ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 13: מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - ׳יקוו המים׳ רקיעת הארץ על המים וכנוס הצדיקים › פיסקה 20

משל הורדים והקוצים - סלוק הצדיקים מן הדור קודם הדין ברשעים

זוהר חדש · מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - ׳יקוו המים׳ רקיעת הארץ על המים וכנוס הצדיקים · מאמר 13 · פיסקה 20

לשון הזוהר

דְּהָא תָּנִינָן, אָמַר רִבִּי יִצְחָק אָמַר רַב, וְאַמְרֵי לָהּ אָמַר רִבִּי יְהוּדָה אָמַר רַב, כָּל זְמַן שֶׁהַצַּדִּיקִים בַּדּוֹר, אֵין מִדַּת הַדִּין יְכוֹלָה לִשְׁלֹט בָּהֶם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהילים ק״ו:כ״ג) ׳וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי משֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ מֵהַשְׁחִית׳. וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת דִּין בָּרְשָׁעִים, מְסַלֵּק הַצַּדִּיקִים מִבֵּינֵיהֶם, וְאָז עוֹשֶׂה דִין בָּרְשָׁעִים. מָשָׁל לְמִדַּת הַדִּין, לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ פַּרְדֵּס, יוֹמָא חַד עָאל לְגִינֵיהּ, וְחָמָא דַּהֲווֹ תַּמָּן בְּכוּלֵיהּ דַּרְדַּרִין סַגִּיאִין, אֲמַר, אֲנָא בָּעֵי לְבַעֲרָא לוֹן מֵהָכָא, זְקַף עֵינוֹהִי וַחֲזָא וְרָדִין טָבִין יָיאִין. אֲמַר, בְּגִינֵי אִינוּן וְרָדִין, אֶשְׁבּוֹק כָּל הַדַּרְדַּרִין. וְכַד יָהֲבוּ רֵיחָא אִינוּן וְורָדִין, נָטַל לְהוֹן וְעָקַר לְהוֹן מִן גִּנָּא. כֵּיוָן דְּעָקַר לְהוֹן, אֲמַר הָא עִידָן לְאַעֲקָרָא דַּרְדַּרִין דְּגִנָּא, וּלְבַעֲרָא לְהוֹ מֵהָכָא. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּל זְמַן שֶׁהַצַּדִּיקִים בַּדּוֹר, אֵין נַעֲשָׂה דִין בָּרְשָׁעִים. נִסְתַּלְּקוּ הַצַּדִּיקִים מִבֵּינֵיהֶם, אָז נַעֲשָׂה דִּין בָּרְשָׁעִים.

תרגום

שֶׁהֲרֵי שָׁנִינוּ, אָמַר רִבִּי יִצְחָק אָמַר רַב, וְאָמְרֵי לָהּ אָמַר רִבִּי יְהוּדָה אָמַר רַב, כָּל זְמַן שֶׁהַצַּדִּיקִים בַּדּוֹר, אֵין מִדַּת הַדִּין יְכוֹלָה לִשְׁלֹט בָּהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (תהילים ק״ו:כ״ג) ׳וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי משֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ מֵהַשְׁחִית׳ (תהלים קו, כג) - וּכְשֶׁהקב"ה רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת דִּין בָּרְשָׁעִים, מְסַלֵּק הַצַּדִּיקִים מִבֵּינֵיהֶם, וְאָז עוֹשֶׂה דִּין בָּרְשָׁעִים. מָשָׁל לְמִדַּת הַדִּין, לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ פַּרְדֵּס, יוֹם אֶחָד נִכְנַס לְגִנָּתוֹ, וְרָאָה שֶׁהָיוּ שָׁם בְּכֻלּוֹ קוֹצִים רַבִּים, אָמַר, אֲנִי רוֹצֶה לְבַעֵר אוֹתָם מִכָּאן, נָשָׂא עֵינָיו וְרָאָה וְרָדִים טוֹבִים וְיָפִים. אָמַר, בִּגְלַל אוֹתָם הַוְּרָדִים, אֶעֱזוֹב אֶת כָּל הַקּוֹצִים. וּכְשֶׁנָּתְנוּ רֵיחָם אוֹתָם הַוְּרָדִים, נָטַל אוֹתָם וְעָקַר אוֹתָם מִן הַגַּן. כֵּיוָן שֶׁעָקַר אוֹתָם, אָמַר, הֲרֵי עֵת לַעֲקוֹר קוֹצֵי הַגַּן, וּלְבַעֵר אוֹתָם מִכָּאן. כָּךְ הקב"ה, כָּל זְמַן שֶׁהַצַּדִּיקִים בַּדּוֹר, אֵין נַעֲשֶׂה דִּין בָּרְשָׁעִים. נִסְתַּלְּקוּ הַצַּדִּיקִים מִבֵּינֵיהֶם, אָז נַעֲשֶׂה דִּין בָּרְשָׁעִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דהא תנינן, אמר רבי יצחק אמר רב, ואמרי לה אמר רבי יהודה אמר רב, כל זמן שהצדיקים בדור, אין מדת הדין יכולה לשלט בהם. הדא הוא דכתיב, (תהילים ק״ו:כ״ג) ׳ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית׳. וכשהקדוש ברוך הוא רוצה לעשות דין ברשעים, מסלק הצדיקים מביניהם, ואז עושה דין ברשעים. משל למדת הדין, למלך שהיה לו פרדס, יומא חד עאל לגיניה, וחמא דהוו תמן בכוליה דרדרין סגיאין, אמר, אנא בעי לבערא לון מהכא, זקף עינוהי וחזא ורדין טבין ייאין. אמר, בגיני אינון ורדין, אשבוק כל הדרדרין. וכד יהבו ריחא אינון וורדין, נטל להון ועקר להון מן גנא. כיון דעקר להון, אמר הא עידן לאעקרא דרדרין דגנא, ולבערא להו מהכא. כך הקדוש ברוך הוא, כל זמן שהצדיקים בדור, אין נעשה דין ברשעים. נסתלקו הצדיקים מביניהם, אז נעשה דין ברשעים.

התרגום: שהרי שנינו, אמר רבי יצחק אמר רב, ואמרי לה אמר רבי יהודה אמר רב, כל זמן שהצדיקים בדור, אין מדת הדין יכולה לשלט בהם. זהו שכתוב, (תהילים ק״ו:כ״ג) ׳ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית׳ (תהלים קו, כג) - וכשהקב"ה רוצה לעשות דין ברשעים, מסלק הצדיקים מביניהם, ואז עושה דין ברשעים. משל למדת הדין, למלך שהיה לו פרדס, יום אחד נכנס לגנתו, וראה שהיו שם בכלו קוצים רבים, אמר, אני רוצה לבער אותם מכאן, נשא עיניו וראה ורדים טובים ויפים. אמר, בגלל אותם הורדים, אעזוב את כל הקוצים. וכשנתנו ריחם אותם הורדים, נטל אותם ועקר אותם מן הגן. כיון שעקר אותם, אמר, הרי עת לעקור קוצי הגן, ולבער אותם מכאן. כך הקב"ה, כל זמן שהצדיקים בדור, אין נעשה דין ברשעים. נסתלקו הצדיקים מביניהם, אז נעשה דין ברשעים.

מן המפרשים

יהל אור: מן המקבילה בשלח לך מאמר י, כג (קסא.) - התאמה חלקית כי עז העם דייקא. הוא נגד השוכן בקרבה כי יחודא דה' בארץ וה' בהיכל קדשו, וע"ל דקב"ה אחד בארץ. וז"ש גם כן וכתיב עמלק יושב כו'. ועל ארעא אח"כ ויוציאו את כו' ולכן חלק הכתוב דבתם…

הסולם: מן המקבילה בשלח לך מאמר י, כג (קסא.) - התאמה חלקית א״ר יוסי עיטא וכו׳: אר״י, עצה לקחו לעצמם, להוציא שם רע על הכל. מהו על הכל. היינו על הארץ ועל הקב״ה. א״ר יצחק, על הארץ, נכון הוא, על הקב״ה, מאין לנו. אמר לו, זה משמע משכתוב,…

לכל המפרשים על פיסקה זו