ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 20: תיקון יט - בראשית שם ב"ת, נקדות ושיעורים מבת עין עד שיעור קומה › פיסקה 6 (לז ע"ב)

נימת עתיקא ממבוע עליון - שיעור קומה ומקוה שהשכינה נטהרת בו

תיקוני זוהר · תיקון יט - בראשית שם ב"ת, נקדות ושיעורים מבת עין עד שיעור קומה · מאמר 20 · פיסקה 6 · דף לז ע"ב

לשון הזוהר

[לז:] ° וְלֵית נִימָא וְנִימָא דְשַׂעֲרָה דְעַתִּיקָא קַדִּישָׁא דְלָא נָפְקָא מִמַּבּוּעָא עִלָּאָה, וְהַאי נִימָא אִיהוּ ו', מַבּוּעָא דִילֵיהּ י', ° דְּסָלְקָא (דף לז ע״ב) בְאַוִּירָא עַד אֵין סוֹף וְנָחְתָא עַד אֵין תַּכְלִית. ° וְאִיהִי עֶשֶׂר, וּבְגִינָהּ אִתְּמַר ׳עֶשֶׂר אַמּוֹת אֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ׳ (שמות כו, טז), אַמּוֹ״ת ° אִינוּן מֵאוֹ״ת בְּהִפּוּכָא, ׳וְאַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה רֹחַב הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד׳, דָּא רָזָא ° דְשִׁעוּר קוֹמָה, דְאִיהוּ אָזִיל עַל קַ״ו הַמִּדָּה, מַאי קַ״ו דָּא אָת ו', דְּאִיהוּ מִדָּה לְכָל שִׁעוּרָא דְגוּפָא. ° אִיהוּ מִדָּה בֵּין עִינָא לְעִינָא, וַעֲלָהּ אִתְּמַר (שם ה, טו) אֶצְבַּע אלהי״ם הִיא, ° אִיהוּ שִׁיעוּרָא דְאוּרְכָא דְחוֹטָמָא וְאִיהִי שִׁעוּרָא דְכָל אֶצְבְּעָא וְאֶצְבְּעָא וְשִׁעוּרָא בֵּין אֶצְבְּעָא לְאֶצְבְּעָא ו' (נ״א י'). ° י' אִיהִי מִדָּה דְשָׂפָה, וּמִדָּה דְכָל עִינָא וְעִינָא בְּעִגּוּלָא, וּמִדָּה דְפַן וּפַן דְּאַנְפִּין, ° וּמִדָּה דְקָמֵ״ץ סָתִים, וְכַד אִתְפַּתַּח קָמֵ״ץ ° אִתְפַּתַּח בְּחָמֵשׁ אֶצְבָּעִין בְּרָזָא דְה', דִּבְהוֹן הַאי קַו אָזִיל חֲמֵשׁ מְאָה שְׁנִין. וְכַד (ס״א ו' כד) נָחִית לְתַתָּא לְגַבֵּי צַדִּיק ° אִתְקְרֵי שִׁיעוּר, וְכַד סָלִיק לְעִילָא לְגַבֵּי אִימָּא עִלָּאָה ° אִתְקְרֵי קוֹמָה, וְרָזָא דְמִלָּה (שם טז, יח) ° וַיָּמֹדּוּ בָעֹמֶר דָּא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, דְאִיהִי עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת, דְּאִיהִי גֻלְגַּלְתָּא דְרֵישָׁא, וּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה ° אִיהִי סְפִירַת הָעוֹמֶר, דְּבָהּ מָנֵי ° שֶׁבַע יוֹמִין ° דְּאִינוּן שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, דְּאִית בְּהוֹן אַרְבָּעִין וּתְרֵין יוֹמִין ° דְּשִׁיתָּא דְכָל שָׁבוּעַ, ° וְשֶׁבַע שַׁבָּתוֹת הָא מ״ט (נ״א דמטטרו״ן), דְּאִינוּן מ״ט אַנְפִּין טָהוֹר, ° שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יהו״ה אלהינ״ו יהו״ה אֶחָד, בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד, ° דִּבְהוֹן אִתְדַּכִּיאַת שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה לְגַבֵּי בַּעְלָהּ, ° בְּמִקְוְה דִּילָהּ, ° דְּאִיהוּ מִקְוִה יִשְׂרָאֵל יהו״ה, וְאִיהוּ שִׁיעוּר קוֹמָה, דְּהָכִי אִינוּן אַתְוָון דְּמִקְוְה קוֹמָה, ° וְאִינוּן ם סְתִימָא בְרָזָא דָא, [ ציור ] דְתֵשַׁע נְקוּדִין לְכָל סְטַר, בִּנְקוּדָה דְאֶמְצָעִיתָא אִשְׁתַּלִּימוּ לְאַרְבָּעִים סָאִין, אִיהוּ שִׁיעוּרָא דְמִקְוְה, דְּבֵיהּ אִתְדַּכִּיאַת אִתְּתָא לְבַעְלָהּ.

תרגום

[לז:] וְאֵין נִימָה וְנִימָה מִשַּׂעֲרוֹת עַתִּיקָא קַדִּישָׁא שֶׁאֵינָהּ יוֹצֵאת מִמַּבּוּעַ עֶלְיוֹן, וְנִימָה זוֹ הִיא ו', וּמַבּוּעָהּ י', הָעוֹלֶה (דף לז ע"ב) בָּאֲוִיר עַד אֵין סוֹף וְיוֹרֵד עַד אֵין תַּכְלִית. וְהִיא עֶשֶׂר, וּבִגְלָלָהּ נֶאֱמַר (שמות כו טז) ׳עֶשֶׂר אַמּוֹת אֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ׳, ׳אַמּוֹת׳ הֵן מִ׳אוֹת׳ בְּהִפּוּךְ, ׳וְאַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה רֹחַב הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד׳, זֶה סוֹד שִׁעוּר קוֹמָה, שֶׁהוֹלֵךְ עַל קַ"ו הַמִּדָּה, מַהוּ קַ"ו זֶה אוֹת ו', שֶׁהוּא מִדָּה לְכָל שִׁעוּר הַגּוּף. הוּא מִדָּה בֵּין עַיִן לְעַיִן, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר (שם ה טו) ׳אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא׳, הוּא שִׁעוּר אֹרֶךְ הָאַף וְהוּא שִׁעוּר כָּל אֶצְבַּע וְאֶצְבַּע וְשִׁעוּר בֵּין אֶצְבַּע לְאֶצְבַּע ו' (נ"א י'). י' הִיא מִדַּת הַשָּׂפָה, וּמִדַּת כָּל עַיִן וְעַיִן בָּעִגּוּל, וּמִדַּת צַד וְצַד שֶׁל הַפָּנִים, וּמִדַּת קָמָץ סָתוּם, וּכְשֶׁנִּפְתָּח קָמָץ נִפְתָּח בְּחָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת בְּסוֹד ה', שֶׁבָּהֶן קַו זֶה הוֹלֵךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. וּכְשֶׁיּוֹרֵד לְמַטָּה כְּלַפֵּי הַצַּדִּיק נִקְרָא ׳שִׁעוּר׳, וּכְשֶׁעוֹלֶה לְמַעְלָה כְּלַפֵּי אִמָּא עִלָּאָה נִקְרָא ׳קוֹמָה׳, וְסוֹד הַדָּבָר (שם טז יח) ׳וַיָּמֹדּוּ בָעֹמֶר׳ זוֹ שְׁכִינָה עִלָּאָה, שֶׁהִיא ׳עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת׳, שֶׁהִיא גֻּלְגַּלְתָּא שֶׁל הָרֹאשׁ, וּשְׁכִינָה תַּתָּאָה הִיא סְפִירַת הָעֹמֶר, שֶׁבָּהּ מוֹנִים שִׁבְעָה יָמִים שֶׁהֵם שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם יוֹם שֶׁל שֵׁשֶׁת יְמֵי כָּל שָׁבוּעַ, וְשֶׁבַע שַׁבָּתוֹת הֲרֵי מ"ט (נ"א דמטטרון), שֶׁהֵם מ"ט פָּנִים טָהוֹר, ׳שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד׳, ׳בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד׳, שֶׁבָּהֶם מִטַּהֶרֶת שְׁכִינָה תַּתָּאָה כְּלַפֵּי בַּעְלָהּ, בְּמִקְוֶה שֶׁלָּהּ, שֶׁהוּא ׳מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה'׳, וְהוּא שִׁעוּר קוֹמָה, שֶׁכָּךְ הֵן אוֹתִיּוֹת ׳מִקְוֶה׳ ׳קוֹמָה׳, וְהֵן ם סְתוּמָה בְּסוֹד זֶה, [ציור] שֶׁתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת לְכָל צַד, בִּנְקֻדַּת הָאֶמְצַע נִשְׁלְמוּ לְאַרְבָּעִים סְאָה, זֶה שִׁעוּר הַמִּקְוֶה, שֶׁבּוֹ מִטַּהֶרֶת הָאִשָּׁה לְבַעְלָהּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [לז:] ° ולית נימא ונימא דשערה דעתיקא קדישא דלא נפקא ממבועא עלאה, והאי נימא איהו ו', מבועא דיליה י', ° דסלקא (דף לז ע״ב) באוירא עד אין סוף ונחתא עד אין תכלית. ° ואיהי עשר, ובגינה אתמר ׳עשר אמות ארך הקרש׳ (שמות כו, טז), אמו״ת ° אינון מאו״ת בהפוכא, ׳ואמה וחצי האמה רחב הקרש האחד׳, דא רזא ° דשעור קומה, דאיהו אזיל על ק״ו המדה, מאי ק״ו דא את ו', דאיהו מדה לכל שעורא דגופא. ° איהו מדה בין עינא לעינא, ועלה אתמר (שם ה, טו) אצבע אלהי״ם היא, ° איהו שיעורא דאורכא דחוטמא ואיהי שעורא דכל אצבעא ואצבעא ושעורא בין אצבעא לאצבעא ו' (נ״א י'). ° י' איהי מדה דשפה, ומדה דכל עינא ועינא בעגולא, ומדה דפן ופן דאנפין, ° ומדה דקמ״ץ סתים, וכד אתפתח קמ״ץ ° אתפתח בחמש אצבעין ברזא דה', דבהון האי קו אזיל חמש מאה שנין. וכד (ס״א ו' כד) נחית לתתא לגבי צדיק ° אתקרי שיעור, וכד סליק לעילא לגבי אימא עלאה ° אתקרי קומה, ורזא דמלה (שם טז, יח) ° וימדו בעמר דא שכינתא עלאה, דאיהי עמר לגלגלת, דאיהי גלגלתא דרישא, ושכינתא תתאה ° איהי ספירת העומר, דבה מני ° שבע יומין ° דאינון שבע שבתות, דאית בהון ארבעין ותרין יומין ° דשיתא דכל שבוע, ° ושבע שבתות הא מ״ט (נ״א דמטטרו״ן), דאינון מ״ט אנפין טהור, ° שמע ישראל יהו״ה אלהינ״ו יהו״ה אחד, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, ° דבהון אתדכיאת שכינתא תתאה לגבי בעלה, ° במקוה דילה, ° דאיהו מקוה ישראל יהו״ה, ואיהו שיעור קומה, דהכי אינון אתוון דמקוה קומה, ° ואינון ם סתימא ברזא דא, [ ציור ] דתשע נקודין לכל סטר, בנקודה דאמצעיתא אשתלימו לארבעים סאין, איהו שיעורא דמקוה, דביה אתדכיאת אתתא לבעלה.

התרגום: [לז:] ואין נימה ונימה משערות עתיקא קדישא שאינה יוצאת ממבוע עליון, ונימה זו היא ו', ומבועה י', העולה (דף לז ע"ב) באויר עד אין סוף ויורד עד אין תכלית. והיא עשר, ובגללה נאמר (שמות כו טז) ׳עשר אמות ארך הקרש׳, ׳אמות׳ הן מ׳אות׳ בהפוך, ׳ואמה וחצי האמה רחב הקרש האחד׳, זה סוד שעור קומה, שהולך על ק"ו המדה, מהו ק"ו זה אות ו', שהוא מדה לכל שעור הגוף. הוא מדה בין עין לעין, ועליה נאמר (שם ה טו) ׳אצבע אלהים היא׳, הוא שעור ארך האף והוא שעור כל אצבע ואצבע ושעור בין אצבע לאצבע ו' (נ"א י'). י' היא מדת השפה, ומדת כל עין ועין בעגול, ומדת צד וצד של הפנים, ומדת קמץ סתום, וכשנפתח קמץ נפתח בחמש אצבעות בסוד ה', שבהן קו זה הולך חמש מאות שנה. וכשיורד למטה כלפי הצדיק נקרא ׳שעור׳, וכשעולה למעלה כלפי אמא עלאה נקרא ׳קומה׳, וסוד הדבר (שם טז יח) ׳וימדו בעמר׳ זו שכינה עלאה, שהיא ׳עמר לגלגלת׳, שהיא גלגלתא של הראש, ושכינה תתאה היא ספירת העמר, שבה מונים שבעה ימים שהם שבע שבתות, שיש בהם ארבעים ושנים יום של ששת ימי כל שבוע, ושבע שבתות הרי מ"ט (נ"א דמטטרון), שהם מ"ט פנים טהור, ׳שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד׳, ׳ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד׳, שבהם מטהרת שכינה תתאה כלפי בעלה, במקוה שלה, שהוא ׳מקוה ישראל ה'׳, והוא שעור קומה, שכך הן אותיות ׳מקוה׳ ׳קומה׳, והן ם סתומה בסוד זה, [ציור] שתשע נקדות לכל צד, בנקדת האמצע נשלמו לארבעים סאה, זה שעור המקוה, שבו מטהרת האשה לבעלה.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: חמש מאה. שכל עשר נחלק לעשר, כמו שאמרו בספר יצירה:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: