׳עלה אלי ההרה׳ ולא ׳ההר׳ - מסירת שם המרכבה הקדושה בידו של משה
זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - פתיחת ם' לאות ה' במילת אברהם וטעמי האותיות ב ׳תורי זהב׳ · מאמר 93 · פיסקה 14
לשון הזוהר
כְתִיב, (שמות כ״ד:י״ב) ׳וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה שָׁם וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם׳. הַאי קְרָא אוֹקְמוּהָ חַבְרַיָיא. אֲבָל ׳עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה׳, זַכָּאָה חוּלָקָא דְּעַבְדָּא, דְּמָרֵיהּ סָלֵיק לֵיהּ לְגַבֵּיהּ בִּרְתִיכֵיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה׳, הָהָרָה וַדַּאי. דְּהָא הָהָר מִבָּעֵי לֵיהּ. ׳וֶהְיֵ"ה שָׁם׳, הָכָא אִתְמְסַר לֵיהּ לְמשֶׁה, מַה דְּלָא אִתְמְסַר לֵיהּ מִקַּדְמַת דְּנָא. דְּהָא הַהוּא שְׁמָא דִּרְתִיכָא קַדִּישָׁא, אִתְמְסַר לֵיהּ בִּידֵיהּ.
תרגום
כָּתוּב, (שמות כ״ד:י״ב) וַיֹּאמֶר ׳וַיֹּאמֶר ה אֶל מֹשֶׁה עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה שָׁם וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם׳ (שמות כד, יב) - פָּסוּק זֶה בֵּאֲרוּהוּ הַחֲבֵרִים. אֲבָל ׳עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה׳ - אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל עֶבֶד, שֶׁרִבּוֹנוֹ מַעֲלֶה אוֹתוֹ אֵלָיו בְּמֶרְכַּבְתּוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה׳ - ׳הָהָרָה׳ וַדַּאי. שֶׁהֲרֵי ׳הָהָר׳ הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר. ׳וֶהְיֵ"ה שָׁם׳, כָּאן נִמְסַר לְמֹשֶׁה, מַה שֶּׁלֹּא נִמְסַר לוֹ קֹדֶם לָכֵן. שֶׁהֲרֵי אוֹתוֹ הַשֵּׁם שֶׁל הַמֶּרְכָּבָה הַקְּדוֹשָׁה, נִמְסַר לוֹ בְּיָדוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כתיב, (שמות כ״ד:י״ב) ׳ויאמר ה' אל משה עלה אלי ההרה והיה שם ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם׳. האי קרא אוקמוה חברייא. אבל ׳עלה אלי ההרה׳, זכאה חולקא דעבדא, דמריה סליק ליה לגביה ברתיכיה. הדא הוא דכתיב, ׳עלה אלי ההרה׳, ההרה ודאי. דהא ההר מבעי ליה. ׳והי"ה שם׳, הכא אתמסר ליה למשה, מה דלא אתמסר ליה מקדמת דנא. דהא ההוא שמא דרתיכא קדישא, אתמסר ליה בידיה.
התרגום: כתוב, (שמות כ״ד:י״ב) ויאמר ׳ויאמר ה אל משה עלה אלי ההרה והיה שם ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם׳ (שמות כד, יב) - פסוק זה בארוהו החברים. אבל ׳עלה אלי ההרה׳ - אשרי חלקו של עבד, שרבונו מעלה אותו אליו במרכבתו. זהו שכתוב, ׳עלה אלי ההרה׳ - ׳ההרה׳ ודאי. שהרי ׳ההר׳ היה צריך לומר. ׳והי"ה שם׳, כאן נמסר למשה, מה שלא נמסר לו קדם לכן. שהרי אותו השם של המרכבה הקדושה, נמסר לו בידו.