׳יקוו המים אל מקום אחד׳ - גניזת האור והיראות היבשה
זוהר חדש · בראשית בהמשכו - המבוע הנכנס לבאר ודיוקני האותיות ה"א ם' ו' ואל"ף · מאמר 4 · פיסקה 21
לשון הזוהר
(בראשית א׳:ט׳) ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם׳. דָּא סִטְרָא תַּתָּאָה, סִטְרָא חַד דִּבְרָזָא דְּאָלֶף, דְּאִיהִי סִטְרָא דְּאִקְרֵי חשֶׁךְ, וְדָא אִיהוּ ׳מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם׳. דְּהָא מֵהַהוּא סִטְרָא מִתְפָּרְשָׁן מַיִין, וְנָבְעֵי בִּנְגִידוּ דִטְמִירוּ, מִסִּטְרָא אָחֳרָא דִּלְעֵילָא, דְּאִיהוּ יָמִינָא. אוֹר דְּאִתְגְּנִיז, בְּאָן אֲתַר אִתְגְּנִיז, בְּרָזָא דְּאָת ו"ו. וְכַד אִיהִי אִתְגְּנִיז, כּוֹלָּא אִיתְגְּנִיזִין, סִטְרָא אָחֳרָא גָּנִיז עִמֵּיהּ. וְעַל דָּא ׳מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד׳. וְדָא הוּא סִטְרָא דְּאִשְׁתָּאַר חַד, בְּלָא חַבְרֵיהּ כַּד אִתְגְּנִיז בְּקַדְמִיתָא. וּמֵהַהוּא סִטְרָא כַּד אִתְפַּלְּגוּ מַיָּא, וְאִתְכְּנִישׁוּ בְּגַוֵּיהּ, כְּדֵין אִיתְחֲזֵי יַבֶּשְׁתָּא מֵהַהוּא סִטְרָא. וְרָזָא דָא ׳הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב׳. דְּהָא מֵהַהוּא סִטְרָא אִיתְחֲזֵי וְאִתְגַּלְּיָא. לְבָתַר דְּאִיתְגְּנִיזוּ אִלֵּין תְּרֵין סִטְרִין, אִתְהַדַּר כֹּלָּא לְמֶהֱוֵי ו"ו. וְאַסְתֵּים כֹּלָּא בְּגַוֵּיהּ, וַהֲוָה חָד.
תרגום
(בראשית א׳:ט׳) ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם׳ (בראשית א, ט) - זֶה הַצַּד הַתַּחְתּוֹן, צַד אֶחָד שֶׁבְּסוֹד אָלֶף, שֶׁהוּא הַצַּד הַנִּקְרָא חֹשֶׁךְ, וְזֶה הוּא ׳מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם׳. שֶׁהֲרֵי מֵאוֹתוֹ הַצַּד נִפְרָדִים הַמַּיִם, וְנוֹבְעִים בִּמְשִׁיכָה נִסְתָּרָה, מֵהַצַּד הָאַחֵר שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁהוּא הַיָּמִין. אוֹר שֶׁנִּגְנַז, בְּאֵיזֶה מָקוֹם נִגְנַז, בְּסוֹד אוֹת ו"ו. וּכְשֶׁהוּא נִגְנָז, הַכֹּל נִגְנָז, הַצַּד הָאַחֵר נִגְנָז עִמּוֹ. וְעַל כֵּן ׳מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד׳ (בראשית א, ט) - וְזֶה הוּא הַצַּד שֶׁנִּשְׁאַר אֶחָד, בְּלֹא חֲבֵרוֹ כְּשֶׁנִּגְנַז בָּרִאשׁוֹנָה. וּמֵאוֹתוֹ הַצַּד כְּשֶׁנֶּחְלְקוּ הַמַּיִם, וְנִתְכַּנְּסוּ בְּתוֹכוֹ, אָז נִרְאֵית הַיַּבָּשָׁה מֵאוֹתוֹ הַצַּד. וְסוֹד זֶה ׳הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב׳ (תהלים מח, ג) - שֶׁהֲרֵי מֵאוֹתוֹ הַצַּד נִרְאָה וְנִגְלָה. אַחַר שֶׁנִּגְנְזוּ שְׁנֵי הַצְּדָדִים הָאֵלֶּה, חָזַר הַכֹּל לִהְיוֹת ו"ו. וְנִסְתַּם הַכֹּל בְּתוֹכוֹ, וְהָיָה אֶחָד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: (בראשית א׳:ט׳) ׳ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים׳. דא סטרא תתאה, סטרא חד דברזא דאלף, דאיהי סטרא דאקרי חשך, ודא איהו ׳מתחת השמים׳. דהא מההוא סטרא מתפרשן מיין, ונבעי בנגידו דטמירו, מסטרא אחרא דלעילא, דאיהו ימינא. אור דאתגניז, באן אתר אתגניז, ברזא דאת ו"ו. וכד איהי אתגניז, כולא איתגניזין, סטרא אחרא גניז עמיה. ועל דא ׳מתחת השמים אל מקום אחד׳. ודא הוא סטרא דאשתאר חד, בלא חבריה כד אתגניז בקדמיתא. ומההוא סטרא כד אתפלגו מיא, ואתכנישו בגויה, כדין איתחזי יבשתא מההוא סטרא. ורזא דא ׳הר ציון ירכתי צפון קרית מלך רב׳. דהא מההוא סטרא איתחזי ואתגליא. לבתר דאיתגניזו אלין תרין סטרין, אתהדר כלא למהוי ו"ו. ואסתים כלא בגויה, והוה חד.
התרגום: (בראשית א׳:ט׳) ׳ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים׳ (בראשית א, ט) - זה הצד התחתון, צד אחד שבסוד אלף, שהוא הצד הנקרא חשך, וזה הוא ׳מתחת השמים׳. שהרי מאותו הצד נפרדים המים, ונובעים במשיכה נסתרה, מהצד האחר שלמעלה, שהוא הימין. אור שנגנז, באיזה מקום נגנז, בסוד אות ו"ו. וכשהוא נגנז, הכל נגנז, הצד האחר נגנז עמו. ועל כן ׳מתחת השמים אל מקום אחד׳ (בראשית א, ט) - וזה הוא הצד שנשאר אחד, בלא חברו כשנגנז בראשונה. ומאותו הצד כשנחלקו המים, ונתכנסו בתוכו, אז נראית היבשה מאותו הצד. וסוד זה ׳הר ציון ירכתי צפון קרית מלך רב׳ (תהלים מח, ג) - שהרי מאותו הצד נראה ונגלה. אחר שנגנזו שני הצדדים האלה, חזר הכל להיות ו"ו. ונסתם הכל בתוכו, והיה אחד.