ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 20: תיקון יט - בראשית שם ב"ת, נקדות ושיעורים מבת עין עד שיעור קומה › פיסקה 4 (לז ע"א)

פתיחת ם' סתומה בפיוס - שבעה כינויי ׳פתחי לי׳ כנגד שבעת הימים

תיקוני זוהר · תיקון יט - בראשית שם ב"ת, נקדות ושיעורים מבת עין עד שיעור קומה · מאמר 20 · פיסקה 4 · דף לז ע"א

לשון הזוהר

אוּף הָכִי נַמִּי אַצְמִיחַ טוֹבָה דִילֵיהּ, וּמָאן זֵרוּעֶיהָ דִשְׁכִינְתָּא לְעִילָא, אִינוּן נְשָׁמוֹת יְתֵירוֹת דְּזַרְעִין מִנֵּיהּ, וְיֶחדוּן לוֹן לְיִשְׂרָאֵל לְתַתָּא מִזִּיו כְּבוֹדָהּ. וּבְזִמְנָא דְהַהִיא ם' סְתִימָא אִתְפַּתְּחַת, לָא אִתְפַּתְּחַת אֶלָּא בְּפִיּוּסָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (שיר ה ב) ׳פִּתְחִי לִי אֲחוֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא טָל׳, וְהַאי פִּיּוּסָא לְגַבֵּי ו' דְּאִיהוּ מַפְתְּחָא דְסָתִים לָהּ, ° וּבְגִין דָּא פִּתְחִי לִי בְיוֹמָא קַדְמָאָה, ° לְמָאן לְאָת י' ° דְּאִיהִי נְקוּדָה דְקָמֵ״ץ, כַּד אִתְפַּתְּחַת אִתְפַּתְּחַת בְּפַתָח דְּאִיהוּ ו', כַּד סָתִים סָתִים בְּקָמֵ״ץ, ° וְאִיהוּ י״ו טִפָּה וְזֶרַע דְּאִתְמַשַּׁךְ מִנֵּיהּ. לח ע״א בהגהה ] וּבְגִין דָּא פִּתְחִי לִי בְיוֹמָא קַדְמָאָה לְאָת י' דְּאִיהִי נְקוּדָה דְקָמֵץ, ° אֲחוֹתִי בְיוֹמָא תִנְיָינָא, רַעְיָתִי בְּיוֹמָא תְלִיתָאָה, דְאִיהוּ רַעְיָא מְהֵימְנָא, ° יוֹנָתִי בְיוֹמָא רְבִיעָאָה, ° תַמָּתִי בְיוֹמָא חֲמִשָּׁאָה, ׳תַּם עֲוֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן׳, שֶׁרֹאשִׁי בְיוֹמָא שְׁתִיתָאָה, (דף לח ע״א בהגהה) דְאִתְּמַר ׳וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל ° עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה׳ (בראשית מז, לא) דְאִיהוּ יוֹם הַשִּׁשִּׁי, נִמְלָא ° טָל בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה, דָא טִפָּה י' וַדַּאי, ° וְדָא נְקוּדָה דְאָת ב'.

תרגום

אַף כָּךְ גַּם כֵּן מַצְמִיחַ טוֹבָתוֹ, וּמִיהֵן זֵרוּעֶיהָ שֶׁל הַשְּׁכִינָה לְמַעְלָה, אֵלֶּה נְשָׁמוֹת יְתֵרוֹת הַנִּזְרָעוֹת מִמֶּנָּה, וְיִשְׂמְחוּ בָּהֶן יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה מִזִּיו כְּבוֹדָהּ. וּבָעֵת שֶׁאוֹתָהּ ם' סְתוּמָה נִפְתַּחַת, אֵינָהּ נִפְתַּחַת אֶלָּא בְּפִיּוּס, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שיר ה ב) ׳פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא טָל׳, וּפִיּוּס זֶה כְּלַפֵּי ו' שֶׁהוּא הַמַּפְתֵּחַ הַסּוֹתֵם אוֹתָהּ, וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳פִּתְחִי לִי׳ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, לְמִי, לְאוֹת י' שֶׁהִיא נְקֻדַּת הַקָּמָץ, כְּשֶׁנִּפְתַּחַת נִפְתַּחַת בְּפַתָּח שֶׁהוּא ו', כְּשֶׁסְּתוּמָה סְתוּמָה בְּקָמָץ, וְהוּא י"ו טִפָּה וְזֶרַע הַנִּמְשָׁךְ מִמֶּנָּה. [ לח ע"א בהגהה ] וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳פִּתְחִי לִי׳ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לְאוֹת י' שֶׁהִיא נְקֻדַּת הַקָּמָץ, ׳אֲחֹתִי׳ בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, ׳רַעְיָתִי׳ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁהוּא רַעְיָא מְהֵימְנָא, ׳יוֹנָתִי׳ בַּיּוֹם הָרְבִיעִי, ׳תַמָּתִי׳ בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי, ׳תַּם עֲוֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן׳, ׳שֶׁרֹאשִׁי׳ בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, (דף לח ע"א בהגהה) שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה׳ (בראשית מז, לא) שֶׁהוּא הַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, ׳נִמְלָא טָל׳ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, זוֹ טִפָּה י' וַדַּאי, וְזוֹ נְקֻדַּת אוֹת ב'.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אוף הכי נמי אצמיח טובה דיליה, ומאן זרועיה דשכינתא לעילא, אינון נשמות יתירות דזרעין מניה, ויחדון לון לישראל לתתא מזיו כבודה. ובזמנא דההיא ם' סתימא אתפתחת, לא אתפתחת אלא בפיוסא, כמה דאת אמר (שיר ה ב) ׳פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל׳, והאי פיוסא לגבי ו' דאיהו מפתחא דסתים לה, ° ובגין דא פתחי לי ביומא קדמאה, ° למאן לאת י' ° דאיהי נקודה דקמ״ץ, כד אתפתחת אתפתחת בפתח דאיהו ו', כד סתים סתים בקמ״ץ, ° ואיהו י״ו טפה וזרע דאתמשך מניה. לח ע״א בהגהה ] ובגין דא פתחי לי ביומא קדמאה לאת י' דאיהי נקודה דקמץ, ° אחותי ביומא תניינא, רעיתי ביומא תליתאה, דאיהו רעיא מהימנא, ° יונתי ביומא רביעאה, ° תמתי ביומא חמשאה, ׳תם עונך בת ציון׳, שראשי ביומא שתיתאה, (דף לח ע״א בהגהה) דאתמר ׳וישתחו ישראל ° על ראש המטה׳ (בראשית מז, לא) דאיהו יום הששי, נמלא ° טל ביומא שביעאה, דא טפה י' ודאי, ° ודא נקודה דאת ב'.

התרגום: אף כך גם כן מצמיח טובתו, ומיהן זרועיה של השכינה למעלה, אלה נשמות יתרות הנזרעות ממנה, וישמחו בהן ישראל למטה מזיו כבודה. ובעת שאותה ם' סתומה נפתחת, אינה נפתחת אלא בפיוס, כמו שנאמר (שיר ה ב) ׳פתחי לי אחתי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל׳, ופיוס זה כלפי ו' שהוא המפתח הסותם אותה, ומשום כך ׳פתחי לי׳ ביום הראשון, למי, לאות י' שהיא נקדת הקמץ, כשנפתחת נפתחת בפתח שהוא ו', כשסתומה סתומה בקמץ, והוא י"ו טפה וזרע הנמשך ממנה. [ לח ע"א בהגהה ] ומשום כך ׳פתחי לי׳ ביום הראשון לאות י' שהיא נקדת הקמץ, ׳אחתי׳ ביום השני, ׳רעיתי׳ ביום השלישי, שהוא רעיא מהימנא, ׳יונתי׳ ביום הרביעי, ׳תמתי׳ ביום החמישי, ׳תם עונך בת ציון׳, ׳שראשי׳ ביום הששי, (דף לח ע"א בהגהה) שנאמר ׳וישתחו ישראל על ראש המטה׳ (בראשית מז, לא) שהוא היום הששי, ׳נמלא טל׳ ביום השביעי, זו טפה י' ודאי, וזו נקדת אות ב'.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ובג"ד כו' ביומא קדמאה. כמו שאמרו ביתו של אברהם פתוח לרוחה, שבו פותח את ידיך, והוא בית של בראשית, שאתפתח המ"ם ונעשית ב' כנ"ל, והוא ביום ראשון, וכן פתחי לי כו' - הוא ששה אותיות של בראשית כמו שאומר לקמן, פתחי - ב', אחותי כו' עד…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: