ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 4: בראשית בהמשכו - המבוע הנכנס לבאר ודיוקני האותיות ה"א ם' ו' ואל"ף › פיסקה 20

ערב מצד החשך ובקר מצד האור - והשתכללותם ליום אחד בסוד ו'

זוהר חדש · בראשית בהמשכו - המבוע הנכנס לבאר ודיוקני האותיות ה"א ם' ו' ואל"ף · מאמר 4 · פיסקה 20

לשון הזוהר

וּבְגִין כָּךְ, א"ו כַּחֲדָא אִינוּן. ׳וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם׳ - דָּא סִטְרָא חָדָא דְרָזָא דְּאל"ף. ׳וְלַחשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה׳ - דָּא סִטְרָא חָדָא דְרָזָא דְּאָלֶף. לְבָתַר אִתְפְּרָשׁוּ תְּרֵין סִטְרִין לְמֵיעְבַּד עוֹבָדָא, חַד עָבִיד עָרֶב, וְחַד עָבִיד בֹּקֶר. כֵּיוָן דַּעֲבָדוּ עוֹבָדִין, אִסְתַּכְּמוּ תַּרְוַיְיהוּ, וְאִתְכְּלִילוּ בְּאָת ו"ו. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר׳, ׳וַיְהִי עֶרֶב׳, מִסִּטְרָא דְחשֶׁךְ. ׳וַיְהִי בֹקֶר׳, מִסִּטְרָא דְאוֹר. כֵּיוָן דַּעֲבָדוּ עוֹבָדִין, מִיָּד אִשְׁתַּכְלָלוּ לְחַד, דִּכְתִיב ׳יוֹם אֶחָד׳. הָא רָזָא דְאָת ו"ו, דְּאִתְכְּלִילָן בֵּיהּ לְמֶהֱוֵי חָד. וְהָא הוּא רָזָא דִּכְתִיב וַיְהִי, וְלֹא כְתִיב וְהָיָה. וַיְהִי, כַּד אִתְחַזְּיָין בְּרָזָא דְּאָלֶף, וַעֲבָדוּ עוֹבָדִין, וְאַסְתִּימוּ וְלָא אִתְחַזּוּן, כְּדֵין כְּתִיב וַיְהִי: הֲוָה, וְהַשְׁתָּא לָא אִיהוּ הָכֵי, דְּהָא אִתְכְּלֵיל בְּרָזָא דְו"ו, וְהַשְׁתָּא כֹּלָּא ׳יוֹם אֶחָד׳ (תהילים ק״ו:ב׳) ׳מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה' יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ׳.

תרגום

וּבִגְלַל כָּךְ, א"ו כְּאֶחָד הֵם. ׳וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם׳ (בראשית א, ה) - זֶה צַד אֶחָד שֶׁל סוֹד אל"ף. ׳וְלַחשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה׳ - זֶה צַד אֶחָד שֶׁל סוֹד אָלֶף. אַחַר כָּךְ נִפְרְדוּ שְׁנֵי הַצְּדָדִים לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה, אֶחָד עוֹשֶׂה עֶרֶב, וְאֶחָד עוֹשֶׂה בֹּקֶר. כֵּיוָן שֶׁעָשׂוּ מַעֲשִׂים, הִסְכִּימוּ שְׁנֵיהֶם, וְנִכְלָלוּ בְּאוֹת ו"ו. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר׳, ׳וַיְהִי עֶרֶב׳, מִצַּד הַחֹשֶׁךְ. ׳וַיְהִי בֹקֶר׳, מִצַּד הָאוֹר. כֵּיוָן שֶׁעָשׂוּ מַעֲשִׂים, מִיָּד הִשְׁתַּכְלְלוּ לְאֶחָד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳יוֹם אֶחָד׳. הֲרֵי סוֹד אוֹת ו"ו, שֶׁנִּכְלָלוֹת בּוֹ לִהְיוֹת אֶחָד. וְזֶה הוּא סוֹד שֶׁכָּתוּב וַיְהִי, וְלֹא כָּתוּב וְהָיָה. וַיְהִי, כְּשֶׁנִּרְאוֹת בְּסוֹד אָלֶף, וְעָשׂוּ מַעֲשִׂים, וְנִסְתְּמוּ וְלֹא נִרְאוֹת, אָז כָּתוּב וַיְהִי: הָיָה, וְעַתָּה אֵין הוּא כָּךְ, שֶׁהֲרֵי נִכְלַל בְּסוֹד ו"ו, וְעַתָּה הַכֹּל ׳יוֹם אֶחָד׳ (תהילים ק״ו:ב׳) ׳מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה' יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ׳ (תהלים קו, ב).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובגין כך, א"ו כחדא אינון. ׳ויקרא אלהים לאור יום׳ - דא סטרא חדא דרזא דאל"ף. ׳ולחשך קרא לילה׳ - דא סטרא חדא דרזא דאלף. לבתר אתפרשו תרין סטרין למיעבד עובדא, חד עביד ערב, וחד עביד בקר. כיון דעבדו עובדין, אסתכמו תרוייהו, ואתכלילו באת ו"ו. הדא הוא דכתיב ׳ויהי ערב ויהי בקר׳, ׳ויהי ערב׳, מסטרא דחשך. ׳ויהי בקר׳, מסטרא דאור. כיון דעבדו עובדין, מיד אשתכללו לחד, דכתיב ׳יום אחד׳. הא רזא דאת ו"ו, דאתכלילן ביה למהוי חד. והא הוא רזא דכתיב ויהי, ולא כתיב והיה. ויהי, כד אתחזיין ברזא דאלף, ועבדו עובדין, ואסתימו ולא אתחזון, כדין כתיב ויהי: הוה, והשתא לא איהו הכי, דהא אתכליל ברזא דו"ו, והשתא כלא ׳יום אחד׳ (תהילים ק״ו:ב׳) ׳מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו׳.

התרגום: ובגלל כך, א"ו כאחד הם. ׳ויקרא אלהים לאור יום׳ (בראשית א, ה) - זה צד אחד של סוד אל"ף. ׳ולחשך קרא לילה׳ - זה צד אחד של סוד אלף. אחר כך נפרדו שני הצדדים לעשות מעשה, אחד עושה ערב, ואחד עושה בקר. כיון שעשו מעשים, הסכימו שניהם, ונכללו באות ו"ו. זהו שכתוב ׳ויהי ערב ויהי בקר׳, ׳ויהי ערב׳, מצד החשך. ׳ויהי בקר׳, מצד האור. כיון שעשו מעשים, מיד השתכללו לאחד, כמו שכתוב ׳יום אחד׳. הרי סוד אות ו"ו, שנכללות בו להיות אחד. וזה הוא סוד שכתוב ויהי, ולא כתוב והיה. ויהי, כשנראות בסוד אלף, ועשו מעשים, ונסתמו ולא נראות, אז כתוב ויהי: היה, ועתה אין הוא כך, שהרי נכלל בסוד ו"ו, ועתה הכל ׳יום אחד׳ (תהילים ק״ו:ב׳) ׳מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו׳ (תהלים קו, ב).

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים