הטעמים כנזמים התלוים על האותיות - ותבות בלא נקדות כאשה בלא לבושים
זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - פתיחת ם' לאות ה' במילת אברהם וטעמי האותיות ב ׳תורי זהב׳ · מאמר 93 · פיסקה 20
לשון הזוהר
׳תּוֹרֵי זָהָב׳, בְּגִין דְּטַעֲמֵי הָכֵי תַּלְיָין עַל אַתְוָון, כְּמָא דְתַלְיָין נְזוֹרִין דְּנִזְמִין עַל גַּבֵּי אוּדְנִין. כְּגוֹן תַּלְשָׁא, וּשְׁאָר תְּנוּעֵי דְּאִינוּן נִזְמִין וְנָזוֹרֵי, דְּתִיקּוּנִין דְּאַתְוָון. תֵּיבִין בְּלָא טַעֲמֵי, וְלָא אִית בְּהוּ תְּנוּעֵי, הָכֵי אִינוּן כְּאוּדְנִין דְּכַלָּה, בְּלָא נְזוֹרִין וַעֲגוֹלִין, וּשְׁלִילָא מִתִּקּוּנָא. תֵּיבִין בְּלָא נְקוּדֵי, אִינוּן כְּאִתְּתָא בְּלָא לְבוּשִׁין, דְּלָא יָכְלָא לְמֵיהַךְ לַאֲתַר דְּעָלְמָא. בְּגִין כָּךְ תִּיקּוּנֵי דְּאַתְוָון, אִינוּן טַעֲמֵי וּתְנוּעֵי. אִלֵּין וְאִלֵּין תִּיקּוּנִין וּמַלְבּוּשִׁין אִינוּן לְאַתְוָון. וְעַל דָּא ׳תּוֹרֵי זָהָב׳, אִינוּן תְּנוּעֵי דְּטַעֲמֵי.
תרגום
׳תּוֹרֵי זָהָב׳, מִשּׁוּם שֶׁהַטְּעָמִים כָּךְ תְּלוּיִים עַל הָאוֹתִיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁתְּלוּיִים עֲנָקִים שֶׁל נְזָמִים עַל גַּבֵּי הָאָזְנַיִם. כְּגוֹן ׳תַּלְשָׁא׳, וּשְׁאָר תְּנוּעוֹת שֶׁהֵן נְזָמִים וַעֲנָקִים, שֶׁל תִּקּוּנֵי הָאוֹתִיּוֹת. תֵּבוֹת בְּלִי טְעָמִים, וְאֵין בָּהֶן תְּנוּעוֹת, הֵן כְּאָזְנֵי כַּלָּה, בְּלִי עֲנָקִים וַעֲגִילִים, וּשְׁלוּלָה מִתִּקּוּן. תֵּבוֹת בְּלִי נְקֻדּוֹת, הֵן כְּאִשָּׁה בְּלִי לְבוּשִׁים, שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לָלֶכֶת לְמָקוֹם שֶׁל הָעוֹלָם. מִשּׁוּם כָּךְ תִּקּוּנֵי הָאוֹתִיּוֹת, הֵם הַטְּעָמִים וְהַתְּנוּעוֹת. אֵלֶּה וָאֵלֶּה תִּקּוּנִים וּמַלְבּוּשִׁים הֵם לָאוֹתִיּוֹת. וְעַל כֵּן ׳תּוֹרֵי זָהָב׳, הֵן תְּנוּעוֹת הַטְּעָמִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳תורי זהב׳, בגין דטעמי הכי תליין על אתוון, כמא דתליין נזורין דנזמין על גבי אודנין. כגון תלשא, ושאר תנועי דאינון נזמין ונזורי, דתיקונין דאתוון. תיבין בלא טעמי, ולא אית בהו תנועי, הכי אינון כאודנין דכלה, בלא נזורין ועגולין, ושלילא מתקונא. תיבין בלא נקודי, אינון כאתתא בלא לבושין, דלא יכלא למיהך לאתר דעלמא. בגין כך תיקוני דאתוון, אינון טעמי ותנועי. אלין ואלין תיקונין ומלבושין אינון לאתוון. ועל דא ׳תורי זהב׳, אינון תנועי דטעמי.
התרגום: ׳תורי זהב׳, משום שהטעמים כך תלויים על האותיות, כמו שתלויים ענקים של נזמים על גבי האזנים. כגון ׳תלשא׳, ושאר תנועות שהן נזמים וענקים, של תקוני האותיות. תבות בלי טעמים, ואין בהן תנועות, הן כאזני כלה, בלי ענקים ועגילים, ושלולה מתקון. תבות בלי נקדות, הן כאשה בלי לבושים, שאינה יכולה ללכת למקום של העולם. משום כך תקוני האותיות, הם הטעמים והתנועות. אלה ואלה תקונים ומלבושים הם לאותיות. ועל כן ׳תורי זהב׳, הן תנועות הטעמים.