בצלאל היה עושה המשכן בסוד חקיקת האותיות שנבראו בהן שמים וארץ ולכן נקרא בצלאל
פקודי · סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם - סוד ארבעים ושתים האותיות שנברא בהן העולם והמשכן · מאמר 27 · פיסקה 11 · דף רלד ע"ב
לשון הזוהר
וּבְגִין כַּךְ, כָּל עֲבִידָאן דְּמַשְׁכְּנָא, הֲוָה בְּצַלְאֵל עָבִיד לוֹן, בְּרָזָא דְּגִלּוּפָא (דצרופא) דְּאַתְוָון, דְּאִתְבְּרִיאוּ בְּהוֹן שְׁמַיָא וְאַרְעָא. וְעַל דָּא אִקְרֵי בְּצַלְאֵל, בְּגִין דְּהֲוָה יָדַע בְּצַלְאֵל, גִּלּוּפָא (צרופא) דְּאַתְוָון, דְּאִתְבְּרִיאוּ בְּהוּ שְׁמַיָא וְאַרְעָא. וְאִי לָא דְּהֲוָה יָדַע לְהוּ בְּצַלְאֵל, לָא הֲוָה יָכִיל לְמֶעְבַּד אִיהוּ אִינּוּן עֲבִידָאן דְּמַשְׁכְּנָא. מַאי טַעֲמָא. אֶלָּא, כְּמָה דְּמַשְׁכְּנָא עִלָּאָה, לָא הֲוָה וְלָא אַתְקִינוּ כָּל עוֹבָדוֹי, אֶלָּא בְּהַהוּא רָזָא דְּאִינּוּן אַתְוָון, אוּף הָכָא מַשְׁכְּנָא דִּלְתַתָּא, לָא הֲוָה וְלָא אִתְתָּקַּן, אֶלָּא בְּרָזִין דְּאִינּוּן אַתְוָון.
תרגום
וּמִשּׁוּם כָּךְ אֶת כָּל מַעֲשֵׂי הַמִּשְׁכָּן הָיָה בְּצַלְאֵל עוֹשֶׂה אוֹתָם בְּסוֹד חֲקִיקַת (צֵרוּף) הָאוֹתִיּוֹת שֶׁנִּבְרְאוּ בָהֶן שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וְלָכֵן נִקְרָא בְּצַלְאֵל, מִשּׁוּם שֶׁבְּצַלְאֵל הָיָה יוֹדֵעַ חֲקִיקַת (צֵרוּף) הָאוֹתִיּוֹת שֶׁבָּהֶן נִבְרְאוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וְאִם בְּצַלְאֵל לֹא הָיָה יוֹדֵעַ אוֹתָן, לֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אֶת אוֹתָן עֲבוֹדוֹת הַמִּשְׁכָּן. מָה הַטַּעַם? אֶלָּא, כְּמוֹ שֶׁהַמִּשְׁכָּן הָעֶלְיוֹן לֹא הָיָה וְלֹא הָיוּ מְתֻקָּנִים כָּל מַעֲשָׂיו אֶלָּא בְּאוֹתוֹ סוֹד שֶׁל אוֹתָן אוֹתִיּוֹת, אַף כָּאן בַּמִּשְׁכָּן שֶׁלְּמַטָּה לֹא הָיָה וְלֹא נִתְקַן אֶלָּא בְּסוֹדוֹת אוֹתָן הָאוֹתִיּוֹת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובגין כך, כל עבידאן דמשכנא, הוה בצלאל עביד לון, ברזא דגלופא (דצרופא) דאתוון, דאתבריאו בהון שמיא וארעא. ועל דא אקרי בצלאל, בגין דהוה ידע בצלאל, גלופא (צרופא) דאתוון, דאתבריאו בהו שמיא וארעא. ואי לא דהוה ידע להו בצלאל, לא הוה יכיל למעבד איהו אינון עבידאן דמשכנא. מאי טעמא. אלא, כמה דמשכנא עלאה, לא הוה ולא אתקינו כל עובדוי, אלא בההוא רזא דאינון אתוון, אוף הכא משכנא דלתתא, לא הוה ולא אתתקן, אלא ברזין דאינון אתוון.
התרגום: ומשום כך את כל מעשי המשכן היה בצלאל עושה אותם בסוד חקיקת (צרוף) האותיות שנבראו בהן שמים וארץ, ולכן נקרא בצלאל, משום שבצלאל היה יודע חקיקת (צרוף) האותיות שבהן נבראו שמים וארץ. ואם בצלאל לא היה יודע אותן, לא היה יכול לעשות את אותן עבודות המשכן. מה הטעם? אלא, כמו שהמשכן העליון לא היה ולא היו מתקנים כל מעשיו אלא באותו סוד של אותן אותיות, אף כאן במשכן שלמטה לא היה ולא נתקן אלא בסודות אותן האותיות.
מן המפרשים
הסולם: ובג"כ כל עבידאן וכו': ומשום זה כל עבודות שבמשכן היה בצלאל עושה אותן בסוד חקיקת האותיות שנבראו בהן שמים וארץ, דהיינו השם מ"ב. וע"כ נקרא, בצלאל, משום שהיה יודע בצלאל חקיקת האותיות שנבראו בהן שמים וארץ. ואם לא היה יודע אותן…