׳אברם אינו מוליד׳ באות ם' סתומה - ואברהם בה"ם שסופו להוליד
זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - פתיחת ם' לאות ה' במילת אברהם וטעמי האותיות ב ׳תורי זהב׳ · מאמר 93 · פיסקה 5
לשון הזוהר
וְרָזָא דָּא אַבְרָם, אבֶּן רִבִּי ם', דָּא אֵינוֹ מוֹלִיד, דְּהָא ם' סְתִימָא אִיהִי, וְלָא קָיְימָא לְאוֹלָדָא. כַּד אִתּוֹסַף ה', הַהוּא ם' אִתְפַּתַּח, וְאִתּוֹסַף ה', וְקָיְימָא בְּהַהוּא אֵבָר לְמֶעְבַּד תּוֹלָדִין. וְרָזָא דָא אַבְרָהָם, אבֶּן רִבִּי ה"ם, דָּא, מוֹלִיד וַעֲבֵיד אִיבִּין. וּבְגִין כָּךְ אַבְרָם אֵינוֹ מוֹלִיד, אַבְרָהָם מוֹלִיד. בְּגִין דְּהַהוּא אֵבָר לָא אִתְתַּקַּן עַד דַּאֲתֵי ה'. וּבְכָל אֲתַר ה"א קָיְימָא לְתּוֹלָדִין וְאִיבִּין, וְעַל דָּא שְׁמָא גָּרִים.
תרגום
וְסוֹד זֶה: 'אַבְרָם', הָאוֹת שֶׁבְּסוֹפוֹ ם', זֶה אֵינוֹ מוֹלִיד, שֶׁהֲרֵי ם' סְתוּמָה הִיא, וְאֵינָהּ עוֹמֶדֶת לְהוֹלִיד. כְּשֶׁנּוֹסֶפֶת ה', אוֹתָהּ ם' נִפְתַּחַת, וְנוֹסֶפֶת ה', וְעוֹמֶדֶת בְּאוֹתוֹ הָאֵבֶר לַעֲשׂוֹת תוֹלָדוֹת. וְסוֹד זֶה: 'אַבְרָהָם', הָאוֹת שֶׁבְּסוֹפוֹ ה"ם, זֶה מוֹלִיד וְעוֹשֶׂה פֵּרוֹת. וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳אַבְרָם אֵינוֹ מוֹלִיד, אַבְרָהָם מוֹלִיד׳. מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ הָאֵבֶר אֵינוֹ מִתְתַּקֵּן עַד שֶׁבָּאָה ה'. וּבְכָל מָקוֹם ה"א עוֹמֶדֶת לְתוֹלָדוֹת וּפֵרוֹת, וְעַל כֵּן הַשֵּׁם גּוֹרֵם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ורזא דא אברם, אבן רבי ם', דא אינו מוליד, דהא ם' סתימא איהי, ולא קיימא לאולדא. כד אתוסף ה', ההוא ם' אתפתח, ואתוסף ה', וקיימא בההוא אבר למעבד תולדין. ורזא דא אברהם, אבן רבי ה"ם, דא, מוליד ועביד איבין. ובגין כך אברם אינו מוליד, אברהם מוליד. בגין דההוא אבר לא אתתקן עד דאתי ה'. ובכל אתר ה"א קיימא לתולדין ואיבין, ועל דא שמא גרים.
התרגום: וסוד זה: 'אברם', האות שבסופו ם', זה אינו מוליד, שהרי ם' סתומה היא, ואינה עומדת להוליד. כשנוספת ה', אותה ם' נפתחת, ונוספת ה', ועומדת באותו האבר לעשות תולדות. וסוד זה: 'אברהם', האות שבסופו ה"ם, זה מוליד ועושה פרות. ומשום כך ׳אברם אינו מוליד, אברהם מוליד׳. משום שאותו האבר אינו מתתקן עד שבאה ה'. ובכל מקום ה"א עומדת לתולדות ופרות, ועל כן השם גורם.