ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 48: ויכולו

ויכולו

בראשית · מאמר 48 · 20 פסקאות · מתחיל בדף מז ע"ב

  1. ׳מה רב טובך אשר צפנת׳ - האור הגנוז לצדיקים, וזוכים לו בתורה (מז ע"ב)
    ויכלו השמים והארץ וכל צבאם. רבי אלעזר פתח ׳מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך נגד בני אדם׳, תא חזי, קודשא בריך הוא ברא לבר נש בעלמא ואתקין ליה למהוי שלים… לדף הפיסקה
  2. ׳פעלת לחוסים בך׳ - גן עדן שבארץ כדוגמה עליונה, ׳נגד בני אדם׳ (מז ע"ב)
    ׳פעלת לחוסים בך׳, מאי ׳פעלת׳, דא עובדא דבראשית. רבי אבא אמר דא גן עדן, דהא באומנותא עביד ליה קודשא בריך הוא בארעא כגוונא דלעילא לאתתקפא ביה צדיקייא, ‹מז:›הדא הוא דכתיב… לדף הפיסקה
  3. גן עדן שלמעלה גם הוא ׳נגד בני אדם׳ - להכניס בו צדיקים עושי רצון רבונם (מז ע"ב)
    אמר רבי שמעון גן עדן לעילא ׳נגד בני אדם׳ הוי, לאתכנשא ביה צדיקייא דעבדי רעותא דמאריהון. לדף הפיסקה
  4. ׳ויכלו׳ - כלו המעשים שלמעלה ושלמטה, ׳השמים והארץ׳ (מז ע"ב)
    ויכלו, דכלו עובדין דלעילא ועובדין דלתתא. השמים והארץ, לעילא ותתא. לדף הפיסקה
  5. ׳ויכלו׳ בתורה - ׳השמים והארץ׳ פרט וכלל, ׳וכל צבאם׳ שבעים פנים וסודות התורה (מז ע"ב)
    רבי שמעון אמר, עובדא ואומנותא דאורייתא שבכתב ועובדא ואומנותא דתורה שבעל פה. וכל צבאם, אלין פרטי דאורייתא, אפין דאורייתא, שבעים פנים לתורה. ׳ויכלו׳, דאתקיימו ואשתכללו דא… לדף הפיסקה
  6. ׳ויכל ביום השביעי׳ - בתורה שבעל פה נשלם העולם (מז ע"ב)
    ויכל אלהי"ם ביום השביעי, דא תורה שבעל פה דאיהו יום שביעי, וביה אשתכלל עלמא דאיהו קיומא דכלא. מלאכתו אשר עשה, ולא כל מלאכתו, דהא תורה שבכתב אפיק כלא בתוקפא דכתב דנפיק… לדף הפיסקה
  7. ׳וישבת ביום השביעי׳ יסוד העולם - ובספר ר' ייבא סבא יובל, שהכל יצא ממנו (מז ע"ב)
    ׳וישבות ביום השביעי׳, דא יסודא דעלמא. בספרא דרב ייבא סבא דא יובלא, ועל כך כתיב הכא ׳מכל מלאכתו׳, דכלא נפיק מניה, ואנן דא יסודא כדקאמרן, דהא נייחא ביה הוה יתיר מכלא. לדף הפיסקה
  8. ׳ויברך אלהים את יום השביעי׳ - כהן גדול המברך לכל ונוטל בראש (מז ע"ב)
    ׳ויברך אלהי"ם את יום השביעי׳, דא כהן גדול דמברך לכלא והוא נטיל ברישא, דתנן כהן נוטל בראש, וברכאן ביה שריין לברכא, ואקרי שביעי. לדף הפיסקה
  9. ׳ויקדש אתו׳ - מקום אות הברית ששורים בו כל הקידושין, ׳מאשר שמנה לחמו׳ (מז ע"ב)
    רבי ייסא סבא אמר, הני תרי, חד ביסודא דעלמא איהו, וחד בעמודא דאמצעיתא . וכן ׳אותו׳ למאן, לההוא אתר דאת קיימא ביה שריא, כמה דאת אמר ׳והראני אותו ואת נוהו׳, ובהאי אתר… לדף הפיסקה
  10. ׳כי בו שבת׳ מנוחת עליונים ותחתונים - ׳אשר ברא׳ מזכור יצא שמור, ׳לעשות׳ אומן העולם (מז ע"ב)
    כי בו שבת, ביה נייחא דכלא ביה נייחא דעלאין ותתאין, ביה שבתא אתייא לנייחא. אשר ברא אלהי"ם, מכללא דזכור נפקא שמור לאתקנא עבידתא דעלמא. לעשות, דא אומנא דעלמא למעבד עבידתא… לדף הפיסקה
  11. ׳שומר הברית והחסד׳ - כנסת ישראל שומרת היסוד והחסד, שומר הפתח של הכל (מז ע"ב)
    תו פריש רבי שמעון מלה ואמר, כתיב ׳שומר הברית והחסד׳. ׳שומר׳ דא כנסת ישראל, ׳הברית׳, דא יסודא דעלמא, ׳והחסד׳, דא אברהם, דכנסת ישראל היא ׳שומר הברית והחסד׳, ואקרי שומר… לדף הפיסקה
  12. ׳אשר ברא אלהים לעשות׳ אף רוחות ושדים - לתיקון העולם, להלקות בהם את ההולכים לשמאל (מז ע"ב)
    אשר ברא אלהי"ם לעשות, לשכללא ולאתקנא כלא כל יומא ויומא, ולאפקא רוחין ונשמתין, ואפילו רוחין ושדין. ואי תימא, דלאו אינון תקונא דעלמא, לאו הכי, דהא אינון לתקונא דעלמא הוו… לדף הפיסקה
  13. רוחות שנשארו בלא גוף כשקדש היום - פגומים שאין השם הקדוש שורה בהם (מח ע"א)
    תא חזי, בשעתא דאתבריאן אתקדש יומא ואשתארו רוחא בלא גופא, ואלין אינון בריין דלא ‹מח.›אשתכללו ומסטר שמאלא אינון זוהמא דדהבא, ועל דא בגין דלא אשתכללו ואינון פגימין, שמא… לדף הפיסקה
  14. הרוחות שנשארו אחר רחיים של התהום - יוצאות במוצאי שבת, ולכן שיר של פגעים (מח ע"א)
    בתר דאתבריאו רוחין אשתארו אינון רוחין בתר רחייא דנוקבא דתהומא רבא ליליא דשבתא ויומא דשבתא, כיון דנפק קדושתא דיומא ולא אשתלימו נפקו לעלמא ושטאן לכל סטרין, ובעיא עלמא… לדף הפיסקה
  15. כשקדש היום בערב שבת סוכת שלום נפרסת - ורוחות הטומאה נטמנים, ואין צריך להתפלל על השמירה (מח ע"א)
    תא חזי, כד אתקדש יומא במעלי שבתא, סוכת שלום שריא ואתפריסת בעלמא. מאן סוכת שלום, דא שבתא, וכל רוחין ועלעולין ושדין וכל סטרא דמסאבא כלהו טמירין ועאלין בעינא דריחייא… לדף הפיסקה
  16. ׳הפורס סוכת שלום על ירושלים׳ מדור הסוכה - פורסת כנפיה כאם על בנים ונותנת נשמות חדשות (מח ע"א)
    אמאי על ירושלם, אלא דא היא מדורא דההיא סכה, ובעינא לזמנא לההיא סכה דאתפרסת עלנא ולמשרא עמנא ולמהוי מגינא עלנא כאמא דשרייא על בנין, ובגין דא לא דחלין מכל סטרין, ועל דא… לדף הפיסקה
  17. שבת דוגמת עולם הבא - תוספת נשמה מסוד זכור, ובה נשכחים כל צער וכל הצרות (מח ע"ב)
    תו אמר רבי שמעון, על דא תנינן שבת דוגמא דעלמא דאתי איהו, הכי הוא ודאי, ועל דא שמיטה ויובל דוגמא דא בדא ושבת ועלמא דאתי הכי הוא. וההוא תוספת דנשמתא מרזא דזכור קא אתיא,… לדף הפיסקה
  18. בליל שבת יטעם מן הכל, שסוכת השלום כלולה מן הכל - ובלבד שלא יפגום מאכל ליום (מח ע"ב)
    ובליליא דשבתא בעי בר נש לאטעמא מכלא, בגין לאחזאה דהאי סכת שלום מכלא אתכלילת, ובלבד דלא יפגים מיכלא חדא ליומא, ואית דאמרי תרין, לתרין סעודתי אחרנין דיומא, ושפיר. וכל שכן… לדף הפיסקה
  19. נר שבת ניתן לנשות העם הקדוש - שהמטרוניתא מדליקה, ובזכותו בנים קדושים נר העולם (מח ע"ב)
    נר של שבת לנשי עמא קדישא אתייהיבת לאדלקא, וחברייא הא אמרו דאיהי כבתה בוצינא דעלמא ואחשיכת ליה כו', ושפיר. אבל רזא דמלה, האי סכת שלום מטרוניתא דעלמא היא, ונשמתין דאינון… לדף הפיסקה
  20. ׳זכור ושמור׳ כאחד - זכור לזכר ושמור לנוקבא (מח ע"ב)
    תא חזי, שבת ליליא ויומא זכור ושמור איהו כחדא, ועל דא כתיב ׳זכור את יום השבת לקדשו׳, וכתיב ׳שמור את יום השבת׳, ׳זכור׳ לדכורא, ׳שמור׳ לנוקבא, וכלא חד. זכאין אינון ישראל… לדף הפיסקה