ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 4: בראשית בהמשכו - המבוע הנכנס לבאר ודיוקני האותיות ה"א ם' ו' ואל"ף › פיסקה 23

׳יהי מארת ברקיע השמים׳ - התפשטות הו' כדמות ג' להאיר לארץ

זוהר חדש · בראשית בהמשכו - המבוע הנכנס לבאר ודיוקני האותיות ה"א ם' ו' ואל"ף · מאמר 4 · פיסקה 23

לשון הזוהר

(בראשית א׳:י״ד) ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם׳, דָּא ו"ו, דְּאִיהִי אָת דְּאִיקְרֵי שָׁמָיִם. ׳רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם׳, דְּאִתְפַּשַּׁט מִנֵּיהּ פְּשִׁיטוּ חַד, לְאַנְהָרָא לְאַרְעָא, וּלְאַשְׁקָאָה לְהַהוּא יַבֶּשְׁתָּא, וְהַאי אִיהוּ ׳רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם׳. מַאן אִיהוּ ׳רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם׳. דָּא הוּא פְּשִׁיטוּ דְּאִתְפַּשַּׁט מֵאָת ו"ו, כְּגַוְּונָא דָא ג, דָּא אִיהוּ פְּשִׁיטוּ דְּאִתְפַּשַּׁט מֵאָת ו"ו, לְאַנְהָרָא וּלְאַשְׁקָאָה לְאַרְעָא, כְּמָא דְּאִתְּמָר. אָת ו"ו, דִּיוּקְנָא דָא, אִשְׁתְּלֵיל מִכֹּלָּא, דְּלָא אִיתְחֲזוּן בֵּיהּ כְּלָל מִכָּל אִינוּן סִטְרִין אָחֳרָנִין, בַּר חַד פְּשִׁיטוּ דְּגוּפָא בִּלְחוֹדוֹי, בְּלָא דְרוֹעִין וְסַמְכִין, וְקָיְימָא הָכֵי בְּרָזָא דִשְׁמָא קַדִּישָׁא, בְּגִין לְמֶהֱוֵי זַמִּין לְגַבֵּי נוּקְבָא לְתַתָּא.

תרגום

(בראשית א׳:י״ד) ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם׳ (בראשית א, יד) - זוֹ ו"ו, שֶׁהִיא אוֹת הַנִּקְרֵאת שָׁמָיִם. ׳רְקִיעַ הַשָּׁמַיִם׳, שֶׁמִּתְפַּשֶּׁטֶת מִמֶּנּוּ הִתְפַּשְּׁטוּת אַחַת, לְהָאִיר לָאָרֶץ, וּלְהַשְׁקוֹת אֶת אוֹתָהּ הַיַּבָּשָׁה, וְזֶה הוּא ׳רְקִיעַ הַשָּׁמַיִם׳. מִי הוּא ׳רְקִיעַ הַשָּׁמַיִם׳. זֶה הוּא הִתְפַּשְּׁטוּת שֶׁנִּתְפַּשְּׁטָה מֵאוֹת ו"ו, כְּמוֹ זֶה ג, זֶה הוּא הִתְפַּשְּׁטוּת שֶׁנִּתְפַּשְּׁטָה מֵאוֹת ו"ו, לְהָאִיר וּלְהַשְׁקוֹת אֶת הָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר. אוֹת ו"ו, דְּיוֹקָן זֶה, מִתְפַּשֵּׁט מִכֹּל, שֶׁלֹּא נִרְאוֹת בּוֹ כְּלָל מִכָּל אוֹתָם הַצְּדָדִים הָאֲחֵרִים, אֶלָּא הִתְפַּשְּׁטוּת גּוּף אַחַת בִּלְבַד, בְּלֹא זְרוֹעוֹת וְסוֹמְכִים, וְעוֹמֶדֶת כָּךְ בְּסוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, כְּדֵי לִהְיוֹת מְזֻמָּן לְגַבֵּי נוּקְבָּא לְמַטָּה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: (בראשית א׳:י״ד) ׳ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים׳, דא ו"ו, דאיהי את דאיקרי שמים. ׳רקיע השמים׳, דאתפשט מניה פשיטו חד, לאנהרא לארעא, ולאשקאה לההוא יבשתא, והאי איהו ׳רקיע השמים׳. מאן איהו ׳רקיע השמים׳. דא הוא פשיטו דאתפשט מאת ו"ו, כגוונא דא ג, דא איהו פשיטו דאתפשט מאת ו"ו, לאנהרא ולאשקאה לארעא, כמא דאתמר. את ו"ו, דיוקנא דא, אשתליל מכלא, דלא איתחזון ביה כלל מכל אינון סטרין אחרנין, בר חד פשיטו דגופא בלחודוי, בלא דרועין וסמכין, וקיימא הכי ברזא דשמא קדישא, בגין למהוי זמין לגבי נוקבא לתתא.

התרגום: (בראשית א׳:י״ד) ׳ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים׳ (בראשית א, יד) - זו ו"ו, שהיא אות הנקראת שמים. ׳רקיע השמים׳, שמתפשטת ממנו התפשטות אחת, להאיר לארץ, ולהשקות את אותה היבשה, וזה הוא ׳רקיע השמים׳. מי הוא ׳רקיע השמים׳. זה הוא התפשטות שנתפשטה מאות ו"ו, כמו זה ג, זה הוא התפשטות שנתפשטה מאות ו"ו, להאיר ולהשקות את הארץ, כמו שנאמר. אות ו"ו, דיוקן זה, מתפשט מכל, שלא נראות בו כלל מכל אותם הצדדים האחרים, אלא התפשטות גוף אחת בלבד, בלא זרועות וסומכים, ועומדת כך בסוד השם הקדוש, כדי להיות מזמן לגבי נוקבא למטה.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים