ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 7: תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע › פיסקה 1 (יח ע"ב)

׳תדשא הארץ׳ - יציאת צבאות קדושים הנתקנים בעבודת האדם

בראשית · תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע · מאמר 7 · פיסקה 1 · דף יח ע"ב

לשון הזוהר

תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב וְגוֹ׳. הַשְׁתָּא אַפִּיקַת חֵילָא בְּאִנּוּן מַיִין דְּאִתְכְּנָשׁוּ לַאֲתַר חַד וְנָגְדִין בְּגַוֵּיהּ גּוֹ טְמִירוּ סְתִימָאָה, וְנָפְקִין בְּגַוֵּיהּ טְמִירִין עִלָּאִין וַחֲיָילִין קַדִּישִׁין, דִּי כָּל אִנּוּן בְּנֵי מְהֵימְנוּתָא מְתַקְּנָן לוֹן בְּתִקּוּנָא דִּמְהֵימְנוּתָא בְּהַהִיא פּוּלְחָנָא דְּמָארֵיהוֹן.

תרגום

תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב וְגוֹ', עַתָּה הוֹצִיאָה כֹּחַ בְּאוֹתָם המַיִם שֶׁהִתְכַּנְּסוּ לְמָקוֹם אֶחָד וְשׁוֹפְעִים בְּתוֹכוֹ תּוֹךְ הַהֶעְלֵם הַנִּסְתָּר, וְיוֹצְאִים בְּתוֹכוֹ טְמִירִין עֶלְיוֹנִים וּצְבָאוֹת קְדוֹשִׁים, שֶׁכָּל אוֹתָם בְּנֵי הַמְּהֵימְנוּתָא מְתַקְּנִים אוֹתָם בְּתִקּוּן הַמְּהֵימְנוּתָא בְּאוֹתָהּ עֲבוֹדַת רִבּוֹנָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תדשא הארץ דשא עשב וגו׳. השתא אפיקת חילא באנון מיין דאתכנשו לאתר חד ונגדין בגויה גו טמירו סתימאה, ונפקין בגויה טמירין עלאין וחיילין קדישין, די כל אנון בני מהימנותא מתקנן לון בתקונא דמהימנותא בההיא פולחנא דמאריהון.

התרגום: תדשא הארץ דשא עשב וגו', עתה הוציאה כח באותם המים שהתכנסו למקום אחד ושופעים בתוכו תוך ההעלם הנסתר, ויוצאים בתוכו טמירין עליונים וצבאות קדושים, שכל אותם בני המהימנותא מתקנים אותם בתקון המהימנותא באותה עבודת רבונם.

מן המפרשים

כתם פז: ויאמר אלהי"ם תדשא הארץ השתא אפיקת ארעא חילא באינון מיין דאתכנשו לאתר חד. ביאר, כי ההויות העליונות המיוחסות אל המים העליונים היו נסתרים ולא נגלים, ומאז באו ונדפסו בעטרת המיוחסת לארץ, נתגלו ונעשו הצבאו"ת של מעלה. וזהו אמרו,…

אור החמה: תדשא הארץ וגו' השתא אפיקת וגו' לעיל היה במאמר יקוו המים היחוד העליון ועתה אחר שנתעברה מהשפע העליון היא מוציאה חייליה. וז"ש באינון מיין דאתכנשו באתר חד וגו' סוד נקודת ציון ונפקין בגוה טמירין עילאין היינו בחינות הספי' העליונות…

שעת רצון: תדשא הארץ דשא גו' השתא אפיקת חילא באינון מיין דאתכנשו לאתר חד ונגדין בגויה גו טמירו סתימאה. פירוש, הנה נודע מ"ש רבינו ז"ל (שעה"כ) בדרוש יענך ה' ובובא לציון גואל שאז הוא סוד הלידה, ז"ל, וכאשר צועקת אותם הקולות כשרוצה לילד אז…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר