כשקדש היום בערב שבת סוכת שלום נפרסת - ורוחות הטומאה נטמנים, ואין צריך להתפלל על השמירה
בראשית · ויכולו · מאמר 48 · פיסקה 15 · דף מח ע"א
לשון הזוהר
תָּא חֲזִי, כַּד אִתְקַדַּשׁ יוֹמָא בְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא, סוּכַּת שָׁלוֹם שַׁרְיָא וְאִתְפְּרִיסַת בְּעָלְמָא. מַאן סוּכַּת שָׁלוֹם, דָּא שַׁבְּתָא, וְכָל רוּחִין וְעַלְעוּלִין וְשֵׁדִין וְכָל סִטְרָא דִמְסָאֲבָא כֻּלְּהוּ טְמִירִין וְעָאלִין בְּעֵינָא דְרֵיחַיָּיא דְּנוּקְבָא דִּתְהוֹמָא רַבָּא, דְּהָא כֵּיוָן דְּאִתְּעַר קְדוּשְּׁתָא עַל עָלְמָא, רוּחַ מְסָאֲבָא לָא אִתְּעַר בַּהֲדֵיהּ, וְדָא עָרִיק מִקַּמֵּיהּ דְּדָא. וּכְדֵין עָלְמָא בִּנְטִירוּ עִלָּאָה, וְלָא בְּעִינָן לְצַלָּאָה עַל נְטִירוּ, כְּגוֹן שׁוֹמֵר אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לָעַד אָמֵן, דְּהָא דָּא בְּיוֹמָא דְחוֹל אִתְתַּקַּן דְּעָלְמָא בַּעֲיָא נְטִירוּ, אֲבָל בְּשַׁבָּת סוּכַּת שָׁלוֹם אִתְפְּרִיסָא עַל עָלְמָא וְאִתְנְטִיר בְּכָל סִטְרִין, וַאֲפִילּוּ חַיָּיבֵי גֵיהִנָּם נְטִירִין אִינּוּן, וְכֹלָּא בִּשְׁלָמָא אִשְׁתַּכְּחוּ עִלָּאִין וְתַתָּאִין, וּבְגִין כָּךְ בְּקִדּוּשָׁא דְיוֹמָא מְבָרְכִינַן הַפּוֹרֵס סֻכַּת שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְעַל יְרוּשָׁלִָם.
תרגום
בֹּא ורְאֵה, כְּשֶׁמִּתְקַדֵּשׁ הַיּוֹם בְּעֶרֶב שַׁבָּת, סֻכַּת שָׁלוֹם שׁוֹרָה וְנִפְרֶסֶת בָּעוֹלָם. מִי זוֹ סֻכַּת שָׁלוֹם, זוֹ שַׁבָּת, וְכָל רוּחוֹת וּסְעָרוֹת וְשֵׁדִים וְכָל צַד הַטֻּמְאָה, כֻּלָּם נִטְמָנִים וְנִכְנָסִים בְּעֵין הָרֵחַיִם שֶׁל נוּקְבָּא דִּתְהוֹמָא רַבָּא, שֶׁהֲרֵי כֵּיוָן שֶׁמִּתְעוֹרֶרֶת קְדֻשָּׁה עַל הָעוֹלָם, רוּחַ הַטֻּמְאָה לֹא מִתְעוֹרֶרֶת אִתָּהּ, וְזֶה בּוֹרֵחַ מִלִּפְנֵי זֶה. וְאָז הָעוֹלָם בִּשְׁמִירָה עֶלְיוֹנָה, וְלֹא צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל עַל שְׁמִירָה, כְּגוֹן שׁוֹמֵר אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לָעַד אָמֵן, שֶׁהֲרֵי זֶה בְּיוֹם חֹל נִתְקַן כְּשֶׁהָעוֹלָם צָרִיךְ שְׁמִירָה. אֲבָל בְּשַׁבָּת סֻכַּת שָׁלוֹם נִפְרֶסֶת עַל הָעוֹלָם וְנִשְׁמָר בְּכָל הָרוּחוֹת, וַאֲפִלּוּ רִשְׁעֵי הַגֵּיהִנֹּם שְׁמוּרִים הֵם, וְהַכֹּל נִמְצָאִים בְּשָׁלוֹם הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים. וְלָכֵן בְּקִדּוּשׁ הַיּוֹם מְבָרְכִים הַפּוֹרֵס סֻכַּת שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְעַל יְרוּשָׁלַיִם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, כד אתקדש יומא במעלי שבתא, סוכת שלום שריא ואתפריסת בעלמא. מאן סוכת שלום, דא שבתא, וכל רוחין ועלעולין ושדין וכל סטרא דמסאבא כלהו טמירין ועאלין בעינא דריחייא דנוקבא דתהומא רבא, דהא כיון דאתער קדושתא על עלמא, רוח מסאבא לא אתער בהדיה, ודא עריק מקמיה דדא. וכדין עלמא בנטירו עלאה, ולא בעינן לצלאה על נטירו, כגון שומר את עמו ישראל לעד אמן, דהא דא ביומא דחול אתתקן דעלמא בעיא נטירו, אבל בשבת סוכת שלום אתפריסא על עלמא ואתנטיר בכל סטרין, ואפילו חייבי גיהנם נטירין אינון, וכלא בשלמא אשתכחו עלאין ותתאין, ובגין כך בקדושא דיומא מברכינן הפורס סכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלם.
התרגום: בא וראה, כשמתקדש היום בערב שבת, סכת שלום שורה ונפרסת בעולם. מי זו סכת שלום, זו שבת, וכל רוחות וסערות ושדים וכל צד הטמאה, כלם נטמנים ונכנסים בעין הרחים של נוקבא דתהומא רבא, שהרי כיון שמתעוררת קדשה על העולם, רוח הטמאה לא מתעוררת אתה, וזה בורח מלפני זה. ואז העולם בשמירה עליונה, ולא צריך להתפלל על שמירה, כגון שומר את עמו ישראל לעד אמן, שהרי זה ביום חל נתקן כשהעולם צריך שמירה. אבל בשבת סכת שלום נפרסת על העולם ונשמר בכל הרוחות, ואפלו רשעי הגיהנם שמורים הם, והכל נמצאים בשלום העליונים והתחתונים. ולכן בקדוש היום מברכים הפורס סכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים.
מן המפרשים
כתם פז: ולא בעינן לצלאה על נטירו בשבת. כשם שאנו מתפללים בחול 'והגן בעדנו ושמור צאתנו ובואנו' וכו', לפי שהשבת שומר ישראל הוא:
מקדש מלך: סוכת שלום אתפריסא פי' מלכות. (ובס' ח"י דף ל"ו כתב וז"ל מנהג טוב לטעום בע"ש מכל תבשיל ע"ש טועמיה חיים זכו. והמתענה בע"ש עדיף טפי לטעום תחלה ולהתפלל בציבור בלא ענינו משיתפלל יחידי: ומורי היה נוהג לטעום התבשילים ליל שבת וסמוכות…
הסולם: ת"ח, כד אתקדש יומא במעלי שבתא, סוכת שלום שריא ואת פריסת בעלמא: בוא וראה, בשעה שקידש היום בליל שבת, שורה סוכת השלום בעולם, והיא נפרשת בהעולם, מאן סוכת שלום דא שבתא, שואל מי הוא סוכת השלום, ואומר שהיא שבת. והוא מטעם, וכל רוחין…