ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 20: תיקון יט - בראשית שם ב"ת, נקדות ושיעורים מבת עין עד שיעור קומה › פיסקה 5 (לז ע"א)

זיווג תלמידי חכמים משבת לשבת להוריש טל תורה - והצדיק רקיע ונימא

תיקוני זוהר · תיקון יט - בראשית שם ב"ת, נקדות ושיעורים מבת עין עד שיעור קומה · מאמר 20 · פיסקה 5 · דף לז ע"א

לשון הזוהר

וּבְגִין דָּא זִוּוּגָא דְתַלְמִידֵי חֲכָמִים מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת, לְיַרְתָא הַהִיא טִפָּה דְאִיהִי חָכְמָה, טַ״ל תּוֹרָה לִבְנַיְיהוּ, וְלַאו לְמַגָּנָא אוּקְמוּהוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כָּל הָעוֹסֵק בְּטַל תּוֹרָה ° טַל תּוֹרָה מְחַיֵּיהוּ. ° גַּל נָעוּל (שיר ד יד) גַּל אִיהוּ ° כְּמוֹ גַלְגַּל, אִיהוּ רְמִיז דְּבֵיהּ ° מַעְיָן חָתוּם דְּאִיהִי י', ° וּמִיַּד הַשְׁקוּ הַצֹּאן ° דְּאִינוּן אֵבָרִין קַדִּישִׁין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ׳וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם׳ (יחזקאל לד, לא), ° כֻּלְּהוּ רוֹעִים, וּמֹשֶׁה עַל כֻּלְּהוֹן, דִּכְתִיב ׳וַיֵּשֶׁב עַל הַבְּאֵר׳ (שמות ב, טו), וּכְתִיב ׳תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה ° אִישׁ הָאלהי״ם׳ (תהלים צ, א) וכו', אִיהוּ שׁוּלְטָנוּתֵיהּ בְּשִׁבְעָה רְקִיעִין. ° צַדִּיק אִיהִי רָקִיעַ דְּפַלִּיג בֵּין מַיָּא לְמַיָּא, ° בֵּין יָם עִלָּאָה דְאִיהִי אִימָּא עִלָּאָה, וּבֵין יָם תַּתָּאָה דְאִיהִי אִימָּא תַּתָּאָה, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר אֵין בֵּין מַיִם הָעֶלְיוֹנִים לְמַיִם הַתַּחְתּוֹנִים אֶלָּא כִּמְלֹא נִימָא, כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, וְהַאי נִימָא אִיהוּ צַדִּיק, וְלַאו לְמַגָּנָא אוּקְמוּהוּ קַדְמָאִין, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְדַקְדֵּק עִם הַצַּדִּיקִים אֲפִילוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה.

תרגום

וּמִשּׁוּם כָּךְ זִוּוּג תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת, כְּדֵי לְהוֹרִישׁ אֶת אוֹתָהּ הַטִּפָּה שֶׁהִיא חָכְמָה, ׳טַל תּוֹרָה׳ לִבְנֵיהֶם, וְלֹא לְחִנָּם בֵּאֲרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, ׳כָּל הָעוֹסֵק בְּטַל תּוֹרָה, טַל תּוֹרָה מְחַיֵּהוּ׳. ׳גַּל נָעוּל׳ (שיר ד יד) ׳גַּל׳ הוּא כְּמוֹ גַּלְגַּל, וְהוּא רָמוּז שֶׁבּוֹ ׳מַעְיָן חָתוּם׳ שֶׁהִיא י', וּמִיָּד ׳הַשְׁקוּ הַצֹּאן׳ שֶׁהֵם אֵבָרִים קְדוֹשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם ׳וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם׳ (יחזקאל לד, לא), כֻּלָּם רוֹעִים, וּמֹשֶׁה עַל כֻּלָּם, שֶׁכָּתוּב ׳וַיֵּשֶׁב עַל הַבְּאֵר׳ (שמות ב, טו), וְכָתוּב ׳תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים׳ (תהלים צ, א) וכו', שֶׁלְּטוֹנוֹ בְּשִׁבְעָה רְקִיעִים. צַדִּיק הוּא רָקִיעַ הַמַּפְרִיד בֵּין מַיִם לְמַיִם, בֵּין יָם עֶלְיוֹן שֶׁהוּא אִמָּא עִלָּאָה, וּבֵין יָם תַּחְתּוֹן שֶׁהוּא אִמָּא תַּתָּאָה, וְעָלָיו נֶאֱמַר ׳אֵין בֵּין מַיִם הָעֶלְיוֹנִים לְמַיִם הַתַּחְתּוֹנִים אֶלָּא כִּמְלֹא נִימָא׳, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, וְנִימָא זוֹ הוּא הַצַּדִּיק, וְלֹא לְחִנָּם בֵּאֲרוּ הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁהקב"ה מְדַקְדֵּק עִם הַצַּדִּיקִים אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובגין דא זווגא דתלמידי חכמים משבת לשבת, לירתא ההיא טפה דאיהי חכמה, ט״ל תורה לבנייהו, ולאו למגנא אוקמוהו זכרונם לברכה, כל העוסק בטל תורה ° טל תורה מחייהו. ° גל נעול (שיר ד יד) גל איהו ° כמו גלגל, איהו רמיז דביה ° מעין חתום דאיהי י', ° ומיד השקו הצאן ° דאינון אברין קדישין, דאתמר בהון ׳ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם׳ (יחזקאל לד, לא), ° כלהו רועים, ומשה על כלהון, דכתיב ׳וישב על הבאר׳ (שמות ב, טו), וכתיב ׳תפלה למשה ° איש האלהי״ם׳ (תהלים צ, א) וכו', איהו שולטנותיה בשבעה רקיעין. ° צדיק איהי רקיע דפליג בין מיא למיא, ° בין ים עלאה דאיהי אימא עלאה, ובין ים תתאה דאיהי אימא תתאה, ועליה אתמר אין בין מים העליונים למים התחתונים אלא כמלא נימא, כמה דאוקמוהו מארי מתניתין, והאי נימא איהו צדיק, ולאו למגנא אוקמוהו קדמאין, דקודשא בריך הוא מדקדק עם הצדיקים אפילו כחוט השערה.

התרגום: ומשום כך זווג תלמידי חכמים משבת לשבת, כדי להוריש את אותה הטפה שהיא חכמה, ׳טל תורה׳ לבניהם, ולא לחנם בארו זכרונם לברכה, ׳כל העוסק בטל תורה, טל תורה מחיהו׳. ׳גל נעול׳ (שיר ד יד) ׳גל׳ הוא כמו גלגל, והוא רמוז שבו ׳מעין חתום׳ שהיא י', ומיד ׳השקו הצאן׳ שהם אברים קדושים, שנאמר בהם ׳ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם׳ (יחזקאל לד, לא), כלם רועים, ומשה על כלם, שכתוב ׳וישב על הבאר׳ (שמות ב, טו), וכתוב ׳תפלה למשה איש האלהים׳ (תהלים צ, א) וכו', שלטונו בשבעה רקיעים. צדיק הוא רקיע המפריד בין מים למים, בין ים עליון שהוא אמא עלאה, ובין ים תחתון שהוא אמא תתאה, ועליו נאמר ׳אין בין מים העליונים למים התחתונים אלא כמלא נימא׳, כמו שבארו בעלי המשנה, ונימא זו הוא הצדיק, ולא לחנם בארו הראשונים, שהקב"ה מדקדק עם הצדיקים אפלו כחוט השערה.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: דמ"ם סתומה ו' איהי כו'. כמו שאומר לעיל בתיקון ה ', בקדמיתא איהו מ"ם סתימא, וכד אתפשט קו דאיהו ו' כו' עיין שם דוא"ו סגיר לה:

אור יקר: ימ״א רקיע״א והנה שם ע״ב כולו בחסד, ושלשה חלקים אלו הם בחסד כל שלשתם, דהיינו סוד חלק חסד שבחסד ים, וגבורה שבחסד רקיע, ותפארת שבחסד אויר, ותדע ששלשתם בחסד דהיינו סוד יהי רקיע בתוך המים, והיינו מים חסד, ורקיע המבדיל במים גבורה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: