אין שנוי באות אלא פתיחתה לתולדות - התגלותה בלחש והוא בפה גלוי
זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - פתיחת ם' לאות ה' במילת אברהם וטעמי האותיות ב ׳תורי זהב׳ · מאמר 93 · פיסקה 3
לשון הזוהר
לָא אִשְׁתַּנּוֹ דָּא מִדָּא, אֶלָּא דְּאִתְפַּתַּח לַאֲפָקָא תּוֹלָדִין וּלְאִתְגַּלְּיָיא בִּלְחִישׁוּ. דְּהָא אָת דָּא לָא אִתְגַּלְּיָיא וְלָא אִדְכַּר. וְאַף עַל גַּב דְּאִיהִי בִּלְחִישׁוּ, הוּא בְּפוּם גַּלֵּי. וּבְגִין כָּךְ, בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְגַּלֵּי וְאִתְפַּתַּח, כְּדֵי זַמִּין לְאוֹלָדָא. דְּהָא בְּעוֹד דְּלָא קָיְימָא בִּפְתִיחוּ דְה', כּוֹלָּא סָתֵים בְּגַוָּוהּ בְּאָת ם'. לְבָתַר דְּאִתְפַּתַּח, עֲבֵיד תּוֹלָדִין בְּאוֹת ה'.
תרגום
לֹא נִשְׁתַּנְּתָה זוֹ מִזּוֹ, אֶלָּא שֶׁנִּפְתְּחָה לְהוֹצִיא תוֹלָדוֹת וּלְהִתְגַּלּוֹת בְּלַחַשׁ. שֶׁהֲרֵי אוֹת זוֹ אֵינָהּ מִתְגַּלָּה וְאֵינָהּ נִזְכֶּרֶת. וְאַף עַל גַּב שֶׁהִיא בְּלַחַשׁ, הוּא בְּפֶה גָּלוּי. וּמִשּׁוּם כָּךְ, בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְגַּלָּה וְנִפְתַּחַת, אָז עֲתִידָה לְהוֹלִיד. שֶׁהֲרֵי בְּעוֹד שֶׁאֵינָהּ עוֹמֶדֶת בִּפְתִיחוּת שֶׁל ה', הַכֹּל סָתוּם בְּתוֹכָהּ בְּאוֹת ם'. אַחַר שֶׁנִּפְתְּחָה, עוֹשָׂה תוֹלָדוֹת בְּאוֹת ה'.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: לא אשתנו דא מדא, אלא דאתפתח לאפקא תולדין ולאתגלייא בלחישו. דהא את דא לא אתגלייא ולא אדכר. ואף על גב דאיהי בלחישו, הוא בפום גלי. ובגין כך, בשעתא דאתגלי ואתפתח, כדי זמין לאולדא. דהא בעוד דלא קיימא בפתיחו דה', כולא סתים בגווה באת ם'. לבתר דאתפתח, עביד תולדין באות ה'.
התרגום: לא נשתנתה זו מזו, אלא שנפתחה להוציא תולדות ולהתגלות בלחש. שהרי אות זו אינה מתגלה ואינה נזכרת. ואף על גב שהיא בלחש, הוא בפה גלוי. ומשום כך, בשעה שמתגלה ונפתחת, אז עתידה להוליד. שהרי בעוד שאינה עומדת בפתיחות של ה', הכל סתום בתוכה באות ם'. אחר שנפתחה, עושה תולדות באות ה'.