ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 26: ואיש מראהו כמראה נחשת וקנה המדה בידו - סוד מדת הקדש שבמשכן וקרשי השרפים › פיסקה 13 (רלג ע"ב)

מה שבחוץ כל שמוסיף גורע ומה שבפנים עשר יריעת ובחוץ עשתי עשרה מוסיף וגורע

פקודי · ואיש מראהו כמראה נחשת וקנה המדה בידו - סוד מדת הקדש שבמשכן וקרשי השרפים · מאמר 26 · פיסקה 13 · דף רלג ע"ב

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, בְּהַהוּא דִּלְבַר, כָּל מַה דְּאוֹסִיף גָּרַע, וְסִימָנִיךְ פָּרֵי הֶחָג, דְּמִתְמָעֲטִין וְאָזְלִין. אוּף הָכָא נָמֵי, בְּמָה דִּלְגָּאו (קס"ד:) כְּתִיב, ׳וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעוֹת׳. בְּמָה דִּלְבַר כְּתִיב, ׳עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה יְרִיעוֹת׳. אוֹסִיף אַתְוָון וְגָרַע מֵחוּשְׁבָּנָא. אוֹסִיף חוּשְׁבָּנָא וְגָרַע (אתוון), אוֹסִיף חוּשְׁבָּנָא, דִּכְתִּיב, ׳אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת שְׁלשִׁים בָּאַמָּה וְרֹחַב אַרְבַּע בָּאַמָּה הַיְרִיעָה׳ (שמות כו, ח). וְכַד סָלִיק לְחוּשְׁבְּנָא, סָלִיק לְחוּשְׁבָּן דַּ"ל. דְּלֵית בְּכָל אִינּוּן זִינֵי מִסְכְּנוּתָא, כְּהַהוּא דְּאִקְרֵי דַּ"ל, וּבְגִין כָּךְ כַּד סָלִיק לְחוּשְׁבְּנָא יַתִּיר, סָלִיק בִּגְרִיעוּ.

תרגום

בֹּא וּרְאֵה, בְּאוֹתוֹ שֶׁבַּחוּץ - כָּל מַה שֶּׁמּוֹסִיף, גּוֹרֵעַ. וְסִימָנְךְ פָּרֵי הֶחָג, שֶׁמִּתְמַעֲטִים וְהוֹלְכִים. אַף כָּאן גַּם, בְּמַה שֶּׁבִּפְנִים כָּתוּב, ׳וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעֹת׳ (שמות כו, א). וּבְמַה שֶּׁבַּחוּץ כָּתוּב, ׳עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה יְרִיעֹת׳. הוֹסִיף אוֹתִיּוֹת וְגָרַע מֵהַחֶשְׁבּוֹן. הוֹסִיף חֶשְׁבּוֹן וְגָרַע (אוֹתִיּוֹת). הוֹסִיף חֶשְׁבּוֹן, שֶׁכָּתוּב ׳אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה וְרֹחַב אַרְבַּע בָּאַמָּה הַיְרִיעָה׳ (שמות כו, ח) - וּכְשֶׁעוֹלֶה לְחֶשְׁבּוֹן, עוֹלֶה לְחֶשְׁבּוֹן שְׁלֹשִׁים וְאַרְבַּע, שֶׁאֵין בְּכָל אוֹתָם מִינֵי הָעֹנִי כְּמוֹ אוֹתוֹ שֶׁנִּקְרָא דַּ"ל. וּמִשּׁוּם כָּךְ, כְּשֶׁעוֹלֶה לְחֶשְׁבּוֹן יוֹתֵר, עוֹלֶה בְּחִסָּרוֹן.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, בההוא דלבר, כל מה דאוסיף גרע, וסימניך פרי החג, דמתמעטין ואזלין. אוף הכא נמי, במה דלגאו (קס"ד:) כתיב, ׳ואת המשכן תעשה עשר יריעות׳. במה דלבר כתיב, ׳עשתי עשרה יריעות׳. אוסיף אתוון וגרע מחושבנא. אוסיף חושבנא וגרע (אתוון), אוסיף חושבנא, דכתיב, ׳ארך היריעה האחת שלשים באמה ורחב ארבע באמה היריעה׳ (שמות כו, ח). וכד סליק לחושבנא, סליק לחושבן ד"ל. דלית בכל אינון זיני מסכנותא, כההוא דאקרי ד"ל, ובגין כך כד סליק לחושבנא יתיר, סליק בגריעו.

התרגום: בא וראה, באותו שבחוץ - כל מה שמוסיף, גורע. וסימנך פרי החג, שמתמעטים והולכים. אף כאן גם, במה שבפנים כתוב, ׳ואת המשכן תעשה עשר יריעת׳ (שמות כו, א). ובמה שבחוץ כתוב, ׳עשתי עשרה יריעת׳. הוסיף אותיות וגרע מהחשבון. הוסיף חשבון וגרע (אותיות). הוסיף חשבון, שכתוב ׳ארך היריעה האחת שלשים באמה ורחב ארבע באמה היריעה׳ (שמות כו, ח) - וכשעולה לחשבון, עולה לחשבון שלשים וארבע, שאין בכל אותם מיני העני כמו אותו שנקרא ד"ל. ומשום כך, כשעולה לחשבון יותר, עולה בחסרון.

מן המפרשים

אור החמה: ת"ח כל מה דאוסיף גרע שהרי המדה הראשונה ל"ב והיא לאין תכלית כנז' וזו היא ד"ל ואינה מוספת כי היא דלה ועניה שהיא מתלבשת בחצונים ומראה להם פנים של עוני שאין שם שפע וסימנך פרי החג שהם השרים ומציאותם בסוד הקליפה הדקה היפה שבה נשרשים…

אור יקר: היריעה האחת שלשים ודא ארכע סטרין ההוא ארכא וכל סטרא שכעה אמין דלהכי סלקין אינון שכעה אמין לאדכע סטרין כרזא דשכע כאינון תמניא ועשרין, לא שיהיו כל סוד כ״ח אותיות ממש שאם כן 'יהיה גילוי שלש ראשונות, ולזה עם היות שהם ארבעה אותיות…

הסולם: ת"ח בההוא דלבר וכו': בוא וראה, באותו שמבחוץ, דהיינו ביריעות עזים, כל מה שמוסיף גורע. וסימנך, פרי החג שמתמעטים והולכים, משום שמקריבים אותם על אומות העולם, שהם חיצונים, אף כאן כך, במה שבפנים כתוב, ואת המשכן תעשה עשר יריעות, במה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: