׳ואתנה לך׳ לך ודאי - זרועות וירכים ויסוד ושני שמות חרותים בארץ
זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - פתיחת ם' לאות ה' במילת אברהם וטעמי האותיות ב ׳תורי זהב׳ · מאמר 93 · פיסקה 17
לשון הזוהר
׳וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת׳ לֻחוֹ"ת הָאֶבֶן, וְהָא אוֹקְמוּהָ לֻחוֹת הָאֶבֶן כְּמַשְׁמָעָן. אֶלָּא כָּל מַפְתְּחָן אִתְמָסְרוּ לֵיהּ לְמשֶׁה. מַשְׁמַע דִּכְתִיב וְאֶתְּנָה לְךָ, לְ"ךָ וַדַּאי. דְּהָא כַּד אִסְתַּלַּק בִּשְׁמָא דָא וֶהְיֵ"ה שָׁם, וְאִתְמְסַר לֵיהּ כּוּרְסְיָיא דְמַלְכָּא, כְּדֵין אַעֲטַר לֵיהּ בְּכוֹלָּא, לְמֶהֱוֵי תִּיקּוּנָא שְׁלִים, תִּיקּוּנָא עִילָּאָה. וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה, אִלֵּין תְּרֵין דְּרוֹעִין, מִסִּטְרָא דָא, וּמִסִּטְרָא דָא. אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי, אִלֵּין תְּרֵין יַרְכִין. לְהוֹרוֹתָם, דָּא אִיהוּ דַּרְגָּא יְסוֹדָא חָדָא, דְּמִינֵיהּ נָפְקִין כָּל טַעֲמִין, לְאַעֲנָאָה לְתַתָּא, וְכֹלָּא אִתְמְסַר לֵיהּ לְמשֶׁה, בְּגִין לְאַעֲטָרָא לֵיהּ בְּרָזָא עִילָּאָה, לְמֶהֱוֵי תְּרֵין שְׁמָהָן גְּלִיפָן, דְּאִינוּן שְׁמָא שְׁלִים בְּאַרְעָא. וְעַל דָּא אֲמַר דָּוִד מַלְכָּא, (תהילים מ״ו:ט׳) ׳לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת׳ אֱלֹהִים ׳אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ׳. אַל תִּקְרֵי שַׁמּוֹת, אֶלָּא שֵׁמוֹת. אִינוּן תְּרֵין שְׁמָהָן, דְּאִינוּן שְׁמָהָן גְּלִיפָן, וְסָלְקָן לִשְׁמָא שְׁלִים, לְמֶהֱוֵי שְׁמָא שְׁלִים בְּאַרְעָא, כְּגַוְונָא דִלְעֵילָא.
תרגום
׳וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן׳ - וַהֲרֵי בֵּאֲרוּהָ ׳לֻחֹת הָאֶבֶן׳ כְּמַשְׁמָעָם. אֶלָּא כָּל הַמַּפְתְּחוֹת נִמְסְרוּ לְמֹשֶׁה. מַשְׁמָע שֶׁכָּתוּב ׳וְאֶתְּנָה לְךָ׳, ׳לְךָ׳ וַדַּאי. שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁעָלָה בְּשֵׁם זֶה ׳וֶהְיֵ"ה שָׁם׳, וְנִמְסַר לוֹ כִּסֵּא הַמֶּלֶךְ, אָז עִטֵּר אוֹתוֹ בַּכֹּל, לִהְיוֹת תִּקּוּן שָׁלֵם, תִּקּוּן עֶלְיוֹן. ׳וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה׳, אֵלֶּה שְׁתֵּי הַזְּרוֹעוֹת, מִצַּד זֶה, וּמִצַּד זֶה. ׳אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי׳, אֵלֶּה שְׁתֵּי הַיְּרֵכַיִם. ׳לְהוֹרֹתָם׳, זוֹ הִיא דַּרְגַּת יְסוֹד אַחַת, שֶׁמִּמֶּנָּה יוֹצְאִים כָּל הַטְּעָמִים, לְהַשְׁפִּיעַ לְמַטָּה, וְהַכֹּל נִמְסַר לְמֹשֶׁה, כְּדֵי לְעַטֵּר אוֹתוֹ בְּסוֹד עֶלְיוֹן, לִהְיוֹת שְׁנֵי שֵׁמוֹת חֲרוּתִים, שֶׁהֵם שֵׁם שָׁלֵם בָּאָרֶץ. וְעַל כֵּן אָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ, (תהילים מ״ו:ט׳) ׳לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ׳ (תהלים מו, ט) - אַל תִּקְרָא ׳שַׁמּוֹת׳, אֶלָּא ׳שֵׁמוֹת׳. הֵם שְׁנֵי הַשֵּׁמוֹת, שֶׁהֵם שֵׁמוֹת חֲרוּתִים, וְעוֹלִים לְשֵׁם שָׁלֵם, לִהְיוֹת שֵׁם שָׁלֵם בָּאָרֶץ, כְּעֵין שֶׁל מַעְלָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳ואתנה לך את׳ לחו"ת האבן, והא אוקמוה לחות האבן כמשמען. אלא כל מפתחן אתמסרו ליה למשה. משמע דכתיב ואתנה לך, ל"ך ודאי. דהא כד אסתלק בשמא דא והי"ה שם, ואתמסר ליה כורסייא דמלכא, כדין אעטר ליה בכולא, למהוי תיקונא שלים, תיקונא עילאה. והתורה והמצוה, אלין תרין דרועין, מסטרא דא, ומסטרא דא. אשר כתבתי, אלין תרין ירכין. להורותם, דא איהו דרגא יסודא חדא, דמיניה נפקין כל טעמין, לאענאה לתתא, וכלא אתמסר ליה למשה, בגין לאעטרא ליה ברזא עילאה, למהוי תרין שמהן גליפן, דאינון שמא שלים בארעא. ועל דא אמר דוד מלכא, (תהילים מ״ו:ט׳) ׳לכו חזו מפעלות׳ אלהים ׳אשר שם שמות בארץ׳. אל תקרי שמות, אלא שמות. אינון תרין שמהן, דאינון שמהן גליפן, וסלקן לשמא שלים, למהוי שמא שלים בארעא, כגוונא דלעילא.
התרגום: ׳ואתנה לך את לחת האבן׳ - והרי בארוה ׳לחת האבן׳ כמשמעם. אלא כל המפתחות נמסרו למשה. משמע שכתוב ׳ואתנה לך׳, ׳לך׳ ודאי. שהרי כשעלה בשם זה ׳והי"ה שם׳, ונמסר לו כסא המלך, אז עטר אותו בכל, להיות תקון שלם, תקון עליון. ׳והתורה והמצוה׳, אלה שתי הזרועות, מצד זה, ומצד זה. ׳אשר כתבתי׳, אלה שתי הירכים. ׳להורתם׳, זו היא דרגת יסוד אחת, שממנה יוצאים כל הטעמים, להשפיע למטה, והכל נמסר למשה, כדי לעטר אותו בסוד עליון, להיות שני שמות חרותים, שהם שם שלם בארץ. ועל כן אמר דוד המלך, (תהילים מ״ו:ט׳) ׳לכו חזו מפעלות אלהים אשר שם שמות בארץ׳ (תהלים מו, ט) - אל תקרא ׳שמות׳, אלא ׳שמות׳. הם שני השמות, שהם שמות חרותים, ועולים לשם שלם, להיות שם שלם בארץ, כעין של מעלה.
מן המפרשים
אור החמה: מן המקבילה בשמות מאמר ח, ו (ה.) - התאמה חלקית ברקיעא אית שמהן קדישין שהקב"ה קורא לגדודיו על שם כחם ופעולתם. בארעא אית שמהן שמות השבטים וכיוצא ששמם על שם פעולתם וכחם ויש כח וקמיעין בשמותיהם ככח שמות המלאכים:
הסולם: מן המקבילה בשמות מאמר ח, ו (ה.) - התאמה חלקית ר' אבא פתח וכו': ר"א פתח ואמר, שמביא ראיה לדבריו, לכו חזו וגו' אשר שם שמות בארץ, אל תקרי שמות, בש' פתוחה, אלא שמות בש' צרויה. וזה הולך כמו שאמר ר' חייא , כעין שעשה הקב"ה ברקיע, כן…