גלוי השירה בשקוט ישראל כיין על שמריו - וטעינתה מיני קרב כסוסי פרעה
זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - פתיחת ם' לאות ה' במילת אברהם וטעמי האותיות ב ׳תורי זהב׳ · מאמר 93 · פיסקה 12
לשון הזוהר
כְהַאי גַוְונָא מַמָּשׁ, כָּל זִמְנָא דְּצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי אַסְגִּיאוּ בְּעָלְמָא, כְּדֵין כּוֹלָּא אִתְגַּלְּיָא וְאִתְפַּתַּח. בְּזִמְנָא דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא בָּנָה בֵּי מַקְדְּשָׁא, וַהֲווּ יִשְׂרָאֵל כּוּלְהוּ צַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי, שָׁקְטֵי כְּחַמְרָא עַל דּוּרְדַּיָּיה, כְּדֵין אִתְפַּתַּח כּוֹלָּא, וְאִתְגַּלֵּי שִׁירָתָא דָא עֵילָא וְתַתָּא. בְּהַהוּא שַׁעֲתָא כְּתִיב, (שיר השירים א׳:ט׳) ׳לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי׳. מַה סּוּסְוָותָא דִּרְתִיכִין דְּפַרְעֹה הֲווֹ מְזוּיָנִין בְּכָל זִינֵי קְרָבָא, אוּף הָכֵי אַנְתְּ הֲוֵית מִתְלַבְּשָׁא בְּכַמָּה זִינֵי קְרָבָא, לַאֲגָחָא קְרָבָא. וּמַה סּוּסָוָון דְּפַרְעֹה הֲווֹ טְעוּנִין בְּכַמָּה מָאנֵי זִינֵי קְרָבִין, אַבְנִין, גִּירִין, בְּלִסְטְרָאִין, קִסּוּרִין, כּוּלְהוּ טְעוּנִין לַאֲגָחָא קְרָבָא, אוּף הָכֵי אֲנָא בָךְ טָעֵינְנָא כָּל זִינֵי קְרָבִין, לַאֲגָחָא קְרָבִין, לְאִתְקַדְּשָׁא בָךְ לְעֵינֵיהוֹן דְּכוֹלָּא, וְלַאֲגָחָא קְרָבָא בְּהוֹן.
תרגום
כְּעֵין זֶה מַמָּשׁ, כָּל זְמַן שֶׁצַּדִּיקִים וַחֲסִידִים רַבּוּ בָּעוֹלָם, אָז הַכֹּל נִגְלֶה וְנִפְתָּח. בִּזְמַן שֶׁשְּׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ בָּנָה אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל כֻּלָּם צַדִּיקִים וַחֲסִידִים, שׁוֹקְטִים כְּיַיִן עַל שְׁמָרָיו, אָז נִפְתַּח הַכֹּל, וְנִגְלְתָה שִׁירָה זוֹ מַעְלָה וּמַטָּה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כָּתוּב, (שיר השירים א׳:ט׳) ׳לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי׳ (שיר השירים א, ט) - מַה סּוּסֵי מֶרְכְּבוֹת פַּרְעֹה הָיוּ מְזֻיָּנִים בְּכָל מִינֵי מִלְחָמָה, כָּךְ גַּם אַתְּ הָיִית מִתְלַבֶּשֶׁת בְּכַמָּה מִינֵי מִלְחָמָה, לַעֲרֹךְ מִלְחָמָה. וּמַה סּוּסֵי פַרְעֹה הָיוּ טְעוּנִים בְּכַמָּה כְּלֵי מִינֵי קְרָבוֹת, אֲבָנִים, חִצִּים, קַלָּעִים, קְשָׁרִים, כֻּלָּם טְעוּנִים לַעֲרֹךְ מִלְחָמָה, כָּךְ גַּם אֲנִי בָּךְ טָעַנְתִּי כָּל מִינֵי קְרָבוֹת, לַעֲרֹךְ קְרָבוֹת, לְהִתְקַדֵּשׁ בָּךְ לְעֵינֵי הַכֹּל, וְלַעֲרֹךְ מִלְחָמָה בָּהֶם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כהאי גוונא ממש, כל זמנא דצדיקי וחסידי אסגיאו בעלמא, כדין כולא אתגליא ואתפתח. בזמנא דשלמה מלכא בנה בי מקדשא, והוו ישראל כולהו צדיקי וחסידי, שקטי כחמרא על דורדייה, כדין אתפתח כולא, ואתגלי שירתא דא עילא ותתא. בההוא שעתא כתיב, (שיר השירים א׳:ט׳) ׳לססתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי׳. מה סוסוותא דרתיכין דפרעה הוו מזוינין בכל זיני קרבא, אוף הכי אנת הוית מתלבשא בכמה זיני קרבא, לאגחא קרבא. ומה סוסוון דפרעה הוו טעונין בכמה מאני זיני קרבין, אבנין, גירין, בלסטראין, קסורין, כולהו טעונין לאגחא קרבא, אוף הכי אנא בך טעיננא כל זיני קרבין, לאגחא קרבין, לאתקדשא בך לעיניהון דכולא, ולאגחא קרבא בהון.
התרגום: כעין זה ממש, כל זמן שצדיקים וחסידים רבו בעולם, אז הכל נגלה ונפתח. בזמן ששלמה המלך בנה את בית המקדש, והיו ישראל כלם צדיקים וחסידים, שוקטים כיין על שמריו, אז נפתח הכל, ונגלתה שירה זו מעלה ומטה. באותה שעה כתוב, (שיר השירים א׳:ט׳) ׳לססתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי׳ (שיר השירים א, ט) - מה סוסי מרכבות פרעה היו מזינים בכל מיני מלחמה, כך גם את היית מתלבשת בכמה מיני מלחמה, לערך מלחמה. ומה סוסי פרעה היו טעונים בכמה כלי מיני קרבות, אבנים, חצים, קלעים, קשרים, כלם טעונים לערך מלחמה, כך גם אני בך טענתי כל מיני קרבות, לערך קרבות, להתקדש בך לעיני הכל, ולערך מלחמה בהם.
מן המפרשים
אור החמה: מן המקבילה בבשלח מאמר ה, ג (מז.) - התאמה חלקית ◆ כתיב לסוסתי וגומר הנה אוקמוה רז"ל כי סוסי פרעה היו זכרים ולכן נתדמ' השי"ת כרוכב על סוסיא נקבה והולך ונכנס בים ואז סוסי פרעה הזכרים מהרו לרדוף אחר הסוסיא נקבה וטבעו בים וענין זו…
הסולם: מן המקבילה בבשלח מאמר ה, ג (מז.) - התאמה חלקית כתיב לסוסתי וגו': כתוב, לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי. בוא וראה, כדמיון סוסה נקבה נראה לסוסי פרעה, וע"כ רדפו אחריה אל הים, ובארוהו. אלא לססתי ברכבי פרעה , בוא וראה, פרעה, בשעה…