ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 48: ויכולו › פיסקה 6 (מז ע"ב)

׳ויכל ביום השביעי׳ - בתורה שבעל פה נשלם העולם

בראשית · ויכולו · מאמר 48 · פיסקה 6 · דף מז ע"ב

לשון הזוהר

וַיְכַל אלהי"ם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, דָּא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה דְּאִיהוּ יוֹם שְׁבִיעִי, וּבֵיהּ אִשְׁתַּכְלַל עָלְמָא דְּאִיהוּ קִיּוּמָא דְּכֹלָּא. מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וְלָא כָּל מְלַאכְתּוֹ, דְּהָא תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב אַפִּיק כֹּלָּא בְּתוּקְפָּא דִּכְתָב דְּנָפִיק מֵחָכְמְתָא. תְּלָת זִמְנִין הָכָא ׳בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי׳, ׳וַיְכַל אלהי"ם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי׳, ׳וַיִּשְׁבּוֹת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי׳, ׳וַיְבָרֶךְ אלהי"ם אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי׳, הָא תְּלָת. ׳וַיְכַל אלהי"ם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי׳ דָּא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, דְּעִם יוֹם הַשְּׁבִיעִי דָא אִשְׁתַּכְלַל עָלְמָא כִּדְקָא אֲמָרָן.

תרגום

וַיְכַל אֱלֹהִי"ם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, זוֹ תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁהוּא יוֹם שְׁבִיעִי, וּבָהּ נִתְקַן הָעוֹלָם שֶׁהוּא קִיּוּם הַכֹּל. מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וְלֹא כָּל מְלַאכְתּוֹ, שֶׁהֲרֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הוֹצִיאָה הַכֹּל בְּתֹקֶף שֶׁל כְּתָב שֶׁיּוֹצֵא מֵחָכְמָה. שָׁלֹשׁ פְּעָמִים כָּאן 'בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי': 'וַיְכַל אֱלֹהִי"ם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי׳, 'וַיִּשְׁבּוֹת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי׳, 'וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִי"ם אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי׳, הֲרֵי שָׁלֹשׁ. 'וַיְכַל אֱלֹהִי"ם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי׳ זוֹ תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁעִם יוֹם הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה נִתְקַן הָעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ויכל אלהי"ם ביום השביעי, דא תורה שבעל פה דאיהו יום שביעי, וביה אשתכלל עלמא דאיהו קיומא דכלא. מלאכתו אשר עשה, ולא כל מלאכתו, דהא תורה שבכתב אפיק כלא בתוקפא דכתב דנפיק מחכמתא. תלת זמנין הכא ׳ביום השביעי׳, ׳ויכל אלהי"ם ביום השביעי׳, ׳וישבות ביום השביעי׳, ׳ויברך אלהי"ם את יום השביעי׳, הא תלת. ׳ויכל אלהי"ם ביום השביעי׳ דא תורה שבעל פה, דעם יום השביעי דא אשתכלל עלמא כדקא אמרן.

התרגום: ויכל אלהי"ם ביום השביעי, זו תורה שבעל פה, שהוא יום שביעי, ובה נתקן העולם שהוא קיום הכל. מלאכתו אשר עשה, ולא כל מלאכתו, שהרי תורה שבכתב הוציאה הכל בתקף של כתב שיוצא מחכמה. שלש פעמים כאן 'ביום השביעי': 'ויכל אלהי"ם ביום השביעי׳, 'וישבות ביום השביעי׳, 'ויברך אלהי"ם את יום השביעי׳, הרי שלש. 'ויכל אלהי"ם ביום השביעי׳ זו תורה שבעל פה, שעם יום השביעי הזה נתקן העולם כמו שאמרנו.

מן המפרשים

כתם פז: ויכל אלהים ביום השביעי דא אוריתא שבע"פ ראיהי יום שביעי וכו' כבר ידעת כי אין למדותיו יתברך שם קבוע לא במספר הימים ולא במספר המנין רצוני שתקרא תמיד המדה ראשונה או שניה או שלישית בקביעות כי לפעמים תקרא הבינה שלישית לגבי הכתר…

מקדש מלך: דנפיק מחכמתא פי' אימא יצאה מאבא ובפרשת ויקהל בענין אית ספר ואית ספר כתב שם שאימא נק' כתב. יסודא דעלמא פי' וישבות היא בינה שנקראת אלהים שעשתה שביתה ע"י יסוד ונק' שביעי כשמתחילים מן הבינה. דא יובלא ופי' וישבות ביום הז' הוא אבא…

הסולם: ויכל אלקים ביום השביעי דא תורה שבעל פה, דאיהו יום שביעי, וביה אשתכלל עלמא, דאיהו קיומא דכלא: הכתוב, ויכל אלקים ביום השביעי , היינו תורה שבעל פה דהיינו המלכות שהיא יום השביעי. כי ז"א כולל ששת ימים, שהם חג"ת נה"י, והנוקבא, היא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: