ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 93: שיר השירים בהמשכו - פתיחת ם' לאות ה' במילת אברהם וטעמי האותיות ב ׳תורי זהב׳

שיר השירים בהמשכו - פתיחת ם' לאות ה' במילת אברהם וטעמי האותיות ב ׳תורי זהב׳

זוהר חדש · מאמר 93 · 21 פסקאות

  1. למה נוספה לאברהם אות נקבה - שתי ההי"ן וכח ה' עלאה באור הראשון
    ואי תימא, את דא לא אצטריך ליה לאברהם לאתוספא ליה, דהא לאו דיליה הוא, ה' איהי נוקבא בכל אתר, ותינח לשרה למהוי את דא רשימא בגווה. אלא תרי ההי"ן אינון, חד עילאה, וחד תתאה.… לדף הפיסקה
  2. מה בין אות ם' לאות ה' סתימת השבילים העליונים ופתיחתם ברצון להוליד
    תרין אתוון רשימין הכא, דאינון סליקו לעלמא עילאה, ואינון ה"ם. את ם' מעלמא עילאה איהי. מאי בינייהו בין את ם' ובין את ה', דהא תרוייהו מעלמא עילאה אינון. אלא כד סתים כולא… לדף הפיסקה
  3. אין שנוי באות אלא פתיחתה לתולדות - התגלותה בלחש והוא בפה גלוי
    לא אשתנו דא מדא, אלא דאתפתח לאפקא תולדין ולאתגלייא בלחישו. דהא את דא לא אתגלייא ולא אדכר. ואף על גב דאיהי בלחישו, הוא בפום גלי. ובגין כך, בשעתא דאתגלי ואתפתח, כדי זמין… לדף הפיסקה
  4. יציאת התולדות באבר אחד הנכנס בה' אחרונה - ותקונו בתשוקה כצדיק העולם
    ואינון תולדין לא נפקי לבר, בר בחד אבר, שייפא קדישא דאתתקן גביה, ועאל באת ה' בתרייתא. מאת ה' נפיק, ובאת ה' עייל, בההוא אבר דאתתקן גבי ה' בתרייתא. ובשעתא דאתפתח, ואתוסף… לדף הפיסקה
  5. ׳אברם אינו מוליד׳ באות ם' סתומה - ואברהם בה"ם שסופו להוליד
    ורזא דא אברם, אבן רבי ם', דא אינו מוליד, דהא ם' סתימא איהי, ולא קיימא לאולדא. כד אתוסף ה', ההוא ם' אתפתח, ואתוסף ה', וקיימא בההוא אבר למעבד תולדין. ורזא דא אברהם, אבן… לדף הפיסקה
  6. ראיה מאברם שלא נמול עד שבאה ה' ועני העולם התחתון באות ד'
    ומנא לן דההוא אבר לא אתתקן אלא בגין ה'. דהא בזמנא דהוה שמיה אברם, לא אתגזר ההוא אבר, ולא אתתקן. בתר דאתא ה', אתתקן ההוא אבר, ואתגזר, למעבד איבין בההוא ה' בתראה. ובעוד… לדף הפיסקה
  7. יציאת אותיות ד"ם וכניסת שתי ההי"ן - ומילה שאין בה דם אינה מילה
    כד אתפתח עלמא עילאה מאת ם', ואתעביד ה', כדין, אתתקן ברית, ואתעבר ערלה. וכיון דאתתקן האי ברית, נפקין אלין תרין אתוון, ועיילי אתוון אוחרנין. נפקין תרין אלין ד"ם. וכל… לדף הפיסקה
  8. ם' רבה שנפתחה לגדלה - ׳ולשלום אין קץ׳ בהעברת ׳קץ כל בשר׳
    ורזא דא ׳לם"רבה המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אתה ולסעדה׳. ם' רבה, למרבה. רזא דא, כד לאת ם' רבה המשרה, דאסגיאו רבו עילאה, דאתפתח ואתעביד ה', כדין… לדף הפיסקה
  9. ׳אברהם׳ אבר ה"ם - ולידת יצחק אחר העברת ערלה מן האבר העליון
    ועל רזא דא, אברהם אבר ה"ם דאתפתח את ם', בגין לשמשא האי אבר בעלמא דלתתא. ובגין האי, יצחק לא נפיק, עד דאתעבר ערלה מההוא אבר קדישא עילאה. ובגין כך, קודשא בריך הוא כל מה… לדף הפיסקה
  10. ׳לא יירשך זה׳ מפני שהיה עבד משכיל - והשלמת אברהם באות ה"א במילתו
    והנה דבר ׳ה' אליו לאמר לא יירשך זה׳. מאי טעמא, בגין דהוה עבד משכיל. וכדין אמר, ׳הן לי לא׳ נתת ׳זרע והנה בן ביתי׳ כו'. בגין דהא איהו הוה מסתכל וחמי בטיורי דלא יוליד.… לדף הפיסקה
  11. גלוי במחזה בעוד הערלה בו - ׳וירא אליו׳ אחר פתיחת ם' והעברת ד'
    תא חזי, בשעתא דהוה ביה ערלה, דלא אתגזר, קודשא בריך הוא לא אתגלי ליה אלא במחזה. בגין דעלמא עילאה הוה סתום באת ם', ועלמא תתאה הוה במסכנו באת ד'. כיון דעלמא עילאה אתפתח… לדף הפיסקה
  12. גלוי השירה בשקוט ישראל כיין על שמריו - וטעינתה מיני קרב כסוסי פרעה
    כהאי גוונא ממש, כל זמנא דצדיקי וחסידי אסגיאו בעלמא, כדין כולא אתגליא ואתפתח. בזמנא דשלמה מלכא בנה בי מקדשא, והוו ישראל כולהו צדיקי וחסידי, שקטי כחמרא על דורדייה, כדין… לדף הפיסקה
  13. ׳נאוו לחייך בתורים׳ בשתי ההי"ן - תורה שבכתב ושבעל פה ומעברה מאות ד'
    והשתא חמינא לך בגוונא אחרא, בכמה תיקונין יאין, בכמה תיקונין שפירין. ׳נאוו לחייך בתורים׳, בתרי ההי"ן, דהא כולא אתפתח לגביך ואתגלייא. ה' עילאה חדי בך, ויאי לקבלך, ואתפתח.… לדף הפיסקה
  14. ׳עלה אלי ההרה׳ ולא ׳ההר׳ - מסירת שם המרכבה הקדושה בידו של משה
    כתיב, ׳ויאמר ה' אל משה עלה אלי ההרה והיה שם ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם׳. האי קרא אוקמוה חברייא. אבל ׳עלה אלי ההרה׳, זכאה חולקא דעבדא, דמריה… לדף הפיסקה
  15. ׳של נעליך׳ פרישה מאשתו - וזווג שני השמות במשה לשם שלם בארץ
    ואם תאמר הא כתיב של נעליך. ודאי פקיד ליה לאתפרשא מאתתיה מכל וכל, אבל זווגא אחרא לא אתמסר ליה עד השתא. בשעתא דאמר ליה קודשא בריך הוא, ׳והי"ה שם׳, כדין מסר ליה שמא גליפא,… לדף הפיסקה
  16. שתי דרגות שעלה בהן משה - כסא המלך ושמו ממש שנמסר לו
    ושמא שלים הוה ביומי דמשה בארעא. אלקים, ההוא זווגא דיליה. יהו"ה, שמא קדישא ביה. ועד דלא אתגליף ביה במשה שמא דא, לא אזדווג ביה שמא דאלקים. כיון דכתיב ׳עלה אלי ההרה׳,… לדף הפיסקה
  17. ׳ואתנה לך׳ לך ודאי - זרועות וירכים ויסוד ושני שמות חרותים בארץ
    ׳ואתנה לך את׳ לחו"ת האבן, והא אוקמוה לחות האבן כמשמען. אלא כל מפתחן אתמסרו ליה למשה. משמע דכתיב ואתנה לך, ל"ך ודאי. דהא כד אסתלק בשמא דא והי"ה שם, ואתמסר ליה כורסייא… לדף הפיסקה
  18. עטור הכסא בבנין המקדש - ׳תורי זהב׳ פסוקי הטעמים המורים דרך להטות
    כיון דאתא שלמה, ואתבני בי מקדשא, מה כתיב. ׳וישב שלמה על כסא יהו"ה למלך׳. כדין האי כסא אתעטרא עילא ותתא, וסלקא בתושבחתא לגבי עילא. כיון דסלקא בתושבחתא, אושיט לה מלכא… לדף הפיסקה
  19. ׳תורי׳ מלשון תור וזמן - רשימת כל דרגה להטות וללכת בדרכה
    ועל מה אקרון תורי. בגין דכד מטא תור וזמנא דהאי דרגא, למיהב לה על ידא דההוא יסודא. עביד בה רשימו לאענאה, ולמהך בההוא אורח דבעי למהך. וכן כד דרגא אחרא, מטא תור וזמנא… לדף הפיסקה
  20. הטעמים כנזמים התלוים על האותיות - ותבות בלא נקדות כאשה בלא לבושים
    ׳תורי זהב׳, בגין דטעמי הכי תליין על אתוון, כמא דתליין נזורין דנזמין על גבי אודנין. כגון תלשא, ושאר תנועי דאינון נזמין ונזורי, דתיקונין דאתוון. תיבין בלא טעמי, ולא אית… לדף הפיסקה
  21. ׳זהב׳ שהטעמים באים מראש המלך - ואותיות היוצאות מן החכמה בשלשים ושתים שבילים
    ומה דאמר זהב, בגין דאינון אתיין מרישא דמלכא, למיהב דעתא וסכלתנו לאתוון כלהו. בגין כך כולהו ברזא חדא קיימין. נקוהי וטעמי, תרין דרגין אינון, אלין ואלין אצטריכו לאתתקנא… לדף הפיסקה