ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 48: ויכולו › פיסקה 20 (מח ע"ב)

׳זכור ושמור׳ כאחד - זכור לזכר ושמור לנוקבא

בראשית · ויכולו · מאמר 48 · פיסקה 20 · דף מח ע"ב

לשון הזוהר

תָּא חֲזִי, שַׁבָּת לֵילְיָא וְיוֹמָא זָכוֹר וְשָׁמוֹר אִיהוּ כַּחֲדָא, וְעַל דָּא כְּתִיב ׳זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ׳, וּכְתִיב ׳שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת׳, ׳זָכוֹר׳ לִדְכוּרָא, ׳שָׁמוֹר׳ לְנוּקְבָא, וְכֹלָּא חַד. זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל חוּלָקֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַדְבֵיהּ וְאַחְסַנְתֵּיהּ, עֲלַיְיהוּ כְּתִיב ׳אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיהו"ה אלהי"ו׳:

תרגום

בֹּא וּרְאֵה, שַׁבָּת לַיְלָה וָיוֹם זָכוֹר וְשָׁמוֹר הוּא כְּאֶחָד, וְעַל זֶה כָּתוּב זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ, וְכָתוּב שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, זָכוֹר לְזָכָר, שָׁמוֹר לַנְּקֵבָה, וְהַכֹּל אֶחָד. אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל חֶלְקוֹ שֶׁל הקב"ה, גּוֹרָלוֹ וִירֻשָּׁתוֹ, עֲלֵיהֶם כָּתוּב אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיהו"ה אֱלֹהָי"ו.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, שבת ליליא ויומא זכור ושמור איהו כחדא, ועל דא כתיב ׳זכור את יום השבת לקדשו׳, וכתיב ׳שמור את יום השבת׳, ׳זכור׳ לדכורא, ׳שמור׳ לנוקבא, וכלא חד. זכאין אינון ישראל חולקיה דקודשא בריך הוא עדביה ואחסנתיה, עלייהו כתיב ׳אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהו"ה אלהי"ו׳:

התרגום: בא וראה, שבת לילה ויום זכור ושמור הוא כאחד, ועל זה כתוב זכור את יום השבת לקדשו, וכתוב שמור את יום השבת, זכור לזכר, שמור לנקבה, והכל אחד. אשריהם ישראל חלקו של הקב"ה, גורלו וירשתו, עליהם כתוב אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהו"ה אלהי"ו.

מן המפרשים

אור יקר: נטיר פתחא וכו' אפשר דמפרש שומר ישראל שומר לתפארת הנקראת ישראל, והכוונה כדמסיק דא הוא נמיר פתחא דכולא.

הסולם: ת"ח, שבת ליליא ויומא, זכור ושמור איהו כחדא: בוא וראה, הלילה והיום של שבת, הוא זכור ושמור כאחד. וע"ד כתיב זכור את יום השבת לקדשו, וכתיב שמור את יום השבת, זכור לדכורא שמור לנוקבא, וע"כ כתוב בלוחות הראשונות זכור את יום וגו'…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר