ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 5: בראשית בהמשכו - סוד אותיות השם הקדוש, פגימת הסיהרא, והמאריך באחד › פיסקה 1

עמידתו בסוד אל"ף ראשית הכל - ללמד אמונת יחוד אדונו

זוהר חדש · בראשית בהמשכו - סוד אותיות השם הקדוש, פגימת הסיהרא, והמאריך באחד · מאמר 5 · פיסקה 1

לשון הזוהר

וְאַף עַל גַּב דְּאִלֵּין סִטְרִין אָחֳרָנִין, אִתְרְשִׁימוּ לְגַבֵּיהּ, הָכָא רָזָא דְרָזִין לְאִינוּן דְּיָדְעֵי רָזֵי דִמְהֵימְנוּתָא, לְמִנְדַע בְּאָן זִמְנָא אִיהוּ אָלֶ"ף, וּבְאָן זִמְנָא אִיהוּ וָ"ו. בְּזִמְנָא דְקָיְימָא לְאַחֲזָאָה רָזֵי מְהֵימְנוּתָא, וּלְאַלָּפָא יִחוּדָא בְּרָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא לְכָל עָלְמָא, כְּדֵין קָיְימָא בְּרָזָא. דְּא', אָלֶף לְעַיְינָא, דְּדָא רֵאשִׁיתָא דְּכֹלָּא, לְמֵילַף מְהֵימְנוּתָא דְּיִחוּדָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְעַל דָּא קָיְימָא רֵישׁ לְכָל אַתְוָון, דְּהָא לָא אָתָא בַּר נָשׁ לְעָלְמָא, אֶלָּא לְמֵילַף וּלְמִנְדַע לְמָארֵיהּ. וְקָיְימָא בִּדְיוֹקְנָא לְעֵינֵיהוֹן דְּכֹלָּא וַאֲמַר לֵיהּ אוֹלִיף חָכְמְתָא דִּמְהֵימְנוּתָא דְּמָארָךְ, ׳וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם׳. וְעַל דָּא אִתְרְשִׁים גַּבֵּיהּ, בִּדְיוֹקְנִין דִּבְרֵאשִׁית, דְּאִתְחֲזֵי לְמִשְׁאַל וּלְמִנְדַע, דִּכְתִיב, (דברים ד׳:ל״ב) ׳כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשׁוֹנִים׳. וְדָא הִיא שְׁאֵלְתָּא קַמַּיְיתָא, לְאִשְׁתְּמוֹדַע בַּר נָשׁ לְמָארֵיהּ, דְּדָא אִיהוּ רֵאשִׁיתָא דְּכֹלָּא. וּכְדֵין אִיהוּ רָזָא דְּאָלֶ"ף, רֵאשִׁיתָא דְּקָיְימָא לְכָל אַתְוָון.

תרגום

וְאַף עַל גַּב שֶׁאֵלֶּה הַצְּדָדִים הָאֲחֵרִים נִרְשְׁמוּ אֶצְלוֹ, כָּאן סוֹד הַסּוֹדוֹת לְאוֹתָם הַיּוֹדְעִים סוֹדוֹת הָאֱמוּנָה, לָדַעַת בְּאֵיזֶה זְמַן הוּא אל"ף, וּבְאֵיזֶה זְמַן הוּא ו"ו. בִּזְמַן שֶׁהוּא עוֹמֵד לְהַרְאוֹת סוֹדוֹת אֱמוּנָה, וּלְלַמֵּד יִחוּד בְּסוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ לְכָל הָעוֹלָם, אָז הוּא עוֹמֵד בַּסּוֹד. שֶׁל א׳, אָלֶף לְעִיּוּן, שֶׁזֶּה רֵאשִׁית הַכֹּל, לִלְמֹד אֱמוּנַת הַיִּחוּד שֶׁל הקב"ה. וְעַל כֵּן עוֹמֵד רֹאשׁ לְכָל הָאוֹתִיּוֹת, שֶׁהֲרֵי לֹא בָּא הָאָדָם לָעוֹלָם, אֶלָּא לִלְמֹד וְלָדַעַת אֶת אֲדוֹנוֹ. וְעוֹמֵד בִּדְיוֹקָן לְעֵינֵי כֻלָּם, וְאָמַר לוֹ לְמַד חָכְמַת אֱמוּנַת אֲדוֹנְךָ, ׳וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמַיִם׳. וְעַל כֵּן נִרְשַׁם עָלָיו, בִּדְיוֹקְנֵי בְּרֵאשִׁית, שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁאוֹל וְלָדַעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, (דברים ד׳:ל״ב) ׳כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשׁוֹנִים (דברים ד, לב)׳ - וְזוֹ הִיא הַשְּׁאֵלָה הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁיִּתְוַדַּע הָאָדָם אֶל אֲדוֹנוֹ, שֶׁזֶּה הוּא רֵאשִׁית הַכֹּל. וְאָז הוּא סוֹד האל"ף, רֵאשִׁית הָעוֹמֶדֶת לְכָל הָאוֹתִיּוֹת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואף על גב דאלין סטרין אחרנין, אתרשימו לגביה, הכא רזא דרזין לאינון דידעי רזי דמהימנותא, למנדע באן זמנא איהו אל"ף, ובאן זמנא איהו ו"ו. בזמנא דקיימא לאחזאה רזי מהימנותא, ולאלפא יחודא ברזא דשמא קדישא לכל עלמא, כדין קיימא ברזא. דא', אלף לעיינא, דדא ראשיתא דכלא, למילף מהימנותא דיחודא דקודשא בריך הוא. ועל דא קיימא ריש לכל אתוון, דהא לא אתא בר נש לעלמא, אלא למילף ולמנדע למאריה. וקיימא בדיוקנא לעיניהון דכלא ואמר ליה אוליף חכמתא דמהימנותא דמארך, ׳ולמקצה השמים ועד קצה השמים׳. ועל דא אתרשים גביה, בדיוקנין דבראשית, דאתחזי למשאל ולמנדע, דכתיב, (דברים ד׳:ל״ב) ׳כי שאל נא לימים ראשונים׳. ודא היא שאלתא קמייתא, לאשתמודע בר נש למאריה, דדא איהו ראשיתא דכלא. וכדין איהו רזא דאל"ף, ראשיתא דקיימא לכל אתוון.

התרגום: ואף על גב שאלה הצדדים האחרים נרשמו אצלו, כאן סוד הסודות לאותם היודעים סודות האמונה, לדעת באיזה זמן הוא אל"ף, ובאיזה זמן הוא ו"ו. בזמן שהוא עומד להראות סודות אמונה, וללמד יחוד בסוד השם הקדוש לכל העולם, אז הוא עומד בסוד. של א׳, אלף לעיון, שזה ראשית הכל, ללמד אמונת היחוד של הקב"ה. ועל כן עומד ראש לכל האותיות, שהרי לא בא האדם לעולם, אלא ללמד ולדעת את אדונו. ועומד בדיוקן לעיני כלם, ואמר לו למד חכמת אמונת אדונך, ׳ולמקצה השמים ועד קצה השמים׳. ועל כן נרשם עליו, בדיוקני בראשית, שצריך לשאול ולדעת, כמו שכתוב, (דברים ד׳:ל״ב) ׳כי שאל נא לימים ראשונים (דברים ד, לב)׳ - וזו היא השאלה הראשונה, שיתודע האדם אל אדונו, שזה הוא ראשית הכל. ואז הוא סוד האל"ף, ראשית העומדת לכל האותיות.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים