ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 27: סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם - סוד ארבעים ושתים האותיות שנברא בהן העולם והמשכן

סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם - סוד ארבעים ושתים האותיות שנברא בהן העולם והמשכן

פקודי · מאמר 27 · 13 פסקאות · מתחיל בדף רלד ע"א

  1. סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם - הסוד עומד בגניזות ליראיו ובריתו להודיעם ולפרש (רלד ע"א)
    פתח רבי יהודה אבתריה ואמר, ׳סוד יהו"ה ליראיו ובריתו להודיעם׳ . האי קרא הא אוקמוה, אבל ׳סוד יהו"ה ליראיו׳, ההוא רזא עלאה דקיימא בגניזו, לא קיימא אלא ליראיו, דאינון דחלין… לדף הפיסקה
  2. עוד סוד ה' ליראיו - אותם יראי חטא יראים בסודות עליונים ובריתו להודיעם לפרש דברים (רלד ע"א)
    תו ׳סוד יהו"ה ליראיו׳, דאינון רזין דקיימן בדחילו, ואינון דחלי חטאה דחלין בהו, באינון רזין עלאין. אבל ׳ובריתו להודיעם׳: למנדע ולפרשא מלין, בגין דאינון מלין דקיימן לפרשא. לדף הפיסקה
  3. בארבעים ושתים אותיות נחקק העולם והתקיים וכלם עטרה של השם הקדוש בארבעת צדדים (רלד ע"א)
    תא חזי, בארבעין ותרין אתוון אתגליף עלמא, ואתקיים. וכלהו עטרא דשמא קדישא. כד מצטרפין, ׳סלקין באתווי לעילא, ונחתין לתתא, מתעטרן עטרין, בארבע סטרי עלמא, ויכיל לאתקיימא׳. לדף הפיסקה
  4. האותיות יצאו ובראו העולם למעלה ומטה בעולם היחוד והפרוד הרי בתר הרי הפרוד (רלד ע"ב)
    ולבתר נפקו אתוון וברו עלמא לעילא ותתא. בעלמא דיחודא, ובעלמא דפרודא, ואתקרון ׳הרי בתר׳, טורי ׳דפרודא דמשתקיין׳. כד סטרא דדרום שארי לקרבא בהדיה, וכדין מיא נגדין, ובחילא… לדף הפיסקה
  5. ארבעים ושתים האותיות סוד עליון ובהן נברא העולם העליון והתחתון קיום כל העולמות (רלד ע"ב)
    ואינון ארבעין ותרין אתוון, אינון רזא עלאה, ובאינון אתברי עלמא עלאה ועלמא תתאה. ואינון קיומא ורזא דכל עלמין. ועל דאיהו רזא דעלמין, כתיב ׳סוד יהו"ה ליראיו ובריתו… לדף הפיסקה
  6. ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת התמים - אורים מאירים אספקלריה מאירה בע"ב אותיות (רלד ע"ב)
    כתיב ׳ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת התומים׳, והא אוקמוה. את האורים: דנהרין, רזא דאספקלריא דנהרא, ודא איהו גליפו דאתוון דשמא קדישא, ברזא דארבעין ותרין, דבהו אתברון… לדף הפיסקה
  7. כשהאותיות משקעות מאירות אותיות אחרות בחקיקת שמות השבטים והכל מסוד אותן האותיות (רלד ע"ב)
    תא חזי, כד אינון אתוון משקעאן תמן, בההוא חילא, נהרין אתוון אחרנין, בגליפו דאינון שמהן דשבטין, ונהרין או אתחשכאן, וכלא בההוא רזא דאינון אתוון דשמהן קדישין כדקאמרן.… לדף הפיסקה
  8. סוד אותיות התורה - ב' שהתורה התחילה בה ברא בכח עליון ב' נוקבא א' זכר הוציא אותיות (רלד ע"ב)
    והא אתמר ברזא דאתוון דאורייתא. ב', דאורייתא שראת בה, והא אוקמוה ב' ברא ודאי בחילא עלאה, בתקיפו דרזא דאינון אתוון. ב' נוקבא, א' דכורא. כמה דב' ברא, הכי נמי א', אפיק… לדף הפיסקה
  9. ה' זווג עם שמים לתת חיים ו' הארץ לתת מזון וכל הנחלים הלכים אל הים כונסת הכל (רלד ע"ב)
    ה', זווגא חדא בשמים, למיהב ליה חיין, ולאשראה ליה. ו', הארץ, למיהב לה מזונא, ולאתקנא לה ספוקא דאתחזי לה. ורזא דא בראשית וגו', עד השמים ואת הארץ. ו' ואת, כללא דעשרין… לדף הפיסקה
  10. המשכן לא נתקן אלא על ידי משה שמאותו צד מתעוררת דרגה עליונה ויקם משה את המשכן (רלד ע"ב)
    ורזא דא, משכנא לא אתקן אלא על ידא דמשה, בגין דמההוא סטרא, אתער דרגא אחרא עלאה, לקיימא ליה, למהוי קיומא דכלא. ורזא דא, ׳ויקם משה את המשכן׳, קיומא דיליה הוה, באינון אתוון… לדף הפיסקה
  11. בצלאל היה עושה המשכן בסוד חקיקת האותיות שנבראו בהן שמים וארץ ולכן נקרא בצלאל (רלד ע"ב)
    ובגין כך, כל עבידאן דמשכנא, הוה בצלאל עביד לון, ברזא דגלופא דאתוון, דאתבריאו בהון שמיא וארעא. ועל דא אקרי בצלאל, בגין דהוה ידע בצלאל, גלופא דאתוון, דאתבריאו בהו שמיא… לדף הפיסקה
  12. בצלאל היה מצרף האותיות ובכל צרוף היה עושה אמנות אחת מעשי המשכן בצרוף השם הקדוש (רלד ע"ב)
    בצלאל הוה מצרף אינון אתוון, וברזא דכל צרופא וצרופא הוה עביד אומנותא. וכל עבידא ועבידא דמשכנא, בכל צרופא הוה עביד חד אומנו, וכל מה דאתחזי ליה. וכן בכל עבידאן דמשכנא, וכל… לדף הפיסקה
  13. כשבא להקימו לא יכל בצלאל שהרצון על האותיות לא נמסר אלא למשה שהקימו ויקם משה (רלה ע"א)
    וכד אתא לאקמא ליה, לא הוה יכיל למיקם ליה. מאי טעמא. בגין דרעותא דסליק על אינון אתוון, לא אתמסר אלא למשה בלחודוי, ואיהו הוה ידע ההוא רעותא דסליק לאינון אתוון, ועל דא… לדף הפיסקה