ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 27: סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם - סוד ארבעים ושתים האותיות שנברא בהן העולם והמשכן › פיסקה 9 (רלד ע"ב)

ה' זווג עם שמים לתת חיים ו' הארץ לתת מזון וכל הנחלים הלכים אל הים כונסת הכל

פקודי · סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם - סוד ארבעים ושתים האותיות שנברא בהן העולם והמשכן · מאמר 27 · פיסקה 9 · דף רלד ע"ב

לשון הזוהר

ה', זִוּוּגָא חֲדָא בַּשָׁמַיִם, לְמֵיהַב לֵיהּ חַיִּין, וּלְאַשְׁרָאָה לֵיהּ. ו', הָאָרֶץ, לְמֵיהַב לָהּ מְזוֹנָא, וּלְאַתְקְנָא לָהּ סִפּוּקָא דְּאִתְחָזֵי לָהּ. וְרָזָא דָּא בְּרֵאשִׁית וְגוֹ', עַד הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. ו' וְאֶת, כְּלָלָא דְּעֶשְׂרִין וּתְרֵין אַתְוָון, וּמִתְּזָן אַרְעָא, וְאַרְעָא כָּלִיל לוֹן לְגַוָּוהּ כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, ׳כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם׳ (קהלת א, ז), וְהַיְינוּ רָזָא, וְאֵת הָאָרֶץ, דְּכָנִישׁ לְכֹלָּא בְּגַוָּוהּ, וְקַבִּילַת לוֹן. הָאָרֶץ נַטְלַת ו', וְקַבִּילַת לוֹן לְאַתְּזָנָא.

תרגום

ה' - זִוּוּג אֶחָד עִם שָׁמַיִם לָתֵת לָהּ חַיִּים וּלְהַשְׁרוֹת לָהּ. ו' - הָאָרֶץ, לָתֵת לָהּ מָזוֹן וּלְתַקֵּן לָהּ סִפּוּקָהּ הָרָאוּי לָהּ. וְסוֹד זֶה בְּרֵאשִׁית וְגוֹ', עַד הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. ו' וְאֶת - כְּלָל שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת, וְנִזּוֹנֵית הָאָרֶץ, וְהָאָרֶץ כּוֹלֶלֶת אוֹתָן לְתוֹכָהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם׳ (קהלת א, ז) - וְהַיְנוּ סוֹד וְאֵת הָאָרֶץ, שֶׁכּוֹנֶסֶת הַכֹּל לְתוֹכָהּ וּמְקַבֶּלֶת אוֹתָם. הָאָרֶץ נוֹטֶלֶת ו' וּמְקַבֶּלֶת אוֹתָהּ לְהִזּוֹן.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ה', זווגא חדא בשמים, למיהב ליה חיין, ולאשראה ליה. ו', הארץ, למיהב לה מזונא, ולאתקנא לה ספוקא דאתחזי לה. ורזא דא בראשית וגו', עד השמים ואת הארץ. ו' ואת, כללא דעשרין ותרין אתוון, ומתזן ארעא, וארעא כליל לון לגווה כמה דאת אמר, ׳כל הנחלים הולכים אל הים׳ (קהלת א, ז), והיינו רזא, ואת הארץ, דכניש לכלא בגווה, וקבילת לון. הארץ נטלת ו', וקבילת לון לאתזנא.

התרגום: ה' - זווג אחד עם שמים לתת לה חיים ולהשרות לה. ו' - הארץ, לתת לה מזון ולתקן לה ספוקה הראוי לה. וסוד זה בראשית וגו', עד השמים ואת הארץ. ו' ואת - כלל של עשרים ושתים אותיות, ונזונית הארץ, והארץ כוללת אותן לתוכה, כמו שנאמר ׳כל הנחלים הלכים אל הים׳ (קהלת א, ז) - והינו סוד ואת הארץ, שכונסת הכל לתוכה ומקבלת אותם. הארץ נוטלת ו' ומקבלת אותה להזון.

מן המפרשים

כתם פז: מן המקבילה בבראשית מאמר ל, יט (ל.) ו"ו ואת אפיק ה"א הארץ למיהב לה מזונא וכו'. כי תיקון הארץ ומזונותיה הם יורדים מן השמים:

מקדש מלך: מן המקבילה בבראשית מאמר ל, יט (ל.) וקבילת לון לאתזנא פירוש המ' מקבלת הגבורות שהם חלקה מיסוד זעיר ואח"כ מקבלת גם החסדים שהם חלק הזעיר והם רמוזים בתיבת וא"ת ו הם החסדים שהם חלק זעיר. א"ת הם הגבורות שהם חלק המ' שנקרא א"ת ור"ל ו…

אור יקר: דאת אמר כל חנחלים שהם כ״ב נחלים מקורות התורה הולכים אל חים ומלת ואת הארץ רצה שני עניינים האחד מתזן ארעא כי מלת א״ת היינו אלפא ביתא מאלף ועד ת׳, ואלהים א״ת היינו מוצאם מחכמה בסוד הבינה. פתח השני.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: