יציאת התולדות באבר אחד הנכנס בה' אחרונה - ותקונו בתשוקה כצדיק העולם
זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - פתיחת ם' לאות ה' במילת אברהם וטעמי האותיות ב ׳תורי זהב׳ · מאמר 93 · פיסקה 4
לשון הזוהר
וְאִינוּן תּוֹלָדִין לָא נַפְקֵי לְבַר, בַּר בְּחַד אֵבָר, שַׁיְיפָא קַדִּישָׁא דְּאִתְתַּקַּן גַבֵּיהּ, וְעָאל בְּאָת ה' בַּתְרַיְיתָא. מֵאֵת ה' נָפֵיק, וּבְאָת ה' עַיִּיל, בְּהַהוּא אֵבָר דְּאִתְתַּקַּן גַּבֵּי ה' בַּתְרַיְיתָא. וּבְשַׁעֲתָא דְּאִתְפַּתַּח, וְאִתּוֹסַף אָת דָּא, ה' עִילָּאָה, כְּדֵין אִתְתַּקַּן בְּתֵיאוּבְתָּא, וְהַאי אֵבָר צַדִּיקָא דְּעַלְמָא אִתְתַּקַּן עֲלֵיהּ. וְעַל דָּא, כַּד אִתְתַּקַּן הַאי אֵבָר בְּתֵיאוּבְתָּא, אִתּוֹסַף בֵּיהּ ה'. וְכַד אֵבָר דָּא לָא הֲוֵי בְּתֵיאוּבְתָּא, וַהֲוָה ם' בִּלְחוֹדוֹי, לְאִתְחֲזָאָה דְּהָא לָא קָיְימָא לְאוֹלָדָא.
תרגום
וְאוֹתָן הַתּוֹלָדוֹת אֵינָן יוֹצְאוֹת הַחוּצָה, אֶלָּא בְּאֵבֶר אֶחָד, אֵיבָר קָדוֹשׁ הַמִּתְתַּקֵּן אֶצְלוֹ, וְנִכְנָס בְּאוֹת ה' הָאַחֲרוֹנָה. מֵאוֹת ה' יוֹצֵא, וּבְאוֹת ה' נִכְנָס, בְּאוֹתוֹ הָאֵבֶר הַמִּתְתַּקֵּן אֵצֶל ה' הָאַחֲרוֹנָה. וּבְשָׁעָה שֶׁנִּפְתַּחַת, וְנוֹסֶפֶת אוֹת זוֹ, ה' עֶלְיוֹנָה, אָז מִתְתַּקֵּן בִּתְשׁוּקָה, וְאֵבֶר זֶה צַדִּיק הָעוֹלָם מִתְתַּקֵּן עָלָיו. וְעַל כֵּן, כְּשֶׁמִּתְתַּקֵּן אֵבֶר זֶה בִּתְשׁוּקָה, נוֹסֶפֶת בּוֹ ה'. וּכְשֶׁאֵבֶר זֶה אֵינוֹ בִּתְשׁוּקָה, וְהָיָה ם' לְבַדּוֹ, לְהַרְאוֹת שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד לְהוֹלִיד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואינון תולדין לא נפקי לבר, בר בחד אבר, שייפא קדישא דאתתקן גביה, ועאל באת ה' בתרייתא. מאת ה' נפיק, ובאת ה' עייל, בההוא אבר דאתתקן גבי ה' בתרייתא. ובשעתא דאתפתח, ואתוסף את דא, ה' עילאה, כדין אתתקן בתיאובתא, והאי אבר צדיקא דעלמא אתתקן עליה. ועל דא, כד אתתקן האי אבר בתיאובתא, אתוסף ביה ה'. וכד אבר דא לא הוי בתיאובתא, והוה ם' בלחודוי, לאתחזאה דהא לא קיימא לאולדא.
התרגום: ואותן התולדות אינן יוצאות החוצה, אלא באבר אחד, איבר קדוש המתתקן אצלו, ונכנס באות ה' האחרונה. מאות ה' יוצא, ובאות ה' נכנס, באותו האבר המתתקן אצל ה' האחרונה. ובשעה שנפתחת, ונוספת אות זו, ה' עליונה, אז מתתקן בתשוקה, ואבר זה צדיק העולם מתתקן עליו. ועל כן, כשמתתקן אבר זה בתשוקה, נוספת בו ה'. וכשאבר זה אינו בתשוקה, והיה ם' לבדו, להראות שאינו עומד להוליד.