ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 13: מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - ׳יקוו המים׳ רקיעת הארץ על המים וכנוס הצדיקים › פיסקה 19

׳יקוו המים׳ אלו הצדיקים הנאספים - ו ׳תראה היבשה׳ רשעים בלא מגן

זוהר חדש · מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - ׳יקוו המים׳ רקיעת הארץ על המים וכנוס הצדיקים · מאמר 13 · פיסקה 19

לשון הזוהר

דָּבָר אַחֵר ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה׳. ר' תַּנְחוּם פָּתַח בְּהַאי קְרָא, (ישעיהו נ״ז:א׳) ׳הַצַּדִּיק אָבַד וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב וְאַנְשֵׁי חֶסֶד נֶאֱסָפִים בְּאֵין מֵבִין כִּי מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק׳. תַּמָּן תָּנִינָן, כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִסְתַּכֵּל בָּעוֹלָם, וְרוֹאֶה שֶׁאֵין בְּנֵי אָדָם זַכָּאִין, וּרְשָׁעִים הַרְבֵּה פּוֹרְחִים בָּעוֹלָם, אֲזַי עוֹשֶׂה דִין בָּעוֹלָם. אָמַר רִבִּי תַּנְחוּם, כְּעוֹבָדָא דְגוּפָא עִם נִשְׁמָתָא, עָבִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם דָּרָא. אָמַר רִבִּי יִצְחָק הָאֵיךְ. אָמַר לֵיהּ, כִּי הַאי גַּוְונָא, צַדִּיקַיָא אִינוּן נִשְׁמָתָא, וְחַיָּיבַיָא אִינוּן גּוּפָא, כַּד מִסְתַּכֵּל הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעָלְמָא, נָטֵיל נִשְׁמָתָא, וְאִשְׁתָּאַר גּוּפָא לְסָרְחָנָא דְבִשְׂרָא. וּמַאי נָטֵיל, נָטֵיל לְנִשְׁמָתָא, דְּאִינוּן צַדִּיקַיָּא, וְיִשְׁתָּאֲרוּן גּוּפָא דְּאִינוּן חַיָּיבַיָא. אָמַר רִבִּי תַּנְחוּם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם׳, אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים, הַנֶּאֱסָפִים לְבֵית עוֹלָמָם, שֶׁהִיא ׳מָקוֹם אֶחָד׳ מְיוּחָד לָהֶם לְמַעֲלָתָם. וְכַד יִתְכַּנְּשׁוּן לְעָלְמָא דְאָתֵי, מַאי כְּתִיב, ׳וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה׳, שֶׁהֵם הָרְשָׁעִים, בְּלִי מַעֲשֶׂה, שֶׁאֵין מִי שֶׁיָּגֵין עֲלֵיהֶם, וִיכַסֶּה עֲלֵיהֶם. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן׳, אַל תִּקְרֵי וַיִּרְאוּ, אֶלָּא וַיִּירָאוּ.

תרגום

דָּבָר אַחֵר ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה׳ - רִבִּי תַּנְחוּם פָּתַח בְּפָסוּק זֶה, (ישעיהו נ״ז:א׳) ׳הַצַּדִּיק אָבַד וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב וְאַנְשֵׁי חֶסֶד נֶאֱסָפִים בְּאֵין מֵבִין כִּי מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק׳ - שָׁם שָׁנִינוּ, כְּשֶׁהקב"ה מִסְתַּכֵּל בָּעוֹלָם, וְרוֹאֶה שֶׁאֵין בְּנֵי אָדָם זַכָּאִים, וּרְשָׁעִים הַרְבֵּה פּוֹרְחִים בָּעוֹלָם, אֲזַי עוֹשֶׂה דִּין בָּעוֹלָם. אָמַר רִבִּי תַּנְחוּם, כְּמַעֲשֵׂה הַגּוּף עִם הַנְּשָׁמָה, עוֹשֶׂה הקב"ה עִם הַדּוֹר. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, כֵּיצַד? אָמַר לוֹ, כָּעִנְיָן הַזֶּה, הַצַּדִּיקִים הֵם הַנְּשָׁמָה, וְהָרְשָׁעִים הֵם הַגּוּף, כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל הקב"ה בָּעוֹלָם, נוֹטֵל אֶת הַנְּשָׁמָה, וְנִשְׁאָר הַגּוּף לְהִרְקִיב הַבָּשָׂר. וּמַה נוֹטֵל? נוֹטֵל אֶת הַנְּשָׁמָה, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים, וְיִשָּׁאֲרוּ הַגּוּף שֶׁהֵם הָרְשָׁעִים. אָמַר רִבִּי תַּנְחוּם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם׳ (בראשית א, ט) - אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים, הַנֶּאֱסָפִים לְבֵית עוֹלָמָם, שֶׁהִיא ׳מָקוֹם אֶחָד׳ מְיוּחָד לָהֶם לְמַעֲלָתָם. וּכְשֶׁיִּתְכַּנְּסוּ לָעוֹלָם הַבָּא, מַה כָּתוּב? ׳וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה׳, שֶׁהֵם הָרְשָׁעִים, בְּלִי מַעֲשֶׂה, שֶׁאֵין מִי שֶׁיָּגֵן עֲלֵיהֶם, וִיכַסֶּה עֲלֵיהֶם. כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר, ׳וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן׳ (במדבר כ, כט) - אַל תִּקְרֵי וַיִּרְאוּ, אֶלָּא וַיִּירָאוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דבר אחר ׳ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה׳. ר' תנחום פתח בהאי קרא, (ישעיהו נ״ז:א׳) ׳הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק׳. תמן תנינן, כשהקדוש ברוך הוא מסתכל בעולם, ורואה שאין בני אדם זכאין, ורשעים הרבה פורחים בעולם, אזי עושה דין בעולם. אמר רבי תנחום, כעובדא דגופא עם נשמתא, עביד הקדוש ברוך הוא עם דרא. אמר רבי יצחק האיך. אמר ליה, כי האי גוונא, צדיקיא אינון נשמתא, וחייביא אינון גופא, כד מסתכל הקדוש ברוך הוא בעלמא, נטיל נשמתא, ואשתאר גופא לסרחנא דבשרא. ומאי נטיל, נטיל לנשמתא, דאינון צדיקיא, וישתארון גופא דאינון חייביא. אמר רבי תנחום, הדא הוא דכתיב ׳ויאמר אלהים יקוו המים׳, אלו הצדיקים, הנאספים לבית עולמם, שהיא ׳מקום אחד׳ מיוחד להם למעלתם. וכד יתכנשון לעלמא דאתי, מאי כתיב, ׳ותראה היבשה׳, שהם הרשעים, בלי מעשה, שאין מי שיגין עליהם, ויכסה עליהם. כמה דאת אמר, ׳ויראו כל העדה כי גוע אהרן׳, אל תקרי ויראו, אלא וייראו.

התרגום: דבר אחר ׳ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה׳ - רבי תנחום פתח בפסוק זה, (ישעיהו נ״ז:א׳) ׳הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק׳ - שם שנינו, כשהקב"ה מסתכל בעולם, ורואה שאין בני אדם זכאים, ורשעים הרבה פורחים בעולם, אזי עושה דין בעולם. אמר רבי תנחום, כמעשה הגוף עם הנשמה, עושה הקב"ה עם הדור. אמר רבי יצחק, כיצד? אמר לו, כענין הזה, הצדיקים הם הנשמה, והרשעים הם הגוף, כשמסתכל הקב"ה בעולם, נוטל את הנשמה, ונשאר הגוף להרקיב הבשר. ומה נוטל? נוטל את הנשמה, שהם הצדיקים, וישארו הגוף שהם הרשעים. אמר רבי תנחום, זהו שכתוב ׳ויאמר אלהים יקוו המים׳ (בראשית א, ט) - אלו הצדיקים, הנאספים לבית עולמם, שהיא ׳מקום אחד׳ מיוחד להם למעלתם. וכשיתכנסו לעולם הבא, מה כתוב? ׳ותראה היבשה׳, שהם הרשעים, בלי מעשה, שאין מי שיגן עליהם, ויכסה עליהם. כמו שאתה אומר, ׳ויראו כל העדה כי גוע אהרן׳ (במדבר כ, כט) - אל תקרי ויראו, אלא וייראו.

מן המפרשים

הסולם: מן המקבילה באמור מאמר מב, ו (קג.) - התאמה חלקית תא חזי כל וכו' : בוא וראה, כל אלו השנים שנמצא אהרן, היו ישראל בצל האמונה, תחת אלו ז' העננים, אחר שמת אהרן נסתלק ענן אחד, שהוא החסד דעננים, שהיה מדתו, שהיא הימין של כולם, כלומר…

מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: מן המקבילה באמור מאמר מב, ו (קג.) - התאמה חלקית בצלא דמהימנותא פי' ולא תחות כל המקיפים מפני שאותם העננים שהיו סובבים אותם היו של זעיר העיקרים וא"כ לא היו תחות כל המקיפים כמונו אלא תחות אלין עננים הידועים:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: