ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 48: ויכולו › פיסקה 17 (מח ע"ב)

שבת דוגמת עולם הבא - תוספת נשמה מסוד זכור, ובה נשכחים כל צער וכל הצרות

בראשית · ויכולו · מאמר 48 · פיסקה 17 · דף מח ע"ב

לשון הזוהר

תּוּ אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, עַל דָּא תְּנִינַן שַׁבָּת דּוּגְמָא דְּעָלְמָא דְאָתֵי אִיהוּ, הָכִי הוּא וַדַּאי, וְעַל דָּא שְׁמִיטָּה וְיוֹבֵל דּוּגְמָא דָּא בְּדָא וְשַׁבָּת וְעָלְמָא דְאָתֵי הָכִי הוּא. וְהַהוּא תּוֹסֶפֶת דְּנִשְׁמְתָא מֵרָזָא דְזָכוֹר קָא אַתְיָא, עַל הַאי סֻכַּת שָׁלוֹם דְּנָטִיל ‹מח:›מֵעָלְמָא דְאָתֵי, וְדָא תּוֹסֶפֶת יַהֲבַת לְעַמָּא קַדִּישָׁא, וּבְהַהוּא תּוֹסֶפֶת חָדָאן וְיִתְנְשֵׁי מִנַּיְיהוּ כָּל מִלִּין דְּחוֹל וְכָל צַעֲרִין וְכָל עָקִין, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ׳בְּיוֹם הָנִיחַ יהו"ה לְךָ מֵעָצְבְּךָ וּמִרָגְזֶךָ וּמִן הָעֲבוֹדָה הַקָּשָׁה׳ וְגוֹ'.

תרגום

עוֹד אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, עַל זֶה שָׁנִינוּ שַׁבָּת דֻּגְמַת עוֹלָם הַבָּא הִיא, כָּךְ הוּא וַדַּאי, וְעַל זֶה שְׁמִטָּה וְיוֹבֵל דֻּגְמָא זֶה בָּזֶה. וְשַׁבָּת וְעוֹלָם הַבָּא כָּךְ הוּא. וְאוֹתָהּ תּוֹסֶפֶת נְשָׁמָה, מִסּוֹד זָכוֹר הִיא בָאָה, עַל סֻכַּת הַשָּׁלוֹם הַזּוֹ שֶׁלּוֹקַחַת מֵהָעוֹלָם הַבָּא. וְאֶת הַתּוֹסֶפֶת הַזֹּאת הִיא נוֹתֶנֶת לָעָם הַקָּדוֹשׁ, וּבְאוֹתָהּ תּוֹסֶפֶת הֵם שְׂמֵחִים וְנִשְׁכָּחִים מֵהֶם כָּל דִּבְרֵי הַחֹל וְכָל צַעַר וְכָל הַצָּרוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּיוֹם הָנִיחַ יהו"ה לְךָ מֵעָצְבְּךָ וּמֵרָגְזֶךָ וּמִן הָעֲבֹדָה הַקָּשָׁה וְגוֹ'.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תו אמר רבי שמעון, על דא תנינן שבת דוגמא דעלמא דאתי איהו, הכי הוא ודאי, ועל דא שמיטה ויובל דוגמא דא בדא ושבת ועלמא דאתי הכי הוא. וההוא תוספת דנשמתא מרזא דזכור קא אתיא, על האי סכת שלום דנטיל ‹מח:›מעלמא דאתי, ודא תוספת יהבת לעמא קדישא, ובההוא תוספת חדאן ויתנשי מנייהו כל מלין דחול וכל צערין וכל עקין, כמה דאת אמר ׳ביום הניח יהו"ה לך מעצבך ומרגזך ומן העבודה הקשה׳ וגו'.

התרגום: עוד אמר רבי שמעון, על זה שנינו שבת דגמת עולם הבא היא, כך הוא ודאי, ועל זה שמטה ויובל דגמא זה בזה. ושבת ועולם הבא כך הוא. ואותה תוספת נשמה, מסוד זכור היא באה, על סכת השלום הזו שלוקחת מהעולם הבא. ואת התוספת הזאת היא נותנת לעם הקדוש, ובאותה תוספת הם שמחים ונשכחים מהם כל דברי החל וכל צער וכל הצרות, כמו שנאמר ביום הניח יהו"ה לך מעצבך ומרגזך ומן העבדה הקשה וגו'.

מן המפרשים

כתם פז: ובההוא תוספת חדאן ואתנשי מנייהו כל מלין דחול. סגולה מורגשת בכל עם בני ישראל, כי גם אם יהיה הישראלי בימי החול במצוקה וצרה, בבוא יום השבת ישכח רישו, שנאמר 'ביום הניח ה' לך מעצבך ומרגזך'. ולמעלה מהכתוב הזה בזמן הגאולה נאמר,…

נזר ישראל: דנטיל מעלמא דאתי ודא תוספת יהבת כו'. נ"ב. המלכות מקבלת מיסוד שהוא רזא דזכור, מאי שקיבל הוא מבינה שנקרא עלמא דאתי, אז המלכות נותנת האי תוספת לישראל. וזו שנאמר הנשמה יתירה מבינה:

הסולם: תו אמר ר"ש, על דא תנינן שבת דוגמא לעלמא דאתי איהו, הכי הוא ודאי, עוד אמר ר"ש, ע"כ למדנו, אשר שבת הוא כעין עולם הבא, כן הוא ודאי, ועל דא, שמיטה ויובל דוגמא דא בדא, ושבת ועלמא דאתי הכי הוא, וע"כ שמיטה ויובל שוים הם זה לזה, ושבת…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר