ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 48: ויכולו › פיסקה 19 (מח ע"ב)

נר שבת ניתן לנשות העם הקדוש - שהמטרוניתא מדליקה, ובזכותו בנים קדושים נר העולם

בראשית · ויכולו · מאמר 48 · פיסקה 19 · דף מח ע"ב

לשון הזוהר

נֵר שֶׁל שַׁבָּת לִנְשֵׁי עַמָּא קַדִּישָׁא אִתְיְיהִיבַת לְאַדְלָקָא, וְחַבְרַיָּיא הָא אָמְרוּ דְּאִיהִי כִּבְּתָה בּוּצִינָא דְעָלְמָא וְאַחְשִׁיכַת לֵיהּ כו', וְשַׁפִּיר. אֲבָל רָזָא דְמִלָּה, הַאי סֻכַּת שָׁלוֹם מַטְרוֹנִיתָא דְעָלְמָא הִיא, וְנִשְׁמָתִין דְּאִינּוּן בּוּצִינָא עִלָּאָה בָּהּ שַׁרְיָין, וְעַל דָּא מַטְרוֹנִיתָא בַּעֲיָא לְאַדְלָקָא, דְּהָא בְּדוּכְתָּהָא אִתְאַחֲדַת וְעַבְדַת עוֹבָדָא. וְאִתְּתָא בַּעֲיָא בְּחֶדְוָה דְלִבָּא וּרְעוּתָא לְאַדְלָקָא בּוּצִינָא דְשַׁבָּת, דְּהָא יְקָרָא עִלָּאָה הִיא לָהּ, וּזְכוּ רַב לְגַרְמָהּ לְמִזְכֵּי לִבְנִין קַדִּישִׁין דִּיהוֹן בּוּצִינָא דְעָלְמָא בְּאוֹרַיְיתָא וּבְדַחַלְתָּא, וְיַסְגּוּן שְׁלָמָא בְּאַרְעָא, וְיָהִיבַת לְבַעְלָהּ אוּרְכָּא דְחַיִּין, בְּגִין כָּךְ בַּעֲיָא לְאִזְדַּהֲרָא בָּהּ.

תרגום

נֵר שֶׁל שַׁבָּת לִנְשׁוֹת הָעָם הַקָּדוֹשׁ נִתָּן לְהַדְלָקָה, והַחֲבֵרִים הֲרֵי אָמְרוּ, שֶׁהִיא כִבְּתָה נֵרוֹ שֶׁל עוֹלָם וְהֶחְשִׁיכָה אוֹתוֹ וְכוּ', וְיָפֶה. אֲבָל סוֹד הַדָּבָר, סֻכַּת שָׁלוֹם זוֹ מַטְרוֹנִיתָא שֶׁל הָעוֹלָם הִיא, וּנְשָׁמוֹת שֶׁהֵם נֵרוֹת עֶלְיוֹנִים בָּהּ הֵם שׁוֹרוֹת, וְעַל זֶה הַמַּטְרוֹנִיתָא צְרִיכָה לְהַדְלִיק, שֶׁהֲרֵי בִּמְקוֹמָהּ נֶאֱחֶזֶת וְעוֹשָׂה מַעֲשֶׂה. וְאִשָּׁה צְרִיכָה בְּחֶדְוַת הַלֵּב וּבְרָצוֹן לְהַדְלִיק נֵר שַׁבָּת, שֶׁהֲרֵי כָּבוֹד עֶלְיוֹן הוּא לָהּ, וּזְכוּת גְּדוֹלָה לְעַצְמָהּ לִזְכּוֹת לְבָנִים קְדוֹשִׁים שֶׁיִּהְיוּ נֵר הָעוֹלָם בְּתוֹרָה וּבְיִרְאָה, וְיַרְבּוּ שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וְנוֹתֶנֶת לְבַעְלָהּ חַיִּים אֲרֻכִּים, לָכֵן צְרִיכָה לְהִזָּהֵר בָּהּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: נר של שבת לנשי עמא קדישא אתייהיבת לאדלקא, וחברייא הא אמרו דאיהי כבתה בוצינא דעלמא ואחשיכת ליה כו', ושפיר. אבל רזא דמלה, האי סכת שלום מטרוניתא דעלמא היא, ונשמתין דאינון בוצינא עלאה בה שריין, ועל דא מטרוניתא בעיא לאדלקא, דהא בדוכתהא אתאחדת ועבדת עובדא. ואתתא בעיא בחדוה דלבא ורעותא לאדלקא בוצינא דשבת, דהא יקרא עלאה היא לה, וזכו רב לגרמה למזכי לבנין קדישין דיהון בוצינא דעלמא באורייתא ובדחלתא, ויסגון שלמא בארעא, ויהיבת לבעלה אורכא דחיין, בגין כך בעיא לאזדהרא בה.

התרגום: נר של שבת לנשות העם הקדוש נתן להדלקה, והחברים הרי אמרו, שהיא כבתה נרו של עולם והחשיכה אותו וכו', ויפה. אבל סוד הדבר, סכת שלום זו מטרוניתא של העולם היא, ונשמות שהם נרות עליונים בה הם שורות, ועל זה המטרוניתא צריכה להדליק, שהרי במקומה נאחזת ועושה מעשה. ואשה צריכה בחדות הלב וברצון להדליק נר שבת, שהרי כבוד עליון הוא לה, וזכות גדולה לעצמה לזכות לבנים קדושים שיהיו נר העולם בתורה וביראה, וירבו שלום בארץ, ונותנת לבעלה חיים ארכים, לכן צריכה להזהר בה.

מן המפרשים

כתם פז: נר של שבת לנשי עמא קדישא אתיהיבת. לפי שנמשך הענין בדיבור מציאות השדים ממלת 'לעשות', ובא לדבר בענין פריסת סוכת שלום כנפיה על בניה ישראל, והדלקת הנר רמז אליה. אמר כי מצות הדלקת הנר ביחוד היא מצות נשים, כי כבר נתנו טעם חברייא לפי…

אור החמה: לאטעמא מכולא פי' מינים שונים הרבה: סוכת שלום מכלא אתכלילת. פי' מ' נק' סוכת שלום מיוחדת עם היסוד הנק' שלום. וע"י כך היא נכללת מכל מיני שפע ומנוח' לכך ראוי לאדם להתענג בשבת במינים הרבה שמורה על ענג שבת כלול ממינים: בתרי תבשילין…

קרני אור: דא לילי"ת קדימיתא כו'. עיין פירושו בספר מק"מ בדף זה. ושם פירש, כי לילי"ת היא חוה ראשונה שהיא כנגד לאה דקדושה, עכ"ז בעולם התחתון הזה שהוא חומרי לא יכלה לצאת לאה ממותקת, ויצאה בסוד הקליפה וזוהי חוה ראשונה, ואח"כ יצאה חוה השנית…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר