ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 4: בראשית בהמשכו - המבוע הנכנס לבאר ודיוקני האותיות ה"א ם' ו' ואל"ף › פיסקה 12

ה"א עלאה ותתאה ם' עלאה ותתאה - זה כמו זה

זוהר חדש · בראשית בהמשכו - המבוע הנכנס לבאר ודיוקני האותיות ה"א ם' ו' ואל"ף · מאמר 4 · פיסקה 12

לשון הזוהר

וְתָּא חֲזֵי אָת דָּא ם', לָאו אִיהוּ אֶלָּא בְּעִיגּוּלָא. כֵּיוָן דְּקָיְימָא סִיהֲרָא בְּאַשְׁלָמוּתָא וְכֹלָּא מֵרָזָא דְּאָת ה' כְּמָא דְאִתְּמָר, אִיהִי בְּקַדְמִיתָא פְּתִיחָא בְּרָזָא דְּה"א, לְקַבְּלָא לְבַעֲלָהּ. וּלְבָתַר דְּאִשְׁתְּלֵים מִנֵּיהּ, אִיתְמַלְּיָא בְּאַשְׁלָמוּתָא, אִתְעֲבֵיד ם', כְּגַוְונָא עִילָּאָה דְעָלְמָא דְאָתֵי כִּדְקָאֲמָרָן. וּבְגִין כָּךְ ה"א עִילָּאָה, ה"א תַּתָּאָה. ם' עִילָּאָה, ם' תַּתָּאָה. כֹּלָּא דָא כְּגַוְונָא דָא, וְדָא אִיהוּ רָזָא חָדָא, עִילָּאָה וְתַתָּאָה כַּחֲדָא. תָּא חֲזֵי, עָלְמָא עִילָּאָה אִיהִי פְּתִיחָא בְּקַדְמִיתָא, בְּרָזָא דְה"א. וְכַד אִתְמַלְּיָיא מֵאִינוּן שְׁבִילִין עִילָּאִין, וְאִתְנַהֲרָא לְאַנְהָרָא, אִתְפַּשְּׁטַת וְאִשְׁתְּלֵים וְאִתְעֲבֵיד ם', וְכֹלָּא בְּרָזָא חַד.

תרגום

וּבֹא וּרְאֵה אוֹת זוֹ ם', אֵינָהּ אֶלָּא בְּעִגּוּל. כֵּיוָן שֶׁעוֹמֶדֶת הַלְּבָנָה בִּשְׁלֵמוּת וְהַכֹּל מִסּוֹד אוֹת ה', כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, הִיא בָּרִאשׁוֹנָה פְּתוּחָה בְּסוֹד ה"א, לְקַבֵּל אֶת בַּעְלָהּ. וְאַחַר שֶׁנִּשְׁלֶמֶת מִמֶּנּוּ, נִתְמַלֵּאת בִּשְׁלֵמוּת, נַעֲשֵׂית ם', כְּמוֹ הַדֻּגְמָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וּבִגְלַל כָּךְ ה"א עִילָּאָה, ה"א תַּתָּאָה. ם' עִילָּאָה, ם' תַּתָּאָה. הַכֹּל זֶה כְּמוֹ זֶה, וְזֶה הוּא סוֹד אֶחָד, עֶלְיוֹן וְתַחְתּוֹן כְּאֶחָד. בֹּא וּרְאֵה, הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן הוּא פָּתוּח בָּרִאשׁוֹנָה, בְּסוֹד ה"א. וּכְשֶׁמִּתְמַלֵּא מֵאוֹתָם הַשְּׁבִילִים הָעֶלְיוֹנִים, וְנֵאוֹר לְהָאִיר, מִתְפַּשֵּׁט וְנִשְׁלָם וְנַעֲשָׂה ם', וְהַכֹּל בְּסוֹד אֶחָד.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ותא חזי את דא ם', לאו איהו אלא בעיגולא. כיון דקיימא סיהרא באשלמותא וכלא מרזא דאת ה' כמא דאתמר, איהי בקדמיתא פתיחא ברזא דה"א, לקבלא לבעלה. ולבתר דאשתלים מניה, איתמליא באשלמותא, אתעביד ם', כגוונא עילאה דעלמא דאתי כדקאמרן. ובגין כך ה"א עילאה, ה"א תתאה. ם' עילאה, ם' תתאה. כלא דא כגוונא דא, ודא איהו רזא חדא, עילאה ותתאה כחדא. תא חזי, עלמא עילאה איהי פתיחא בקדמיתא, ברזא דה"א. וכד אתמלייא מאינון שבילין עילאין, ואתנהרא לאנהרא, אתפשטת ואשתלים ואתעביד ם', וכלא ברזא חד.

התרגום: ובא וראה אות זו ם', אינה אלא בעגול. כיון שעומדת הלבנה בשלמות והכל מסוד אות ה', כמו שנאמר, היא בראשונה פתוחה בסוד ה"א, לקבל את בעלה. ואחר שנשלמת ממנו, נתמלאת בשלמות, נעשית ם', כמו הדגמה העליונה של העולם הבא כמו שאמרנו. ובגלל כך ה"א עילאה, ה"א תתאה. ם' עילאה, ם' תתאה. הכל זה כמו זה, וזה הוא סוד אחד, עליון ותחתון כאחד. בא וראה, העולם העליון הוא פתוח בראשונה, בסוד ה"א. וכשמתמלא מאותם השבילים העליונים, ונאור להאיר, מתפשט ונשלם ונעשה ם', והכל בסוד אחד.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים