למה נוספה לאברהם אות נקבה - שתי ההי"ן וכח ה' עלאה באור הראשון
זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - פתיחת ם' לאות ה' במילת אברהם וטעמי האותיות ב ׳תורי זהב׳ · מאמר 93 · פיסקה 1
לשון הזוהר
וְאִי תֵימָא, אָת דָּא לָא אִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְאַבְרָהָם לְאִתּוֹסְפָא לֵיהּ, דְּהָא לָאו דִּילֵיהּ הוּא, ה' אִיהִי נוּקְבָא בְּכָל אֲתַר, וְתֵינַח לְשָׂרָה לְמֶהֱוֵי אָת דָּא רְשִׁימָא בְּגַוָּוהּ. אֶלָּא תְּרֵי ההי"ן אִינוּן, חַד עִילָּאָה, וְחַד תַּתָּאָה. חַד עַלְמָא דִדְכוּרָא, וְחַד עַלְמָא תַּתָּאָה, דְּאִיהוּ עַלְמָא דְנוּקְבָא. כֵּיוָן דְּאִתּוֹסַף ה' בְּאַבְרָהָם, אוֹר קַדְמָאָה דְּהֲוָה הַאי ה' מִתְעַטֵף בֵּיהּ, נָפֵיק וַעֲבַד אִיבִּין. וְאִתְרְשִׁים אַבְרָהָם בְּהַהוּא דַרְגָּא עִילָּאָה דִּילֵיהּ, בְּחֵילָא דְּהַאי ה' עִילָּאָה, דְּהָא לֵית חֵילָא וְתוֹקְפָא לְהַהוּא אוֹר קַדְמָאָה, בַּר ה'. וּבְגִין כָּךְ נָטֵיל הַהוּא אוֹר קַדְמָאָה, אָת ה' עִמֵּיהּ, וְאִתְיַשֵּׁב בְּדַרְגֵּיהּ, דְּהָא סָלֵיק לְמֶהֱוֵי עָבִיד תּוֹלָדִין.
תרגום
וְאִם תֹּאמַר, אוֹת זוֹ לֹא הָיָה צָרִיךְ לְאַבְרָהָם לְהִתּוֹסֵף לוֹ, שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ שֶׁלּוֹ, ה' הִיא נְקֵבָה בְּכָל מָקוֹם, וְנִיחָא לְשָׂרָה שֶׁתִּהְיֶה אוֹת זוֹ רְשׁוּמָה בְּתוֹכָהּ. אֶלָּא שְׁתֵּי ה"ה יֵשׁ, אַחַת עֶלְיוֹנָה, וְאַחַת תַּחְתּוֹנָה. אַחַת עוֹלָם הַזָּכָר, וְאַחַת עוֹלָם תַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא עוֹלָם הַנְּקֵבָה. כֵּיוָן שֶׁנּוֹסְפָה ה' בְּאַבְרָהָם, הָאוֹר הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיְתָה ה' זוֹ מִתְעַטֶּפֶת בּוֹ, יוֹצֵא וְעוֹשֶׂה פֵּרוֹת. וְנִרְשַׁם אַבְרָהָם בְּאוֹתָהּ הַדַּרְגָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁלּוֹ, בְּכֹחַ הֶה' עֶלְיוֹנָה הַזֹּאת, שֶׁהֲרֵי אֵין כֹּחַ וְעֹז לְאוֹתוֹ הָאוֹר הָרִאשׁוֹן, אֶלָּא ה'. וּמִשּׁוּם כָּךְ נָטַל אוֹתוֹ הָאוֹר הָרִאשׁוֹן, אוֹת ה' עִמּוֹ, וְיָשַׁב בְּדַרְגָּתוֹ, שֶׁהֲרֵי עָלָה לִהְיוֹת עוֹשֶׂה תוֹלָדוֹת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואי תימא, את דא לא אצטריך ליה לאברהם לאתוספא ליה, דהא לאו דיליה הוא, ה' איהי נוקבא בכל אתר, ותינח לשרה למהוי את דא רשימא בגווה. אלא תרי ההי"ן אינון, חד עילאה, וחד תתאה. חד עלמא דדכורא, וחד עלמא תתאה, דאיהו עלמא דנוקבא. כיון דאתוסף ה' באברהם, אור קדמאה דהוה האי ה' מתעטף ביה, נפיק ועבד איבין. ואתרשים אברהם בההוא דרגא עילאה דיליה, בחילא דהאי ה' עילאה, דהא לית חילא ותוקפא לההוא אור קדמאה, בר ה'. ובגין כך נטיל ההוא אור קדמאה, את ה' עמיה, ואתישב בדרגיה, דהא סליק למהוי עביד תולדין.
התרגום: ואם תאמר, אות זו לא היה צריך לאברהם להתוסף לו, שהרי אינה שלו, ה' היא נקבה בכל מקום, וניחא לשרה שתהיה אות זו רשומה בתוכה. אלא שתי ה"ה יש, אחת עליונה, ואחת תחתונה. אחת עולם הזכר, ואחת עולם תחתון, שהוא עולם הנקבה. כיון שנוספה ה' באברהם, האור הראשון שהיתה ה' זו מתעטפת בו, יוצא ועושה פרות. ונרשם אברהם באותה הדרגה העליונה שלו, בכח הה' עליונה הזאת, שהרי אין כח ועז לאותו האור הראשון, אלא ה'. ומשום כך נטל אותו האור הראשון, אות ה' עמו, וישב בדרגתו, שהרי עלה להיות עושה תולדות.