ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 27: סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם - סוד ארבעים ושתים האותיות שנברא בהן העולם והמשכן › פיסקה 7 (רלד ע"ב)

כשהאותיות משקעות מאירות אותיות אחרות בחקיקת שמות השבטים והכל מסוד אותן האותיות

פקודי · סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם - סוד ארבעים ושתים האותיות שנברא בהן העולם והמשכן · מאמר 27 · פיסקה 7 · דף רלד ע"ב

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, כַּד אִינּוּן אַתְוָון מְשֻׁקָעָאָן תַּמָּן, בְּהַהוּא חֵילָא, נָהֲרִין אַתְוָון אַחֲרָנִין, בִּגְלִיפוּ דְּאִינּוּן שְׁמָהָן דִּשְׁבָטִין, וְנַהֲרִין אוֹ אִתְחַשְׁכָאן, וְכֹלָּא בְּהַהוּא רָזָא דְּאִינּוּן אַתְוָון דִּשְׁמָהָן קַדִּישִׁין כִּדְקַאמְרָן. וְאִינּוּן אַתְוָון דִּשְׁמָהָן קַדִּישִׁין, אִינּוּן אַתְיָין עַל רָזָא דְּאוֹרַיְיתָא, וְכֻלְּהוּ עָלְמִין אַתְוָון (ס"א אתברון), בְּרָזָא דְּאִלֵּין אַתְוָון. אִלֵּין שְׁמָהָן הֲווֹ גְּנִיזִין מְשֻׁקָּעִין תַּמָּן, וּשְׁמָהָן דִּשְׁבָטִין הֲווֹ בַּלְטִין אַתְוָון דִּלְהוֹן לְעֵילָּא. וְעַל דָּא כֹּלָּא מֵרָזָא דְּאִינּוּן אַתְוָון, וְכֹלָּא אוֹקִימְנָא.

תרגום

בֹּא וּרְאֵה, כְּשֶׁאוֹתָן אוֹתִיּוֹת מְשֻׁקָּעוֹת שָׁם, בְּאוֹתוֹ כֹּחַ, מְאִירוֹת אוֹתִיּוֹת אֲחֵרוֹת בַּחֲקִיקַת אוֹתָם שְׁמוֹת הַשְּׁבָטִים, וּמְאִירִים אוֹ נֶחְשָׁכִים, וְהַכֹּל הוּא בְּסוֹד אוֹתָן הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וְאוֹתָן הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים בָּאוֹת עַל סוֹד הַתּוֹרָה, וְכָל הָעוֹלָמוֹת בָּאִים (נִבְרְאוּ) בַּסּוֹד שֶׁל אֵלּוּ הָאוֹתִיּוֹת. הַשֵּׁמוֹת הַלָּלוּ הָיוּ גְנוּזִים מְשֻׁקָּעִים שָׁם, וּבִשְׁמוֹת הַשְּׁבָטִים הָיוּ הָאוֹתִיּוֹת שֶׁלָּהֶם בּוֹלְטוֹת לְמַעְלָה. וְעַל כֵּן הַכֹּל מִסּוֹד אוֹתָן הָאוֹתִיּוֹת, וְהַכֹּל בֵּאַרְנוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, כד אינון אתוון משקעאן תמן, בההוא חילא, נהרין אתוון אחרנין, בגליפו דאינון שמהן דשבטין, ונהרין או אתחשכאן, וכלא בההוא רזא דאינון אתוון דשמהן קדישין כדקאמרן. ואינון אתוון דשמהן קדישין, אינון אתיין על רזא דאורייתא, וכלהו עלמין אתוון (ס"א אתברון), ברזא דאלין אתוון. אלין שמהן הוו גניזין משקעין תמן, ושמהן דשבטין הוו בלטין אתוון דלהון לעילא. ועל דא כלא מרזא דאינון אתוון, וכלא אוקימנא.

התרגום: בא וראה, כשאותן אותיות משקעות שם, באותו כח, מאירות אותיות אחרות בחקיקת אותם שמות השבטים, ומאירים או נחשכים, והכל הוא בסוד אותן האותיות של השמות הקדושים כמו שאמרנו. ואותן האותיות של השמות הקדושים באות על סוד התורה, וכל העולמות באים (נבראו) בסוד של אלו האותיות. השמות הללו היו גנוזים משקעים שם, ובשמות השבטים היו האותיות שלהם בולטות למעלה. ועל כן הכל מסוד אותן האותיות, והכל בארנו.

מן המפרשים

מקדש מלך: בההוא עילא נהרין אתוון וכו' פי' בכח שמות אלו מאירים האותיות שהיו באבני החשן שהם שמות השבטים. וזה סיוע למה שפירש הרמ"בן ז"ל שאורים ותומים הם שמות שירדו מן השמים והיו בין כפלי החשן ובכחם היו בולטים האותיות. וכתב עוד משר"זל שבבית…

אור החמה: ואינון אתוון קדישין וגומר על רזא דאורייתא הם כ"ב אותיות ועשר נקודות הם ל"ב דהיינו עשר מאמרות שרשי' לעשר נקודות הם מ"ב ובסוד האותיות והנקודות נעשית התורה ונבראו עולם שנה נפש כנזכר בספר יצירה:

אור יקר: דקדושא דאורייתא כולהו הוו תמן ולזה ]הבריחו[ ]הכריחו[ החצונים, ועוד רצה בזה שהם בחינות עליונות הנכללות בתוכה, כאלו תאמר בסוד האסור והמותר הפסול והכשר החייב והזכאי הטמא והטהור החייב והפטור וכיוצא, היא בסוד עולם מטטרון שהתפארת…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר