׳ועשב לעבודת האדם׳ - אופנים חיות וכרובים הנתקנים בקרבנות ובתפלה
בראשית · תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע · מאמר 7 · פיסקה 3 · דף יח ע"ב
לשון הזוהר
׳וְעֵשֶׂב לַעֲבוֹדַת הָאָדָם׳, עֵשֶׂב דָּא אִלֵּין אוֹפַנִּין וְחַיּוֹת וּכְרוּבִים, דְּכֻלְּהוּ מִתְתַּקְּנָן גּוֹ תִּקּוּנַיְיהוּ וְקַיְימִין לְאִתְתַּקְּנָא בְּשַׁעְתָּא דִּבְנֵי נָשָׁא אַתְיָין לְפוּלְחָנָא דְּמָארֵיהוֹן בְּקָרְבָּנֵיהוֹן וּבִצְלוֹתָא, דְּדָא אִיהוּ ׳עֲבוֹדַת הָאָדָם׳, וְעֵשֶׂב דָּא אִזְדַּמַּן וְאִתְעַתַּד לַעֲבוֹדַת הָאָדָם לְאִתְתַּקְּנָא בְּתִקּוּנֵיהּ כִּדְקָא יָאוּת.
תרגום
וְעֵשֶׂב לַעֲבוֹדַת הָאָדָם - עֵשֶׂב זֶה אֵלּוּ הָאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת וּכְרוּבִים, שֶׁכֻּלָּם נִתְקָנִים תּוֹךְ תִּקּוּנֵיהֶם וְעוֹמְדִים לְהִתְתַּקֵּן בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם בָּאִים לַעֲבוֹדַת רִבּוֹנָם בְּקָרְבְּנוֹתֵיהֶם וּבִתְפִלָּה, שֶׁזּוֹהִי עֲבוֹדַת הָאָדָם, וְעֵשֶׂב זֶה מְזֻמָּן וּמוּכָן לַעֲבוֹדַת הָאָדָם לְהִתְתַּקֵּן בְּתִקּוּנוֹ כָּרָאוּי.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳ועשב לעבודת האדם׳, עשב דא אלין אופנין וחיות וכרובים, דכלהו מתתקנן גו תקונייהו וקיימין לאתתקנא בשעתא דבני נשא אתיין לפולחנא דמאריהון בקרבניהון ובצלותא, דדא איהו ׳עבודת האדם׳, ועשב דא אזדמן ואתעתד לעבודת האדם לאתתקנא בתקוניה כדקא יאות.
התרגום: ועשב לעבודת האדם - עשב זה אלו האופנים וחיות וכרובים, שכלם נתקנים תוך תקוניהם ועומדים להתתקן בשעה שבני אדם באים לעבודת רבונם בקרבנותיהם ובתפלה, שזוהי עבודת האדם, ועשב זה מזמן ומוכן לעבודת האדם להתתקן בתקונו כראוי.
מן המפרשים
כתם פז: ועשב לעבודת האדם. על המדרגות הקיימים ועומדים במין, כי הם מתתקנים לעבודת האדם. וזה, כי כשישראל למטה מיישרים אורחותם ומתפללים בכוונה שלימה, הנה הכת הזאת מתתקנים לעלות לראות את פני האדון ה' עם הכלה, ומקבלים פרס ומוציאים בר ולחם…
שעת רצון: ועשב דא אזדמן ואתעתד לעבודת האדם כו'. כל הענין הוא, שלצורך הפנימיות צריך עבודת האדם שיעלה מ"ן בתורתו ובמצותיו, ואי אפשר להיות זווג למעלה בלא עליית מ"ן מתתא על ידי בני אדם, כמו שכתב רבינו במקומות אין מספר, ובפרט (ע"ח) בפ"א משער…
הסולם: ועשב לעבודת האדם, דא אלין אופנים וחיות וכרובים ועשב, יורה על אופנים וחיות וכרובים: אופנים הם מלאכים שבעשיה. חיות הם המלאכים שביצירה. כרובים הם המלאכים שבבריאה. אשר אלו המלאכים כולם נמשכים מבחינת ו"ק של המוחין דע"ב הנ"ל, וע"כ…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: