ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 4: בראשית בהמשכו - המבוע הנכנס לבאר ודיוקני האותיות ה"א ם' ו' ואל"ף

בראשית בהמשכו - המבוע הנכנס לבאר ודיוקני האותיות ה"א ם' ו' ואל"ף

זוהר חדש · מאמר 4 · 23 פסקאות

  1. המבוע הנכנס לבאר בלחש - וחפירתו בנקודה בסוד א"ה וי"ה
    כד אינון שמהן אתיין לגביה, אלין רתיכין פרישאן וחפיין לכל סטרין, לדרגא דא ולדרגא דלתתא, ואלין איקרון גדפין דבעלה. לחפייא על כלא. והאי דרגא עאל בלחישו, כמבועא גו בירא,… לדף הפיסקה
  2. הנקדה בסוד קדש הקדשים - אהי"ה במוצא הרוח שבבית הגרון
    וכדין ההיא נקודה קיימא ברזא דקדש הקדשים. ועל דא רזא דדוכרנא דילה, איהו ברזא דקדש הקדשים, באתר דמפקנו דרוחא קיימא בבי גרונא, אהי"ה, בגין דהאי איהו אתר דקיימא קדש הקדשים,… לדף הפיסקה
  3. כניסת השמות ברוח ולא בגוף - כבעל המתפשט מכל לבושיו
    כד כרי האי מבועא בהאי נקודה, ועאל בגויה, כדין כל אינון שמהן עילאין, וכל אינון סטרין עלאין דקאמרן, כלהו עאלין בגויה, בתיאובתא, ברוחא שלים לעילא, בתיאובתא עאלין בה, ולא… לדף הפיסקה
  4. ׳פשטתי את כתנתי׳ - הכינויים כתנתו של הקב"ה
    ועל דא בשעתא דקודשא בריך הוא זמין לגבה, וישראל לאו אינון זכאין דאינון יהון פתילה לאנהרא, מה כתיב, ׳פשטתי את כתנתי איככה אלבשנה רחצתי את רגלי איככה אטנפם׳. ׳פשטתי את… לדף הפיסקה
  5. ׳רחצתי את רגלי איככה אטנפם׳ - העברת הצד הטמא מן המקדש
    ׳רחצתי את רגלי איככה אטנפם׳ - הא אסחית רגלי מההוא טינופא, ומאי איהו, בגין דכד אתתקנית ואזדמנית לגבך, אעברית ההוא סטרא אוחרא מסאבא מקמי רגלי. השתא איככה אהדר לשוייא ההוא… לדף הפיסקה
  6. התמלאות הבאר מן המבוע בחשאי - והכינויים מתפשטים לצדדים
    ובגין כך, כל אינון כינויין אתפשטו, בשעתא דהאי מבועא כרי בההוא נקודה, ואסתים בגויה. וכדין כד ההוא מבועא אסתים בגווה, כדין כלא אנהיר ובירא אתמליא מההוא מבועא דעאל בגווה… לדף הפיסקה
  7. קרומי האגוז הדקים המכסים על המוח - והקליפה הקשה שנשברה
    והני אינון גלידין דאגוזא קלישא, דקיימא וחפייא לגו על מוחא, וההיא קליפא תקיפא, אתברת ולא קיימא תמן. וכדין כלא איהי ברזא עילאה, למיהך ברזין אלין. זכאין אינון דמסתכלין… לדף הפיסקה
  8. ה"א תתאה הלבנה המתקשטת לגבי השמש - וע"ב סנהדרין כחצי גורן
    דיוקנא דאתוון, ברזא קדישא ה"א תתאה דקאמרן, רזא דמקדשא, סיהרא כד שלטא, ואתקשטת לגבי שמשא, לקבלא נהורא מניה. אינון קיימין כתרין רחימין דא לקבל דא, ואינון בתולאן דקיימן… לדף הפיסקה
  9. אין לך עיגול שלא נעשה מנקודה - והנקודה שבמרכז הלבנה
    והא נקודה באמצעיתא. דההיא נקודה נטלה נהורא מן שמשא, לאנהרא לכל גופא. ורזא דא נקודה דקיימא בפלגו דעינא, דכולא קיימא בההיא נקודה דקיימא באמצעיתא, דאיהי נטלא כל נהורא,… לדף הפיסקה
  10. ה"א חצי הלבנה הפתוחה לקבל בעלה - כמי שאומר הרי אני
    רזא דרזין, לאינון דמסתכלין ברזי דחכמתא. האי ה"א דאיהי פלגו דגופא דסיהרא, ואיהי בעיגולא, כדאמרן בגו ההוא נקודה דקיימא גו אמצעיתא, אמאי איהו פלגא, לאו, אלא סתימא מסטרא… לדף הפיסקה
  11. התמלאות הלבנה ונעשית ם' סתומה - בסוד לםרבה המשרה
    וכד איהי אתנהירת מניה, ואתחברו דא בדא, וסיהרא אתמלייא, כדין האי ה"א אשתלים ואתמליא סיהרא מכלא. ובאתרה דאיהו ה"א פלגו דסיהרא, אתעביד מ"ם, סיהרא בשלימו. וקיימא כגוונא… לדף הפיסקה
  12. ה"א עלאה ותתאה ם' עלאה ותתאה - זה כמו זה
    ותא חזי את דא ם', לאו איהו אלא בעיגולא. כיון דקיימא סיהרא באשלמותא וכלא מרזא דאת ה' כמא דאתמר, איהי בקדמיתא פתיחא ברזא דה"א, לקבלא לבעלה. ולבתר דאשתלים מניה, איתמליא… לדף הפיסקה
  13. דיוקן אות ו' - שש קצוות כלולות בהתפשטות גוף אחד
    דיוקנא דאת ו"ו ברזא קדישא, האי את, עלמא דלעילא פשיט פשיטו לאנהרא לתתא, וההוא פשיטו, איהו בשית סטרין, כלילן כחדא בחיבורא חדא, דא כגוונא דדא ודא כגוונא דדא. וכלהו מתחברן… לדף הפיסקה
  14. זרועות הנכללות בגוף ואינן נראות - ובהתפשטותה נקראת אלף
    רזא דרזין, לאינון דמסתכלין באורח מישר, בדיוקנין דאתוון, הכא בהאי את, כלהו בחיבורא דא, לאחזאה דכלהו קיימין בקיומא דגופא, דאיהו נטיל כלא. וכד האי את דאיהו ו"ו, קיימא הכי… לדף הפיסקה
  15. אל"ף ראש לכל האותיות - ו' סותם ואל"ף מראה דיוקנו
    ועל דא אלף רישא לכל אתוון, בגין דתיקונא דא, כד קאים, איהו רישא לכל מאי דנפיק מעלמא דאתי. ואף על גב דרזין עילאין אחרנין נאמרו ברזא דאל"ף, אבל דא איהו ברירו דרזא דמלה כמה… לדף הפיסקה
  16. אל"ף סוד תורה שבכתב - שלשה צבעים שהם האבות אחד
    ותו, אלין אינון רזא דתורה שבכתב, כללא דכולא. ומהכא נפקן כל שאר. כגוונא דא, נביאים וכתובים כלהו כחדא. אל"ף איהו חד, רזא דתלת גוונין כחדא, דאינון אבהן. וכד אבהן מתחברן… לדף הפיסקה
  17. טעם שו' ששה ואל"ף אחד - וסוד כלל ופרט וכלל
    ועל דא, ו' ואלף רזא חדא אינון. את ו' דיוקנא דאדם, רישא וגופא אתפשטותא חד. אל"ף אשלמותא דדיוקנא לאחזאה. וכי תימא, ו', דאיהו אתפשטותא חד, פשיטו חד בלא דיוקנין אחרנין,… לדף הפיסקה
  18. אל"ף בסוד פרט וכלל ופרט - והסודות נפרדים ממאה לאלף
    אל"ף פרט דאתהדר למהוי כלל, ולבתר אתהדר למהוי פרט. ואיהו פרט וכלל ופרט. ו"ו כלל, ואתהדר למהוי פרט, ולבתר אתהדר למהוי כלל. ודא רזא כלל ופרט וכלל. אל"ף פרט, ואתהדר למהוי… לדף הפיסקה
  19. חזרת ו' לאל"ף באור וחשך - והבדלת המחלוקת להיות שלום
    ורזא דא ׳וירא אלהים את האור כי טוב׳. דא ו"ו דהיא אזיל ונהיר ברזא דימינא, בכללא חדא. ולבתר ׳ויבדל אלהים בין האור ובין החשך׳, אתהדר את דא למהוי אלף, תרין דרועין, דא מסטרא… לדף הפיסקה
  20. ערב מצד החשך ובקר מצד האור - והשתכללותם ליום אחד בסוד ו'
    ובגין כך, א"ו כחדא אינון. ׳ויקרא אלהים לאור יום׳ - דא סטרא חדא דרזא דאל"ף. ׳ולחשך קרא לילה׳ - דא סטרא חדא דרזא דאלף. לבתר אתפרשו תרין סטרין למיעבד עובדא, חד עביד ערב,… לדף הפיסקה
  21. ׳יקוו המים אל מקום אחד׳ - גניזת האור והיראות היבשה
    ׳ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים׳. דא סטרא תתאה, סטרא חד דברזא דאלף, דאיהי סטרא דאקרי חשך, ודא איהו ׳מתחת השמים׳. דהא מההוא סטרא מתפרשן מיין, ונבעי בנגידו דטמירו,… לדף הפיסקה
  22. שער סתרי אותיות
    סתרי אותיות לדף הפיסקה
  23. ׳יהי מארת ברקיע השמים׳ - התפשטות הו' כדמות ג' להאיר לארץ
    ׳ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים׳, דא ו"ו, דאיהי את דאיקרי שמים. ׳רקיע השמים׳, דאתפשט מניה פשיטו חד, לאנהרא לארעא, ולאשקאה לההוא יבשתא, והאי איהו ׳רקיע השמים׳. מאן… לדף הפיסקה