ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 7: תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע › פיסקה 2 (יח ע"ב)

׳מצמיח חציר לבהמה׳ - מלאכי שעה, מאכל לאש האוכלת אש

בראשית · תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע · מאמר 7 · פיסקה 2 · דף יח ע"ב

לשון הזוהר

וְרָזָא דָא ׳מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה׳ וְגוֹ', דָא בְּהֵמָה דִּרְבִיעָאָה עַל אֶלֶף טוּרִין וּמְגַדְּלִין לָהּ בְּכָל יוֹמָא הַהוּא חָצִיר, וְחָצִיר דָּא אִינּוּן מַלְאָכִין שַׁלִּיטִין לְפוּם שַׁעְתָּא דְּאִתְבְּרִיאוּ בַּשֵּׁנִי וְקַיְימִין לְמֵיכְלָא דְּהַאי בְּהֵמָה, בְּגִין דְּאִית אֶשָּׁא אָכְלָא אֶשָּׁא.

תרגום

וְזֶהוּ סוֹד מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְגוֹ', זוֹ בְּהֵמָה שֶׁרוֹבֶצֶת עַל אֶלֶף הָרִים, וּמְגַדְּלִים לָהּ בְּכָל יוֹם אוֹתוֹ חָצִיר, וְחָצִיר זֶה אֵלּוּ מַלְאָכִים הַשּׁוֹלְטִים לְפִי שָׁעָה שֶׁנִּבְרְאוּ בַּשֵּׁנִי וְעוֹמְדִים לַמַּאֲכָל שֶׁל הַבְּהֵמָה הַזּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ אֵשׁ אוֹכֶלֶת אֵשׁ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ורזא דא ׳מצמיח חציר לבהמה׳ וגו', דא בהמה דרביעאה על אלף טורין ומגדלין לה בכל יומא ההוא חציר, וחציר דא אינון מלאכין שליטין לפום שעתא דאתבריאו בשני וקיימין למיכלא דהאי בהמה, בגין דאית אשא אכלא אשא.

התרגום: וזהו סוד מצמיח חציר לבהמה וגו', זו בהמה שרובצת על אלף הרים, ומגדלים לה בכל יום אותו חציר, וחציר זה אלו מלאכים השולטים לפי שעה שנבראו בשני ועומדים למאכל של הבהמה הזו, משום שיש אש אוכלת אש.

מן המפרשים

כתם פז: מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבודת האדם להוציא לחם מן הארץ :

שעת רצון: ורזא דא מצמיח חציר לבהמה דא בהמה דרביעא על אלף טורין ומגדלין לה בכל יומא ההוא חציר. פירוש, כבר נודע שמלכות נוקבא דז"א דאצילות, יורדת בגבול עולם הבריאה, אשר שם שולט סוד 'אל שדי' במלואו, העולה אל"ף. והיא 'בהמה', סוד שם ב"ן…

מקדש מלך: על אלף טורין ז"ל הרח"ו בפ' פנחס בפסוק מצמיח חציר לבהמה אמר הרב זלה"ה שמלאכים אלו הם מבירורי המלכים שמתו והם זיקין דאתדעכו לאלתר ולכך הם מתים ומתחדשים בכל יום והטעם היותם מנהר דנור כי הוא סוד היכל הזכות וטעם שהם אלף טורין כי אל…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר