׳כי בו שבת׳ מנוחת עליונים ותחתונים - ׳אשר ברא׳ מזכור יצא שמור, ׳לעשות׳ אומן העולם
בראשית · ויכולו · מאמר 48 · פיסקה 10 · דף מז ע"ב
לשון הזוהר
כִּי בוֹ שָׁבַת, בֵּיהּ נְיָיחָא דְכֹלָּא בֵּיהּ נְיָיחָא דְּעִלָּאִין וְתַתָּאִין, בֵּיהּ שַׁבְּתָא אַתְיָיא לִנְיָיחָא. אֲשֶׁר בָּרָא אלהי"ם, מִכְּלָלָא דְּזָכוֹר נַפְקָא שָׁמוֹר לְאַתְקָנָא עֲבִידְתָּא דְעָלְמָא. לַעֲשׂוֹת, דָּא אוּמָּנָא דְעָלְמָא לְמֶעְבַּד עֲבִידְתָּא דְּכֹלָּא (נ"א אֲשֶׁר בָּרָא אוּמָּנָא אִצְטְרִיךְ לְעָלְמָא וְכָל עֲבִידְתָּא דְּכֹלָּא).
תרגום
כִּי בוֹ שָׁבַת, בּוֹ מְנוּחַה שֶׁל הַכֹּל, בּוֹ מְנוּחָה שֶׁלָּעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, בּוֹ שַׁבָּת בָּאָה לִמְנוּחָה. אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִי"ם, מִכְּלָל שֶׁל זָכוֹר יָצָא שָׁמוֹר לְהַתְקִין מַעֲשֵׂה הָעוֹלָם. לַעֲשׂוֹת, זֶה אֻמַּן הָעוֹלָם לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה שֶׁל הַכֹּל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כי בו שבת, ביה נייחא דכלא ביה נייחא דעלאין ותתאין, ביה שבתא אתייא לנייחא. אשר ברא אלהי"ם, מכללא דזכור נפקא שמור לאתקנא עבידתא דעלמא. לעשות, דא אומנא דעלמא למעבד עבידתא דכלא (נ"א אשר ברא אומנא אצטריך לעלמא וכל עבידתא דכלא).
התרגום: כי בו שבת, בו מנוחה של הכל, בו מנוחה שלעליונים ותחתונים, בו שבת באה למנוחה. אשר ברא אלהי"ם, מכלל של זכור יצא שמור להתקין מעשה העולם. לעשות, זה אמן העולם לעשות מעשה של הכל.
מן המפרשים
כתם פז: ובו שבת ביה נייחא דכלא ביה נייחא דעלאין ותתאין. פירוש, על ידו ינוחו האיברים העליונים המשפיעים, וגם התחתונים המקבלים. כי כלם ינוחו, המשפיע בהפליט השפעתו, והמקבל בקבלת מזונו. והבן, כי הם מדמים צורה ליוצרה:
אור החמה: ביה נייחא דכלא וגו' דקדק לישנא דקרא דקאמ' כי בו שבת ובתר הכי מכל ואחכ"א מלאכתו. והנה או' כי בו שבת וגו' הוא נתינת טעם למה קידש אותו ואמ' כי בו שבת דהיינו נייחא דכלא ביה. פי' כל הספי' שובתות בו ומשפיעות שפעם ואורם בו ועושים בו…
נזר ישראל: לעשות עבודתא דכולהי. משא"כ בעטרה שהוא רק בחי' מלכות: