ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 93: שיר השירים בהמשכו - פתיחת ם' לאות ה' במילת אברהם וטעמי האותיות ב ׳תורי זהב׳ › פיסקה 13

׳נאוו לחייך בתורים׳ בשתי ההי"ן - תורה שבכתב ושבעל פה ומעברה מאות ד'

זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - פתיחת ם' לאות ה' במילת אברהם וטעמי האותיות ב ׳תורי זהב׳ · מאמר 93 · פיסקה 13

לשון הזוהר

וְהַשְׁתָּא חָמֵינָא לָךְ בְּגַוְונָא אָחֳרָא, בְּכַמָּה תִּיקּוּנִין יָאִין, בְּכַמָּה תִּיקּוּנִין שַׁפִּירִין. ׳נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתּוֹרִים׳, בִּתְרֵי הֵהִי"ן, דְּהָא כּוֹלָּא אִתְפַּתַּח לְגַבָּיךְ וְאִתְגַּלְּיָיא. ה' עִילָּאָה חָדֵי בָךְ, וְיָאֵי לְקַבְּלָךְ, וְאִתְפַּתַּח. וְאַתְּ אִתְעֲבָרַת מֵאֵת ד', וְעַיְילַת בְּאָת ה'. וְאִלֵּין תְּרֵין, נָאווּ וְאִתְתַּקָּנוּ לְגַבָּיךְ, דְּאִינוּן תְּרֵין הֵהִי"ן, אִינוּן תּוֹרִים, תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. ׳צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים׳ תִּיקּוּנִין עִילָּאִין, דְּכָל מְקוֹרִין דְּאִתְתַּקָּנוּ לְגַבָּךְ. וְהָא אִיהוּ דְּאִיהוּ דְּכֵיר לְגַבָּהּ בַּחֲבִיבוּ וּרְחִימוּ סַגֵּי, בְּגִין דְּתֵיאוּבְתֵּיהּ לְגַבָּהּ, וּלְנַחֲמָהּ וּלְמַלָּלָא עַל לִבָּהּ, וּלְאַחֲזָאָה לָהּ רְחִימוּ סַגֵּי. וְעַל דָּא אֲמַר לְגַבָּהּ, ׳תּוֹרֵי זָהָב וְגו'׳, מִכָּאן וָאֵילָךְ אִית לְאוֹסָפָא לָךְ שַׁפִּירוּ עַל שַׁפִּירוּ, תִּיקּוּנִין עַל תִּיקּוּנִין.

תרגום

וְעַכְשָׁיו רוֹאֶה אֲנִי אוֹתָךְ בְּגָוֶן אַחֵר, בְּכַמָּה תִּקּוּנִים נָאִים, בְּכַמָּה תִּקּוּנִים יָפִים. ׳נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתֹּרִים׳, בִּשְׁתֵּי ה"ה, שֶׁהֲרֵי הַכֹּל נִפְתַּח כְּלַפַּיִךְ וְנִגְלֶה. ה' עֶלְיוֹנָה שְׂמֵחָה בָּךְ, וְנָאֶה לְקַבְּלֵךְ, וְנִפְתַּחַת. וְאַתְּ עָבַרְתְּ מֵאוֹת ד', וְנִכְנַסְתְּ בְּאוֹת ה'. וּשְׁתֵּי אֵלֶּה, נָאווּ וְנִתְתַּקְּנוּ כְּלַפַּיִךְ, שֶׁהֵן שְׁתֵּי ה"ה, הֵן ׳תֹּרִים׳, תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. ׳צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים׳ - תִּקּוּנִים עֶלְיוֹנִים, שֶׁכָּל הַמְּקוֹרוֹת נִתְתַּקְּנוּ כְּלַפַּיִךְ. וַהֲרֵי זֶה שֶׁהוּא זוֹכֵר אוֹתָהּ בְּחִבָּה וְאַהֲבָה רַבָּה, מִשּׁוּם שֶׁתְּשׁוּקָתוֹ אֵלֶיהָ, וּלְנַחֲמָהּ וּלְדַבֵּר עַל לִבָּהּ, וּלְהַרְאוֹת לָהּ אַהֲבָה רַבָּה. וְעַל כֵּן אָמַר אֵלֶיהָ, ׳תּוֹרֵי זָהָב וְגוֹ'׳, מִכָּאן וָאֵילָךְ יֵשׁ לְהוֹסִיף לָךְ יֹפִי עַל יֹפִי, תִּקּוּנִים עַל תִּקּוּנִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: והשתא חמינא לך בגוונא אחרא, בכמה תיקונין יאין, בכמה תיקונין שפירין. ׳נאוו לחייך בתורים׳, בתרי ההי"ן, דהא כולא אתפתח לגביך ואתגלייא. ה' עילאה חדי בך, ויאי לקבלך, ואתפתח. ואת אתעברת מאת ד', ועיילת באת ה'. ואלין תרין, נאוו ואתתקנו לגביך, דאינון תרין ההי"ן, אינון תורים, תורה שבכתב ותורה שבעל פה. ׳צוארך בחרוזים׳ תיקונין עילאין, דכל מקורין דאתתקנו לגבך. והא איהו דאיהו דכיר לגבה בחביבו ורחימו סגי, בגין דתיאובתיה לגבה, ולנחמה ולמללא על לבה, ולאחזאה לה רחימו סגי. ועל דא אמר לגבה, ׳תורי זהב וגו'׳, מכאן ואילך אית לאוספא לך שפירו על שפירו, תיקונין על תיקונין.

התרגום: ועכשיו רואה אני אותך בגון אחר, בכמה תקונים נאים, בכמה תקונים יפים. ׳נאוו לחייך בתרים׳, בשתי ה"ה, שהרי הכל נפתח כלפיך ונגלה. ה' עליונה שמחה בך, ונאה לקבלך, ונפתחת. ואת עברת מאות ד', ונכנסת באות ה'. ושתי אלה, נאוו ונתתקנו כלפיך, שהן שתי ה"ה, הן ׳תרים׳, תורה שבכתב ותורה שבעל פה. ׳צוארך בחרוזים׳ - תקונים עליונים, שכל המקורות נתתקנו כלפיך. והרי זה שהוא זוכר אותה בחבה ואהבה רבה, משום שתשוקתו אליה, ולנחמה ולדבר על לבה, ולהראות לה אהבה רבה. ועל כן אמר אליה, ׳תורי זהב וגו'׳, מכאן ואילך יש להוסיף לך יפי על יפי, תקונים על תקונים.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים