתוּמָה, ו' הוּא נָעוּל ׳בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי׳ הַשָּׁבוּעַ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳יִהְיֶה סָגוּר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יִפָּתֵחַ׳ (יחזקאל מו, א), וּבְשַׁבָּת מִשּׁוּם שֶׁלֹּא תִּהְיֶה כְּנוֹעֵל דֶּלֶת בִּפְנֵי הַלֹּוִים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם ׳לְווּ עָלַי וַאֲנִי פּוֹרֵעַ׳, הִיא פְּתוּחָה לָהֶם שֶׁהֵם הַנְּשָׁמוֹת הַיְּתֵרוֹת. וּבְאֵלֶּה שֶׁלֹּא מַלְווִים אוֹתָהּ וְלֹא מוֹסִיפִים לַשַּׁבָּתוֹת וְלַיָּמִים הַטּוֹבִים, הִיא סְתוּמָה לָהֶם, וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּל הַמּוֹסִיף מוֹסִיפִים לוֹ, וְזוֹ תּוֹסֶפֶת נְשָׁמָה יְתֵרָה, וְהִיא תּוֹסֶפֶת רוּחַ קְדֻשָּׁה, וְכָל הַגּוֹרֵעַ גּוֹרְעִים לוֹ אוֹתָהּ נְשָׁמָה יְתֵרָה, וְנִשְׁאָר עָנִי, וְאִם הוּא חָכָם מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ חָכְמָתוֹ, וְאִם הוּא עָשִׁיר בְּמָמוֹן מִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ, וְנִשְׁאָר עָנִי יָבֵשׁ, כְּמוֹ שֶׁהוּא מוֹנֵעַ מִלְּמַעְלָה אֶת הַנְּשָׁמָה הַיְּתֵרָה שֶׁהִיא ׳נִשְׁמַת כָּל חַי׳, וְנִשְׁאָר יוֹם הַשַּׁבָּת עָנִי וְהַשְּׁכִינָה יְבֵשָׁה, כָּךְ נִמְנָעוֹת בְּרָכוֹת מִמֶּנּוּ, וְזוֹ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, וְכָל מִי שֶׁמּוֹסִיף בְּשַׁבָּת, אָז ׳וּכְגַנָּה זֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ׳ (ישעיהו סא, יא).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ° ומאן דמנע רזא ועקרא דתרי תורות, כאלו אהדר עלמא לתהו ובהו, ° ואלין אינון דאמרין דלא אורייתא אלא כפשטה, ולית בה רזא אחרא, ° ואינון דו פרצופין, איהו ° ג״ן סדרים ° דאתמר בה (שיר ד יב) ׳גן נעול אחותי כלה׳, גן נעול מסטרא ° דם' סתומה, ו' איהו נעול ° בשית יומי דשבוע, הדא הוא דכתיב ׳יהיה סגור ששת ימי המעשה, וביום השבת יפתח׳ (יחזקאל מו, א), ובשבת בגין דלא תהא ° כנועל דלת בפני לווין, דאתמר בהו ° לוו עלי ואני פורע, איהי פתיחא לגבייהו דאינון נשמתין יתירין. ובאלין דלא מלווין לה ולא אוסיפין לשבתות ולימים טובים, איהי סתימא להון, ובגין דא כל המוסיף מוסיפין ליה, ודא תוספת נשמתא יתירא, ° ואיהי תוספת רוחא דקדושה, וכל הגורע גורעין ליה ההיא נשמה יתירה, ואשתאר עני, ואם הוא חכם אסתלק מניה חכמתיה, ואם הוא עשיר בממונא אסתלק מניה, ואשתאר עני יבש, כמה דאיהו מנע מלעילא נשמתא יתירה דאיהו ° נשמת כל חי, ואשתאר יום השבת עני ושכינתא יבשה, הכי אתמנע ברכאן מניה, ואיהו מדה כנגד מדה, וכל מאן דאוסיף בשבת, אז ° ׳וכגנה ° זרועיה תצמיח׳ (ישעיהו סא, יא).

התרגום: ומי שמונע את סוד ועקר שתי התורות, כאלו מחזיר את העולם לתהו ובהו, ואלה הם האומרים שאין תורה אלא כפשוטה, ואין בה סוד אחר, והם דו פרצופין, הוא ג"ן סדרים שנאמר בה (שיר ד יב) ׳גן נעול אחתי כלה׳, ׳גן נעול׳ מצד ם' סתומה, ו' הוא נעול ׳בששת ימי׳ השבוע, הדא הוא דכתיב ׳יהיה סגור ששת ימי המעשה, וביום השבת יפתח׳ (יחזקאל מו, א), ובשבת משום שלא תהיה כנועל דלת בפני הלוים, שנאמר בהם ׳לוו עלי ואני פורע׳, היא פתוחה להם שהם הנשמות היתרות. ובאלה שלא מלווים אותה ולא מוסיפים לשבתות ולימים הטובים, היא סתומה להם, ומשום כך כל המוסיף מוסיפים לו, וזו תוספת נשמה יתרה, והיא תוספת רוח קדשה, וכל הגורע גורעים לו אותה נשמה יתרה, ונשאר עני, ואם הוא חכם מסתלקת ממנו חכמתו, ואם הוא עשיר בממון מסתלק ממנו, ונשאר עני יבש, כמו שהוא מונע מלמעלה את הנשמה היתרה שהיא ׳נשמת כל חי׳, ונשאר יום השבת עני והשכינה יבשה, כך נמנעות ברכות ממנו, וזו מדה כנגד מדה, וכל מי שמוסיף בשבת, אז ׳וכגנה זרועיה תצמיח׳ (ישעיהו סא, יא).

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ואלין אינון. רוצה לומר מאן הוא דמנע, ואמר, ואלין כו', ואם כן אין לרזא עיקר בתורה שבכתב כנ"ל:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: