ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 7: תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע

תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע

בראשית · מאמר 7 · 22 פסקאות · מתחיל בדף יח ע"ב

  1. ׳תדשא הארץ׳ - יציאת צבאות קדושים הנתקנים בעבודת האדם (יח ע"ב)
    תדשא הארץ דשא עשב וגו׳. השתא אפיקת חילא באנון מיין דאתכנשו לאתר חד ונגדין בגויה גו טמירו סתימאה, ונפקין בגויה טמירין עלאין וחיילין קדישין, די כל אנון בני מהימנותא מתקנן… לדף הפיסקה
  2. ׳מצמיח חציר לבהמה׳ - מלאכי שעה, מאכל לאש האוכלת אש (יח ע"ב)
    ורזא דא ׳מצמיח חציר לבהמה׳ וגו', דא בהמה דרביעאה על אלף טורין ומגדלין לה בכל יומא ההוא חציר, וחציר דא אינון מלאכין שליטין לפום שעתא דאתבריאו בשני וקיימין למיכלא דהאי… לדף הפיסקה
  3. ׳ועשב לעבודת האדם׳ - אופנים חיות וכרובים הנתקנים בקרבנות ובתפלה (יח ע"ב)
    ׳ועשב לעבודת האדם׳, עשב דא אלין אופנין וחיות וכרובים, דכלהו מתתקנן גו תקונייהו וקיימין לאתתקנא בשעתא דבני נשא אתיין לפולחנא דמאריהון בקרבניהון ובצלותא, דדא איהו ׳עבודת… לדף הפיסקה
  4. ׳עשב מזריע זרע׳ לתיקון העולם, והחציר מאכל לאש קדושה (יח ע"ב)
    וכד אנון מתתקנן בההיא עבודת האדם, לבתר מנייהו נפקי מזוני וטרפין לעלמא, דכתיב ׳להוציא לחם מן הארץ׳. ודא איהו ׳עשב מזריע זרע׳, דהא חציר לא מזריע זרע איהו אלא אזדמן למיכלא… לדף הפיסקה
  5. ׳להוציא לחם מן הארץ׳ - בתיקוני בני אדם יוצא מזון לעולם (יח ע"ב)
    וכל דא ׳להוציא לחם מן הארץ׳, כל תקונין דבני נשא דקא מתקני להאי עשב ארץ, דפולחנא דלהון למאריהון לספקא על ידיהון מההיא ארץ טרפי ומזוני להאי עלמא ולאתברכא בני נשא מברכן… לדף הפיסקה
  6. ׳עץ פרי עושה פרי׳ זכר ונוקבא - כרובים ותמרות העשן (יח ע"ב)
    ׳עץ פרי עושה פרי׳ דרגא על דרגא דכר ונוקבא. כמה דעץ פרי אפיק חילא דעץ עושה פרי, אוף הכא אפיק איהו, ומאן איהו, אלין אנון ׳כרובים ותמרות׳. מאי תמרות, אלין אנון דסלקי בתננא… לדף הפיסקה
  7. ׳פני אדם׳ פנים גדולים, וכרובים פנים קטנים כתינוקות (יח ע"ב)
    ׳ודיוקן פניהם פני אדם׳ אלין לאו אנון כאנון כרובים, אלין אפי רברבן בדיקנא חתימא, כרובים אפי זוטרי כרביין. לדף הפיסקה
  8. ׳פני אדם׳ - כל הדיוקנים כלולים בהם, ומהם רכב אלהים (יח ע"ב)
    פני אדם כל דיוקנין כלילן בהו, בגין דאינון אפין רברבין, ומצטיירין בהו ציורין גלופין כגלופי שמא מפרש בארבע סטרי דעלמא, מזרח מערב צפון ודרום. מיכאל רשים רשימו לצד דרום וכל… לדף הפיסקה
  9. ׳שנאן׳ - שו"ר נש"ר ארי"ה ונו"ן אדם, ומהם כל הרבבות (יט ע"א)
    ׳שנאן׳ כללא דכלהו ציורין ש'ור נ'שר א'ריה, ן' דא איהו אדם ‹יט.›פשיטו דאתכליל כחדא ברזא דכר ונוקבא. וכלהו אלפין ורבבן כלהו נפקי מהני רזא ׳שנאן׳, ומהני דיוקנין מתפרשין כל… לדף הפיסקה
  10. שו"ר נש"ר ארי"ה אד"ם כלולים זה בזה - ומונהגים בארבעה שמות (יט ע"א)
    ואלין אנון דקא משלבן חד בחד וכליל חד בחד למהוי כל חד וחד כלילן בחבריה, שור נשר אריה אדם אתנהגן ברזא דארבע שמהן גליפאן סלקין לאתנהגא ולאסתכלא. לדף הפיסקה
  11. השור עולה ומסתכל בפני אדם - ונרשם בשם א"ל (יט ע"א)
    סליק לאתנהגא ולאסתכלא שור לאנפי אדם. סליק שמא חד מתעטרא מחקקא ברזא דתרין גוונין ואיהו א"ל, כדין אתהדר לאחורא וכורסיה חקיק וגליף ליה, ואתרשים לאתנהגא ברזא דשמא דא. לדף הפיסקה
  12. הנשר עולה ומסתכל בפני אדם - ונרשם בשם גדול (יט ע"א)
    סליק לאתנהגא ולאסתכלא נשר לאנפי אדם, סליק שמא אחרא מתעטרא מחקקא ברזא דתרין אנפין גוונין לאתנהרא ולאסתלקא בסליקו בעטורא דלעילא, ואיהו גדול, כדין אתהדר לאחורא וכורסיה… לדף הפיסקה
  13. האריה עולה ומסתכל בפני אדם - ונרשם בשם גבור (יט ע"א)
    סליק לאתנהגא ולאסתכלא אריה לאנפי אדם, סליק שמא אחרא מתעטרא מתחקקא ברזא דתרין אנפין גוונין לאתתקפא ולאתישרא בתוקפא, ואיהו גבור, כדין אתהדר לאחורא וכורסיה חקיק וגליף ליה… לדף הפיסקה
  14. כולם נכללים בדיוקן אדם - בשם נורא (יט ע"א)
    אדם אסתכל בכלהו וכלהו סלקין ומסתכלין ביה. כדין כלהו אצטיירו בגלופייהו בציורא דא ברזא דשמא חד דאקרי נורא, וכדין כתיב עלייהו ׳ודיוקן פניהם פני אדם׳, כלהו כלילן בהאי… לדף הפיסקה
  15. ׳האל הגדול הגבור והנורא׳ - חקוקים במרכבה העליונה בארבע אותיות הוי"ה (יט ע"א)
    ועל רזא דא אקרי קודשא בריך הוא ׳האל הגדול הגבור והנורא׳, דהא שמהן אלין גליפין אנון לעיל ברזא דרתיכא עלאה, כלילא בארבע אתוון יהו"ה דאיהו שמא דכליל כלא. דיוקנין אלין… לדף הפיסקה
  16. הכסא עולה בארבע הדיוקנים - ויורד כעץ מלא ענפים ופירות (יט ע"א)
    כרסייא כד סלקא רשימא בארבע דיוקנין אלין, אלין ארבע שמהן עלאין נטלין להאי כרסייא, וכרסייא אתכליל בהו עד דנקטא ולקטא נפשין וענוגין דכסופין, כיון דנקטא ולקטא אנון ענוגין… לדף הפיסקה
  17. ׳עשב מזריע זרע׳ - ארבע הדיוקנים זורעים זרע על העולם (יט ע"א)
    כיון דנחתא, נפקי אלין ארבע דיוקנין מצטיירין בציורייהו גליפן מנהרין נציצין מלהטין, ואנון זרעין זרעא על עלמא, כדין אתקרי ׳עשב מזריע זרע׳, עשב דאינון זרעין זרעא על עלמא. לדף הפיסקה
  18. ׳אשר זרעו בו על הארץ׳ - דוקא, ומכאן שאסור להוציא זרע לבטלה (יט ע"א)
    נפקא דיוקנא דאדם דכליל כל דיוקנין, כדין כתיב ׳עץ פרי עושה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ׳, לא אפיק זרעא אלא לתועלתא. ׳על הארץ אשר זרעו בו׳ דייקא, מכאן דלית רשו לבר נש… לדף הפיסקה
  19. הדשא שאינו מזריע אין לו דיוקן - ועומד לפי שעה ונאכל באש (יט ע"א)
    דשא דהכא לאו איהו ׳מזריע זרע׳, ובגין כך אתבטל ולא קיימא בקיומא כהני אחרנין דלית ליה דיוקנא לאצטיירא ולאתגלפא בדיוקנא וציורא כלל, אלא אתחזון ולא אתחזון, כל אנון דלא… לדף הפיסקה
  20. אדם שלמטה מצטייר במלבוש - ולכן מתחדש בכל לילה, ׳חדשים לבקרים׳ (יט ע"א)
    בר נש לתתא אית ליה דיוקנא וציורא, ולא איהו בקיומא כגוונא דהני דלעילא, ציורא ודיוקנא דלעיל מצטיירין בציוריהון כמה דהויין בלא מלבושא אחרא לאצטיירא, ובגין כך אנון בקיומא… לדף הפיסקה
  21. ׳רבה אמונתך׳ - כים שלוקח הכל ואיננו מלא (יט ע"ב)
    ‹יט:›מאי טעמא, ׳רבה אמונתך׳ רבה איהו ולא זעירא. ׳רבה אמונתך׳ ודאי רבה דכלא, לנטלא כל בני עלמא ולאכללא לון בגוה עלאה ותתאה, אתר רב וסגי איהו דכליל כלא ולא אתמליא יתיר.… לדף הפיסקה
  22. ׳כי טוב׳ פעמיים ביום השלישי - שהכריע בין שני הצדדים (יט ע"ב)
    ביומא דא כתיב ׳כי טוב׳ ׳כי טוב׳ תרי זמני, בגין דיומא דא אחיד לתרין סטרין ואפריש מחלוקת, אמר להאי סטרא ׳כי טוב׳ ולהאי סטרא ׳כי טוב׳ ואסכים בינייהו, ובגין כך אית ביה תרין… לדף הפיסקה