ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 13: מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - ׳יקוו המים׳ רקיעת הארץ על המים וכנוס הצדיקים

מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - ׳יקוו המים׳ רקיעת הארץ על המים וכנוס הצדיקים

זוהר חדש · מאמר 13 · 22 פסקאות

  1. אות בתוך אות במעשה בראשית - המים הקלים למטה והארץ הכבדה למעלה
    דבר אחר, לכו חזו מפעלות אלהים, אמר רבי פנחס, מה ראה דוד דאמר מפעלות אלהים, ולא אמר מפעלות ה'. אלא בשמא דאלהים, אשתכלל עובדא דבראשית. וכד ברא קודשא בריך הוא עלמא, הוו… לדף הפיסקה
  2. שבעה שמות לארץ וגדול שבכלם תבל - וז' ארצות כנגד ז' רקיעים
    ותנא, ז' שמות קרא לה: ארץ. אדמה. גיא. נשיה. ציה. ארקא. תבל. גדול שבכולם תבל, דכתיב ׳והוא ישפט תבל בצדק׳. הדא הוא דכתיב, ׳אשר שם שמות בארץ׳. אר"י, ז' רקיעים ברא הקדוש… לדף הפיסקה
  3. המים יסוד הכל ועקר מעשה בראשית - כנוסם ופזורם ורקיעת הארץ
    אמר רבי יוסי, מיא הוו יסודא דכולא. בגין דאשכחן דעיקרא דכל עובדוהי דבראשית הוו מן מיא. ותאנא, בתחלה היו המים מפוזרין תחת השמים, עד שגער הקדוש ברוך הוא בהם, והכניסם ואספם… לדף הפיסקה
  4. חסד ׳לרוקע הארץ על המים׳ - שאלמלא כן היה העולם מטשטש
    אמר עולא, וכי למאי צריך חסד הכא, דכתיב ׳לרוקע הארץ על המים׳ כל"ח. אמר רבי יוסי, חסד גדול עשה הקדוש ברוך הוא בעולמו, שהעמיד ׳הארץ על המים׳, שאלמלא לא היתה הארץ מלמעלה,… לדף הפיסקה
  5. נטיעה וזריעה בזכות לחות המים - נהרות ומעינות לדשן העולם
    אמר רבי חסדא, אלמלא כך, לא היו בני אדם נוטעין וחורשין וזורעין, עכשיו שהארץ למעלה, נוטעין וזורעין, והארץ עומדת בכחה ובקיומה, מפני לחות המים אשר מתחת לארץ. ומלמטה יוצאין… לדף הפיסקה
  6. מעשה ברבי פנחס בשער לוד - הסתכלותו ב ׳קול כנפיהם כקול מים רבים׳
    תנו רבנן, יומא חד, הוה יתיב רבי שמעון אבבא דתרעא דלוד, והוו תמן רבי יוסי ורבי חגי ורבי אלעזר בריה. אתא רבי פנחס, אמר ליה הא בוצינא דמתניתא אתי, קם רבי שמעון אותביה… לדף הפיסקה
  7. סוד המרכבה - ארבע חיות הקדש נושאות הכסא וקול מסען ברקיע
    אמר ליה הא רזא דרתיכא קדישא הוא. תא חזי, דתנן במתניתין דידן, ארבע מלאכין קדישין, נטלין במטלנוהי דכורסא יקרא דמלכא קדישא, ומאן אינון מלאכין. אינון דאתקרון חיותא קדישא.… לדף הפיסקה
  8. ׳קול המולה כקול מחנה׳ - שבח החיות כתהלת מחנות ישראל למטה
    בכה רבי פנחס ואמר, בקלידא דקלדיטין, גליפין דאמיד נתוזריטא, בכד מסתלקין הויתא. במטו מינך אשלים פסוקא. אמר, ׳קול המולה כקול מחנה׳. מאי ׳קול המולה׳. הכי תנינן, דכד משבחן… לדף הפיסקה
  9. ׳בעמדם תרפינה כנפיהן׳ - רפיון כח החיות בשתיקת ישראל מתורה ותפלה
    בעמהם תרפינה כנפיהן, האי בעמדם, כמו עמדו ולא ענו עוד. דכד האי משריתא דישראל לא משבחן להקדוש ברוך הוא לתתא, מיד תרפינה כנפיהן. מתרפן חיליהון דהאי כנופייא קדישא, ולית להו… לדף הפיסקה
  10. ׳יקוו׳ כקו האמנים לבנין - והחול שנתן גבול לים
    אמר רבי יהודה, יקוו המים, כקו זה שמניחים האומנים לבנות הבנין, שלא יצא חוץ ממנו לכאן ולכאן. כך עשה הקדוש ברוך הוא, קו למים, שלא יצאו משפתם לכאן ולכאן. הדא הוא דכתיב,… לדף הפיסקה
  11. מי"ם שמי"ם - אש שהוסיף הקב"ה על המים וברא השמים
    אמר רבי יצחק, בא וראה כמה הוא עיקרא דעלמא מיא, דהא שמים נטלו שמא מנהון, מי"ם שמי"ם. ולמה, אמר רבי יצחק שהוסיף הקדוש ברוך הוא על המים אש, וברא ממנו השמים, כלומר, אש ומים. לדף הפיסקה
  12. בריאת השמים מחביבות - וכשתדע מה הם מים תדע עקר הדבר
    אמר רבי יודאי, לאו הכי, דהא מחביבותא דקמי קודשא בריך הוא, איתברון שמים. אמר רבי אלעזר, ושפיר קאמר רבי יצחק, ולא קשיא, במאי דאמר רבי יודאי. וכד תנדע מהו מים, תנדע עיקרא… לדף הפיסקה
  13. הרוצה לדעת חכמת המלך העליון - ידע מה הם מים וברית מלח
    וכד אתא רבי בא, עאל לקמיה ר' יהודה ור' חייא, אמרו ליה, לימא לן מר עיקרא דחד מלה, מאינון רזין עילאין, אמר, אימא חד מלה, וטב למאן דיהוי ליה לבא למנדע. אמרין מארי דרזא… לדף הפיסקה
  14. ענין המלח הננהג מן השמש - ידיעת קיום העולם הזה
    אמר רבי אבא, מאן דבעי למנדע עניינא דקיומא דעלמא דין, לינדע עניינא דמלחא, דאתנהיג משמשא, דאתמני תחותיה דמאריה, וינדע מהו, והיך יתמחי במיא, ויסתכל בחכמתא. לדף הפיסקה
  15. הקלודטים הזוקפים בלוחותיהם מים ומלח - וענין האור להסתכל בחכמה
    אמר רבי יצחק אמר רב, הני קלודטי, דזקפין בלודטיהון מיא ומלחא, עניינא דנהוריתא, בוצינתא הוות, לאסתכלא בחכמתא. לדף הפיסקה
  16. ׳מקולות מים רבים אדירים׳ - התגאות המים בהכנסם אל מקום אחד
    דבר אחר ׳ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד׳, רבי פתח, ׳מקולות מים רבים אדירים משברי ים אדיר במרום ה'׳, ׳מקולות מים רבים׳, כשאמר הקדוש ברוך הוא למים, שיתכנסו… לדף הפיסקה
  17. גערת הקב"ה במים והכנסתם לתהום - ׳אדירים משברי ים׳ שנשבר כחם
    אמר רבי יצחק בהאי שעתא נטלו מיא לארעא, דהוות כניס בהו, והוו מחפיין לה. אמר להם הקדוש ברוך הוא, לא כך, אלא הכנסו כלכם ׳אל מקום אחד ותראה היבשה׳. משמע דיבשתא הוות ארעא… לדף הפיסקה
  18. ׳עדותיך נאמנו מאד׳ - צמצום השכינה בבית כצמצום המים למקום אחד
    אמר רבי יוסי, ואם כן מאי כתיב אחריו, ׳עדותיך נאמנו מאד לביתך נאוה קדש׳, מאי בעי פסוקא דא, לפסוקא דלעילא. אמר רבי יצחק, אמר דוד, רבונו של עולם, עדות שעשית במעשה בראשית,… לדף הפיסקה
  19. ׳יקוו המים׳ אלו הצדיקים הנאספים - ו ׳תראה היבשה׳ רשעים בלא מגן
    דבר אחר ׳ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה׳. ר' תנחום פתח בהאי קרא, ׳הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים באין מבין כי מפני הרעה נאסף… לדף הפיסקה
  20. משל הורדים והקוצים - סלוק הצדיקים מן הדור קודם הדין ברשעים
    דהא תנינן, אמר רבי יצחק אמר רב, ואמרי לה אמר רבי יהודה אמר רב, כל זמן שהצדיקים בדור, אין מדת הדין יכולה לשלט בהם. הדא הוא דכתיב, ׳ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ… לדף הפיסקה
  21. ׳וירא אלהים כי טוב׳ לאחר הפעלה - אזהרה שלא לשבח דבר עד סיומו
    שאל רבי יצחק לרבי אלעזר, כד הוי אזלי במדברא. אמר אנא בעי למשאל חד שאילתא, אי לאו הוה חטאה. אמר ליה יאות אנת למשאל באורייתא, מה דאת בעי שאל. אמר, האי דאמר קרא, ׳וירא… לדף הפיסקה
  22. ׳ארדה נא ואראה׳ - אזהרה לבית דין שלא להסמך על דעתם
    אמר רבי ברכיה, כן ראינו בכמה מקומות, שנתן הקדוש ברוך הוא אזהרה לאדם להזהר ממנו, אף על פי שלא היה צריך לו, והכל גלוי לפניו, אבל כדי לתת אזהרה לאדם, הוצרך לעשות כן. תא… לדף הפיסקה