השור עולה ומסתכל בפני אדם - ונרשם בשם א"ל
בראשית · תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע · מאמר 7 · פיסקה 11 · דף יט ע"א
לשון הזוהר
סָלִיק לְאִתְנַהֲגָא וּלְאִסְתַּכְּלָא שׁוֹר לְאַנְפֵּי אָדָם. סָלִיק שְׁמָא חַד מִתְעַטְּרָא מְחַקְּקָא בְּרָזָא דִּתְרֵין גַּוְונִין וְאִיהוּ אֵ"ל, כְּדֵין אִתְהַדַּר לַאֲחוֹרָא וְכוּרְסְיֵהּ חָקִיק וְגָלִיף לֵיהּ, וְאִתְרְשִׁים לְאִתְנַהֲגָא בְּרָזָא דִשְׁמָא דָא.
תרגום
עוֹלֶה לְקַבֵּל אֶת הַנְהָגָתוֹ וּלְהִסְתַּכֵּל שׁוֹר אֶל פְּנֵי אָדָם. עוֹלֶה שֵׁם אֶחָד מִתְעַטֵּר מְחֻקָּק בְּסוֹד שֶׁל שְׁנֵי גְוָנִים, וְהוּא אֵ"ל. וְאָז חוֹזֵר לְאָחוֹר, וְהַכִּסֵּא חוֹקֵק וְגוֹלֵף אוֹתוֹ, וְנִרְשָׁם לְהִתְנַהֵג בְּסוֹד הַשֵּׁם הַזֶּה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: סליק לאתנהגא ולאסתכלא שור לאנפי אדם. סליק שמא חד מתעטרא מחקקא ברזא דתרין גוונין ואיהו א"ל, כדין אתהדר לאחורא וכורסיה חקיק וגליף ליה, ואתרשים לאתנהגא ברזא דשמא דא.
התרגום: עולה לקבל את הנהגתו ולהסתכל שור אל פני אדם. עולה שם אחד מתעטר מחקק בסוד של שני גונים, והוא א"ל. ואז חוזר לאחור, והכסא חוקק וגולף אותו, ונרשם להתנהג בסוד השם הזה.
מן המפרשים
אור יקר: ברזא דשמא דא שהוא כלל הכל ודאי והוא מקום עולה יהו״ה דהיינו קפ״ו כדפי׳ בתיקונים, והיינו יהו״ה תפארת צבאות נצח והוד מתייחדים כולם כאחד ביסו״ד והיינו מקום אחד !והיינו נמי ג׳ קדוש מתפשטים עד היסוד.
כתם פז: שור לאנפי אדם סליק שמא חד מתעטרא מחקקא ברזא דתרין אנפין גוונין וכו'. דע, כי בהיות תשוקת העלול לעילתו חזקה, יתצייר צורת העלול בעלה ההיא, גם העלה בהיות מגמתה להשפיע בעלולה, תדפס צורתה בה. וזה נמצא במדת הנדיבות העליון יתברך…
אור החמה: שור לאנפי אדם וגו' הענין שממש מתנהר כל א' שלא משורשו כדי להשלים ההנהגה שאין שפע הגבורה נשפע לשור ולא שפע החסד לאריה כדי שיתמזגו לכך שם א"ל שהוא בחסד מאיר בשור שהוא בגבורה ושם גבור שהוא בגבורה מאיר באריה שהוא מהחסד: ברזא דתרי…